בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את ערעורו של עורך דין וזיכה אותו מעבירה של הפרת חובת סודיות כלפי לקוחה, לאחר שהשתמש במסמכים שהכין עבורה במסגרת תביעה שהגיש נגדה בשם לקוחה אחרת במועד מאוחר יותר. נקבע, כי בנסיבות בהן קיבל עוה"ד את המסמכים מבא כוחה החדש של הלקוחה במסגרת גילוי מסמכים - לא הייתה מניעה כי יחשוף מסמכים אלה
המערער, עו"ד במקצועו, הורשע בבית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין במחוז צפון בעבירה על כלל 19 של כללי האתיקה. הסעיף, שכותרתו "שמירת סודיות", קובע כי "עורך דין ישמור בסוד כל דבר שיובא לידיעתו בידי לקוח או מטעמו, תוך כדי מילוי תפקידיו, זולת אם הסכים הלקוח במפורש אחרת". עוד מוסיף הסעיף כי הוראה זו אינה חלה על גילוי בהליך משפטי, חקירה או חיפוש שאינו חסוי לפי סעיף 90 לחוק הלשכה.
סעיף 90 לחוק, אליו מפנה כלל 19 האמור, קובע כי "דברים ומסמכים שהוחלפו בין לקוח לבין עורך דין ויש להם קשר עניני לשירות המקצועי שניתן על ידי עורך הדין ללקוח, לא יגלה אותם עורך הדין בכל הליך משפטי, חקירה או חיפוש, מלבד אם ויתר הלקוח על חסינותם".
על פי כתב הקובלנה שהוגשה נגד המערער, בינואר 2012 הגיעה למשרדו המתלוננת, ומסרה לו כי ברצונה להגיש בקשה לסגירת תיק חקירה משטרתית שנפתח נגד בנה הקטין. המערער הקליד והדפיס את מכתב הבקשה ותצהיר של המתלוננת שצורף לו, שפירט עובדות אודות מצבו הרפואי של הקטין וכן אודות מצבה של המתלוננת. לתצהיר צורפו מסמכים רפואיים של הקטין ומסמכים המעידים על מצבה הכלכלי הקשה של המתלוננת, והמערער טען כי לא נותרו ברשותו העתקים של המכתב והתצהיר לאחר כתיבתם.
כחצי שנה אח"כ, הגיש המערער בשם לקוחה שלו תביעה נגד המתלוננת, לביטול הסכם מכר מקרקעין. לאחר הגשת התביעה, הגישה המתלוננת תלונה משמעתית ללשכת עורכי הדין, אליה צורפו מכתב הבקשה והתצהיר שהכין המערער בעבורה. תלונה זו נגנזה בסופו של יום. בהמשך, שיגר המערער לב"כ המתלוננת מכתב גילוי מסמכים, כאשר ברשימת המסמכים לגילוי נכללו התלונה ללשכת עורכי הדין שהוגשה מטעם המתלוננת והתצהיר שצורף לה.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
בתגובה, שיגר ב"כ המתלוננת למערער תצהיר גילוי מסמכים ובהמשך שני מכתבי גילוי, להם צירף העתקים של מסמכים שהמערער ביקש לעיין בהם. במסגרת ההליך האזרחי הגיש המערער תצהיר עדות ראשית של הלקוחה שלו, שבמסגרתו היא מפרטת עובדות שנכללו בתוך הבקשה והתצהיר: עובדת מעצרו של הבן הקטין, ומידע אודות מצבה הכלכלי הקשה של המתלוננת.
לפי כתב הקובלנה, פרטים אלו לא יכלו להיות ידועים ללקוחה אלמלא נמסרו לה על ידי בא כוחה, המערער, ועל כן במעשיו אלו פגע המערער בכללי חיסיון עורך דין לקוח, הפר את חובת הסודיות ופגע בכבוד מקצוע עריכת הדין.
לאחר שבחן את המבחנים הנוהגים בעניין זה, הגיע בית הדין המחוזי למסקנה שבכל הקשור להכנת המכתב והתצהיר, הייתה המתלוננת "לקוח" של המערער, ולכן, עבודתו בנושא זה קשרה אותו ואת המתלוננת במערכת יחסים שהטילה עליו חובות משמעתיות כלפיה. בית הדין קבע עוד כי התצהיר של המתלוננת והמידע הכלול בו והמכתב מהווים מידע שהובא לידיעת המערער במסגרת תפקידו ולכן הוא חב חובת סודיות כלפי מידע זה, יהא אשר יהא מקורו. כמו כן, נקבע כי גם אם המסמכים הרלוונטיים הועברו מב"כ המתלוננת למערער במסגרת גילוי המסמכים בהליך האזרחי, אין בכך כדי לאפשר למערער לעשות שימוש באותם מסמכים. זאת, משום שחובת הסודיות חלה עליהם, ואילו רצה המערער לעשות בהם שימוש, הוא היה צריך לקבל אישור מפורש מהמתלוננת לשם כך.
