בית המשפט העליון סירב לבקשת "התנועה למשילות ודמוקרטיה" לקיים דיון נוסף בבקשתה לחשוף מידע בנוגע לעבודתה של "ועדת השתיים", שבה חברות שתי שופטות בדימוס ומטרתה לסייע לנשיאת ביהמ"ש העליון בהערכה מקצועית של שופטים המועמדים לקידום. התנועה: "כעת המחוקק צריך להסדיר את שיטת מינוי השופטים ואת השקיפות שם"
בית המשפט העליון דחה אתמול (ג') את עתירת התנועה למשילות ודמוקרטיה לקיים דיון נוסף בבקשתה לחשוף מידע בנוגע לעבודת "ועדת השתיים" המסייעת לנשיאת בית המשפט העליון להעריך מקצועית שופטים המועמדים לקידום. לאחר מתן פסק הדין כתבה התנועה בעמוד הטוויטר שלה: "כעת המחוקק צריך להסדיר את שיטת מינוי השופטים ואת השקיפות שם. ככה לא ממנים שופטים בדמוקרטיה".
בדצמבר 2016 פנתה המבקשת, התנועה למשילות ודמוקרטיה, לממונה על יישום חוק חופש המידע בהנהלת בתי המשפט בבקשה לקבלת מידע מכוח החוק בנוגע לעבודתה של "ועדת השתיים", שהיא ועדה לא סטטוטורית שבה חברות שופטת בית המשפט העליון בדימוס ושופטת בית המשפט המחוזי בדימוס, המייעצת לנשיאת בית המשפט העליון בנושא קידום שופטי שלום לבית המשפט המחוזי.
במסגרת הפניה, ביקשה התנועה לקבל לידיה את כל התכתובות בין ועדת השתיים לבין נשיאת בית המשפט העליון או גורם אחר ברשות השופטת, הנוגעות למועמדים לבית המשפט העליון שעניינם צפוי היה להידון בישיבתה הקרובה של הוועדה למינוי שופטים. כן התבקשו כל התכתובות והמסמכים שהועברו מהוועדה לנשיאת בית המשפט העליון או לגורם אחר ברשות השופטת במהלך שנת 2016.
בקשת התנועה נדחתה, בנימוק שהדיונים הפנימיים של הוועדה הם חסויים ולכן חלים החריגים לחוק חופש המידע העוסקים במידע שעלול לפגוע בפרטיות ומידע הנוגע לתוכנם של דיונים פנימיים. נוכח האמור, הגישה התנועה עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בירושלים אולם זה דחה את העתירה בנימוק שהבקשה מופנית לקבלת מידע ממי שחוק חופש המידע אינו חל עליו – נשיאת בית המשפט העליון וועדת השתיים. בעיקרו של דבר, בית המשפט המחוזי קבע כי לא ניתן לשייך את המידע המבוקש להנהלת בתי המשפט, אף אם מבחינה טכנית הוא מצוי פיזית בשליטתה.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
ערעור שהוגש לבית המשפט העליון נדחה פה אחד. השופטים קבעו כי המידע המבוקש אכן חוסה בגדרי החוק שכן הוא מידע המצוי בידי "רשות ציבורית" – הנהלת בתי המשפט, אולם מתקיימים הסייגים לגילוי המידע שכן חשיפת המלצות הוועדה, הכוללת מכלול נתונים אישיים ומקצועיים בנוגע למועמדים, תגרור פגיעה קשה בפרטיותם. בנוסף נקבע כי המלצות הוועדה והדיאלוג בינה לבין נשיאת בית המשפט העליון הם "מקרה מובהק לתיעוד של התייעצות פנימית".
בנוסף קבע העליון, כי חשיפת מידע על הליך בחירת שופטים בישראל היא אמנם אינטרס חשוב, אך מן הצד השני עומדים על הכף זכותם לפרטיות של המועמדים לשיפוט ואיכותו של הליך בחירת השופטים, הגוברים באופן ניכר על התועלת שתושג כתוצאה מחשיפת המידע. זאת, לנוכח החשש כי פרסום המידע יגרום לפגיעה קשה בצנעת הפרט של המועמדים, בחופשיות השיח הפנימי וביכולת להעביר התרשמות מלאה ובלתי מסויגת מן המועמדים. כמו כן, צוין כי חשיפת המידע המבוקש תשמש לעקיפת הוראת הסודיות הקבועה בכלל 15 לכללי השפיטה.
התנועה, שלא השלימה עם פסק הדין, הגישה עתירה לקיום דיון נוסף. השופטת דפנה ברק-ארז דחתה את הבקשה, והזכירה כי בהתאם לחוק בתי המשפט, דיון נוסף בפסק דין ייערך כאשר נפסקה בו הלכה חדשה העומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון, או כאשר ישנה הצדקה לקיומו של דיון נוסף מפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה של ההלכה שנפסקה בפסק הדין.
במקרה זה, לדעת ברק-ארז, עיון בפסק הדין ובטענות המבקשת מעלה כי אין הצדקה להיעתר לבקשה, שכן פסק הדין לא קבע כל הלכה חדשה והוא לא החיל כל גישה מיוחדת לגבי הליכים הנוגעים למינוי שופטים. מנגד, התקבלה בו הגישה כי חוק חופש המידע חל על הדיון בשאלת העיון בחומר, ובהמשך לכך אך יושמה פרשנותם של החריגים לזכות העיון כפי שפורשו בפסיקת בג"ץ לאורך השנים.
אשר על כן, הבקשה נדחתה ללא צו להוצאות. התנועה למשילות יוצגה ע"י עו"ד שמחה רוטמן. הנהלת בתי המשפט יוצגה ע"י עו"ד אודי איתן.
