נציגי המתמחים הערביים במשפטים טענו כי מאז שינוי מתכונת בחינת ההסמכה ירד באופן ניכר אחוז הנבחנים הערביים העוברים אותה, וזאת בשל מימד השפה והלשון שהתווסף לה. בג"ץ: "שליטה בשפה העברית היא עניין חיוני והכרחי לעיסוק בעריכת דין בישראל ומהווה תנאי בלעדיו אין להסמכתם של משפטני העתיד"
העותרים מציגים עצמם כנציגיו של ציבור ערביי ישראל המתמחים במשפטים. בעתירה שהגישו לבג"ץ בדצמבר האחרון, עתרו המתמחים להורות לגורמים הרלוונטיים לערוך את בחינת ההסמכה לעריכת דין אף בשפה הערבית ולאפשר לכל נבחן מהמגזר הערבי לפצל את שלושת חלקי הבחינה לשלושה מועדים נפרדים ולקבל תוספת זמן בשיעור של 100%.
בנוסף, התבקש בית המשפט להורות על ביצוע "נרמול" רטרואקטיבי של ציוני הבחינות שנערכו על-פי מתכונת הבחינה החדשה המתקיימת החל ממועד דצמבר 2017, באמצעות תוספת ניקוד ("פקטור") או באמצעות הורדת ציון המעבר, כך שאחוזי המעבר של נבחנים בני המגזר הערבי יושוו לאחוזי המעבר של כלל הנבחנים, ולחלופין, לאחוזי המעבר של נבחנים מהמגזר הערבי בבחינות אשר נערכו בטרם שונתה מתכונת הבחינה.
לפי הנטען בעתירה, השינוי במתכונת בחינת ההסמכה הביא עמו, בין היתר, שינוי מהותי חשוב לאין ערוך בדמות מתן דגש להיבט של השפה/הלשון, הפוגע במי שעברית אינה שפת האם שלהם. בתוך כך, נטען כי הבחינה מפלה בין נבחנים אשר למדו את לימודי המשפטים בישראל, לבין נבחנים אשר למדו במוסדות לימוד בחו"ל וזכאים להיבחן בשפה הערבית, וכן כי בחינות רשמיות נוספות, כגון בחינות הרישוי שמבצע משרד התחבורה, הבחינה הפסיכומטרית, ובחינות הרישוי לעיסוק בסיעוד - נערכות אף בשפה הערבית.
עוד טענו העותרים כי מאז שינוי מתכונת הבחינה, הכוללת כיום מטלת ניסוח, כמו גם שאלות בדין מהותי אשר מורכבות לעתים מטקסטים ארוכים בעברית, פחתו באופן ניכר שיעורי המעבר בקרב נבחנים בני המגזר הערבי.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
בג"ץ, מפי השופטים וילנר, סולברג ושטיין, דחה את העתירה על כל ראשיה. השופטת וילנר קבעה כי מעיון בעתירה נדמה כי העותרים מבקשים להורות לשרת המשפטים לתקן את חקיקת המשנה המסדירה את בחינת ההסמכה, אולם כלל נקוט הוא שעל בג"ץ להימנע מלהורות לרשות מינהלית להפעיל את סמכותה החקיקתית, ובוודאי שלא יחליף את שיקול דעתה בשיקול דעתו שלו באמצעות קביעת תוכנו של ההסדר החקיקתי הרלוונטי.
לגופו של עניין ציינה השופטת וילנר כי אין חולק על חשיבותה של השפה הערבית במרקם החיים הישראלי, בהיותה שפתו של המיעוט הגדול ביותר החי במדינה, המהווה אף אמצעי לביטוי ולשימור תרבותם וזהותם של אזרחים רבים, כמו גם אבן דרך כבדת משקל לשוויון מהותי בין כלל האזרחים. עם זאת, נקודת המוצא לדיון הנוכחי היא סעיף 26 לחוק לשכת עורכי הדין, הקובע כי מי שלא למד לימודי משפטים במוסד מוכר בישראל נדרש להוכיח ידיעה מספיקה בשפה העברית כתנאי לרישומו כמתמחה. מכאן, שמצוות המחוקק היא כי כלל המתמחים נדרשים לשלוט בשפה העברית בדרכם להסמכתם כעורכי דין, דרישה שלדעת השופטת היא מובנת ומגשימה את האינטרס הציבורי במתן שירות משפטי ראוי.