בעקבות כך, גזר בית הדין המחוזי על המערער השעיה על תנאי של חודש אחד למשך שנתיים, והתנאי הוא שלא יעבור את העבירה בה הורשע ותשלום הוצאות על סך 2,000 שקל ללשכה. ערעור שהגיש המערער לבית הדין הארצי נדחה, ועל כן הגיש ערעור נוסף לבית המשפט המחוזי.
השופט אביגדור דורות הקדים והזכיר כי על פי הפסיקה, בית המשפט לא יתערב בדרך כלל בפסקי הדין של בתי הדין למשמעת של לשכת עורכי הדין, שהם אלה המופקדים על יישום נורמות האתיקה של עורכי הדין. על אף האמור, סבר השופט כי במקרה זה יש מקום להתערב בהכרעתו של בית הדין הארצי, שקבע, כמו שקבע בית הדין המחוזי לפניו, כי המערער הפר את חובת הסודיות שלו כלפי המתלוננת.
לדברי השופט, החיסיון של מידע מונע מעורך הדין את הצגתו בבית המשפט, אולם הוא מוגבל רק לאותו מידע ולאותם מסמכים שפורשו בחקיקה. יחד עם זאת, הבהיר השופט, יש הבדל בין סודיות לחיסיון ובאופן כללי חובת סודיות אין משמעה בהכרח חיסיון. בעניין זה ציין השופט כי חובת סודיות המוטלת על אדם בביצוע תפקידו אינה עומדת בפני דרישה חוקית למסור עדות או מסמכים בהליך שיפוטי.
במקרה זה שלח ב"כ המתלוננת את המסמכים שעל הפרק (המכתב והתצהיר) למערער במסגרת שלב גילוי ועיון במסמכים בתובענה האזרחית, וכאשר קיבל המערער את המסמכים מב"כ המתלוננת לא הייתה מניעה כי יחשוף מסמכים אלה בפני התובעת אותה ייצג במשפט. בעניין זה, הבהיר השופט, אין מדובר במסמכים שהוחלפו בין הלקוחה (המתלוננת) לבין עורך הדין (המערער) שיש להם קשר ענייני לשירות המקצועי שניתן על ידי עורך הדין ללקוחה, שכן המסמכים לא נשארו בידי המערער לאחר הכנתם אלא הגיעו לידי המערער ישירות מב"כ המתלוננת, במהלך המשפט האזרחי.
כמו כן, לא נטען כי ב"כ המתלוננת מסר למערער את המסמכים שבמחלוקת בשוגג, עקב טעות ולכן נקודת המוצא היא כי המסמכים נמסרו באופן מודע במסגרת שלב העיון במסמכים במשפט. בנקודה זו הזכיר השופט כי חוק השליחות קובע בין היתר כי שלוחו של אדם כמותו, וכי פעולת השלוח, לרבות ידיעתו וכוונתו, מחייבת ומזכה, לפי העניין, את השולח. בנסיבות אלה, סבר השופט, לא ניתן היה ליחס למערער הפרה של חובת הסודיות, שכן יש לראות במסירת המסמכים על ידי ב"כ המתלוננת למערער כהסכמה מפורשת לכך שהמסמכים הנ"ל אינם בבחינת סוד מבחינת המתלוננת.
זאת ועוד, קבע השופט, הוראת סעיף 19 לכללי האתיקה אינה חלה על גילוי בהליך משפטי, כפי שנקבע במפורש בסיפא של הכלל. מכאן, שאין בשימוש שעשה המערער במסמכים שבמחלוקת בתובענה האזרחית משום הפרה של כלל זה.
לאור כל האמור, סבר השופט כי יש לקבל את הערעור ולזכות את המערער מהעבירה בה הוא הורשע. המערער יוצג בהליך ע"י עו"ד לואי עבוד. ועדת האתיקה יוצגה ע"י עו"ד ארגב ארצי.
