בית משפט השלום קיבל את תביעתו של בעל חנות לממכר טלפונים ניידים בירושלים, נגד אישה שפרסמה בקבוצת פייסבוק פוסט בו נטען כי חמה בן ה-80 שהגיע לחנות שוכנע ע"י המוכר לרכוש טלפון שלא תאם את צרכיו. נקבע, כי הדברים אמנם נכתבו מתוך ביקורת צרכנית, אולם הפרסום חרג בנוסחו ובזיקתו לאירועים עליו התבסס וחרג מהסביר
התובע הוא בעלים של חנות לממכר טלפונים ניידים בירושלים, אשר נסגרה בינתיים. בנובמבר 2016 נכנס לקוח לחנות, וביקש לתקן מכשיר טלפון סלולרי. עובד שהיה במקום טען שלא ניתן לתקן את התקלה במקום, ולטענתו הפנה את הלקוח לבדוק המכשיר במעבדה אחרת. במקביל, הציע העובד ללקוח לרכוש מכשיר סלולרי בעלות של כ-600 שקל. הרכישה התבצעה, הלקוח קיבל את הפלאפון והלך לדרכו כשהוא מרוצה.
הנתבעת היא כלתו של הלקוח. כשהגיע הלקוח לביתו, ראו הנתבעת ובעלה, בנו של הלקוח, את הטלפון וסברו כי נעשה מקח טעות, כי המכשיר שנרכש אינו תואם את צרכיו והמכירה נעשתה תוך ניצול גילו. משכך, הגיע בנו לחנות על מנת להשיב את הטלפון, אך המוכר סירב לקבל את הטלפון בחזרה ולבטל את העסקה.
אחר הדברים האלה, פרסמה הנתבעת פוסט בקבוצת הפייסבוק "ירושלמים-ת", בו סיפרה כי חמה, הנושק לגיל 80, נכנס לחנות לאחר שהטלפון עשה לדבריו קצת בעיות. בהמשך כתבה הנתבעת "המוכשר שזיהה את חוסר ההבנה המשווע, את האדם המבוגר שלא מבין ולא יודע דבר וחצי דבר בטכנולוגיה... החליט כנראה לנצל את המצב.. הוא לקח את המכשיר של חמי (שאגב... תקין לחלוטין, עוצמת השמע בשיחה הייתה ככל הנראה נמוכה עבורו לאחרונה...)... הסביר לו שהטלפון לא תקין... ולאט לאט שכנע אותו... חמי השתכנע ולקח ממנו מכשיר... כשהגיע הביתה וסיפר לנו את כל הסיפור, וראינו שחזר עם טלפון קטן מאד (שלא יהיה עבורו נוח ושימושי בעליל), טלפון שבקושי רואים ושומעים עליו... הבנו שהוא עשה שטות והחלטנו לחזור לחנות (תוך פחות מ24 שעות שמאפשר החוק) ולדרוש כספו בחזרה. המוכר שנכח בחנות, בחור צעיר וחצוף להפליא הבין בדיוק במה מדובר, ואמר שעל פי החוק אם נעשה שימוש במוצר הוא אינו יכול לקבלו... לא אמליץ עליכם אדאג להזהיר מפניכם לא נשתוק! אני תוהה... "עד מתי רשעים יעלוזו??? עד מתי??".
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
לפוסט התקבלו מספר תגובות, בהן תגובה של המוכר בחנות, אשר הסביר את הקושי בהשבת מכשיר שנפתח וכי הייתה תקלה במכשיר. עוד כתב המוכר שהוא לא הכריח את הלקוח לקנות וכי לא היה כדאי לתקן את המכשיר. בהמשך הגיב גם בעל החנות והבהיר שהרוכש היה צלול לחלוטין וכי הכל תועד. על רקע זה, הגיש התובע תביעת לשון הרע נגד הנתבעת.
סגן הנשיא, השופט מרדכי בורשטין, קבע כי הפרסום האמור אכן מהווה לשון הרע, שכן יש בו כדי לפגוע בעסקו של התובע. משכך, יש לבחון האם קמה הגנה לנתבעת אם לאו. בעניין זה, קבע השופט כי הנתבעת לא הוכיחה שהמכשיר שנמכר היה קטן מהמכשיר הקודם וכי המכשיר הקודם פעל. הנתבעת גם לא הוכיחה כי נוצלו פערי הידע שהיו ללקוח על רקע גילו. אשר על כן, לא קמה לנתבעת הגנת אמת בפרסום.
בכל הנוגע להגנת תום הלב, סבר השופט כי הפוסט של הנתבעת הבחין בין העובדות לבין הסקת המסקנות והבעת הדעה וכי הנתבעת הביעה תחושה אישית המבטאת את רגשותיה ואת ביקורתה ביחס להתנהגות המוכר. בעניין זה סבר השופט כי מדובר בדעה צרכנית וכי הנתבעת ביקשה לשתף את הציבור בתחושותיה, לאחר שנעשתה פנייה לחנות שלא הועילה. בנוסף, לתובע התאפשר להגיב על פרסום זה בזמן אמת ואף אחרים הגיבו לפרסום וחלקם אף צידדו בעמדת המוכר. הנתבעת גם הסירה את הפרסום לאחר הגשת התביעה.
עוד נקבע כי אין גם כל פגם בתיאור בקשת משפחת הרוכש להשיב את הטלפון, שכן לא נטען שהדבר היה שלא על פי החוק ואף נכתבה גרסת המוכר לפיה על פי החוק לא ניתן להשיב את המכשיר.
לצד זאת, לא הוכח שהטלפון שנרכש היה קטן מאד ואינו מתאים בתכונותיו ללקוח ומהפוסט עולה גם שהיו בעיות למכשיר הקודם וכי הוא לא היה תקין לחלוטין. כמו כן, סבר השופט, הפרסום חרג בנוסחו ובזיקתו לאירועים עליו התבסס וחרג מהסביר. בעניין זה הוזכר כי הפוסט פורסם בקבוצת פייסבוק גדולה של אלפי חברים, ללא שנעשתה פנייה קודמת לרשות להגנת הצרכן או ללא שנעשה בירור ראשוני ברשת באשר לזכויות הלקוח.
בנוסף, הלקוח לא הגיש תביעה בעניין העסקה ולא הוכח שהטענות חורגות מגדר טעות בכדאיות העסקה בלבד. עוד הוסיף השופט כי הנתבעת בחרה להשתלח בתובע באמרה "עד מתי רשעים יעלוזו", ביטוי החורג מביקורת סבירה ושיש בו משום קביעה שהתובע הוא רשע ועל כן לא קמה לה הגנת תום הלב. יחד עם זאת סבר השופט כי מכלול הנסיבות אינו מלמד על התנהגות זדונית של כוונה של ממש לפגוע, שכן לשיטתו דברי הנתבעת נכתבו בראש ובראשונה מתוך ביקורת צרכנית שאף אם חרגה מהנדרש, אינה עולה כדי כוונה לפגוע כמשמעותה בחוק.
במכלול הנסיבות, בהתחשב בכך שהיקף הפגיעה לא הוכח, בכך שדובר בביקורת כלפי בעל עסק בקבוצת פייסבוק סגורה, בכך שלא הוכח נזק ובכך שהפרסום הוסר בסופו של יום, פסק השופט לתובע פיצוי בסך 8,000 שקלים, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט בסך 2,200 שקלים. התובע יוצג בהליך ע"י עו"ד י. הופמן. הנתבעת יוצגה ע"י עו"ד י. חברוני.