בעניין זה הוסיפה השופטת וילנר כי השליטה בשפה העברית היא הכרחית וחיונית לעבודתו של עורך דין במדינת ישראל: כך, נוסחם המחייב של דברי החקיקה הוא הנוסח העברי, כתבי טענות המוגשים לבתי המשפט, על נספחיהם וצרופותיהם, נכתבים ככלל בשפה העברית, חוות הדעת נכתבות בעברית; הדיונים בבתי המשפט מתנהלים בשפה זו; פסקי הדין של כלל בתי המשפט בישראל נכתבים ומתפרסמים בשפה העברית בלבד וכמוהם גם מרבית הספרות המשפטית. לא זו אף זו, גם לימודי המשפטים בישראל בכל מוסדות הלימוד – הכוללים, מטבע הדברים, קריאה וכתיבה של טקסטים משפטיים מורכבים – מתקיימים בשפה העברית, באופן המחייב את כלל הסטודנטים למשפטים לשלוט בשפה זו. לפיכך, קבעה וילנר, שליטה בשפה העברית היא עניין חיוני והכרחי לעיסוק בעריכת דין בישראל, וממילא מהווה תנאי בלעדיו אַין להסמכתם של משפטני העתיד.
עוד הוסיפה השופטת וילנר כי השליטה בשפה העברית נחוצה אף לשם הבטחת האינטרס הציבורי בשמירה על סטנדרט מקצועי ראוי לתועלת כלל הציבור הנזקק לשירותיהם של עורכי הדין המוסמכים, ואשר מפקיד לעתים את גורלו בידיהם. לשיטתה, השירות המשפטי שיינתן לציבור על-ידי עורך דין שאינו שולט בשפה העברית ייפגם באופן אשר עלול להוביל לפגיעה בזכויות ובאינטרסים משמעותיים של הפרט והכלל, ולכן מובן מדוע בחינת ההסמכה נערכת בשפה העברית.
לצד האמור הדגישה וילנר כי אף שהנחת המוצא היא שכלל הנבחנים צריכים לשלוט בשפה העברית, אין להתעלם מכך שישנם נבחנים שהעברית אינה שפת אמם, וזקוקים להתאמות מסוימות בפתרון בחינת ההסמכה. עם זאת, צוין, מתגובת הוועדה הבוחנת והלשכה עולה כי הן מעניקות תוספת זמן לנבחנים ששפת לימודיהם התיכוניים לא הייתה עברית ושפת אמם אינה עברית, פתרון שלדעת השופטת משקף איזון ראוי ומידתי בין מכלול האינטרסים הרלוונטיים.
לבסוף, דחתה השופטת את טענת העותרים כי עריכת הבחינה בשפה העברית מפלה בין נבחנים אשר למדו את לימודי המשפטים בישראל לבין נבחנים שלמדו בחו"ל. הוזכר, כי האחרונים נדרשים אמנם לעבור בחינה בדיני ישראל, אשר בנסיבות מסוימות מתיר מחוקק המשנה את עריכתה בשפה לועזית, אך זאת רק בנוסף לבחינת ההסמכה הנערכת בעברית וכן בנוסף להוכחתה של ידיעה מספיקה בשפה.
העתירה נדחתה ללא צו להוצאות. העותרים יוצגו בהליך ע"י עו"ד שי דקס. שרת המשפטים יוצגה ע"י עו"ד שי כהן ועו"ד יונתן ברמן. לשכת עורכי הדין והוועדה הבוחנת יוצגו ע"י עוה"ד רונן בוך, תמר זוין רוט וספיר שמחי.
