בני זוג שהזמינו חבילת נופש לאי קוס שביוון לא ציפו למצוא עצמם דווקא בכרתים בגלל טעות של סוכנת הנסיעות שביצעה את ההזמנה. ביהמ"ש פסק להם את מלוא הסכום ששילמו בתוספת פיצוי על עוגמת נפש וקבע: "השהייה במלון בכרתים, איכותית כשלעצמה ככל שתהיה, לא היוותה מבחינתם תחליף לחופשה שאליה התכוונו לצאת מלכתחילה"
התובעים, בני זוג, הזמינו דרך סוכנות נסיעות בחדרה חבילת נופש זוגית לאי קוס ביוון. החבילה כללה טיסות ושהייה במלון על בסיס חצי פנסיון, תמורת 1,391 דולר אמריקאי. אין חולק שהסוכנת שטיפלה בהזמנה טעתה, ועל אף שהזמינה עבור התובעים שהייה במלון באי קוס, כרטיסי הטיסה הוזמנו על ידה בטעות לאי כרתים. כך, ומבלי שבדקו את פרטי כרטיסי הטיסה קודם לכן, מצאו עצמם התובעים בטיסה לכרתים, בעוד שחבריהם עמם תכננו לבלות את החופש המתינו לבואם לשווא באי קוס.
לאור האמור, הגישו התובעים תביעה כספית נגד הסוכנות לבית המשפט לתביעות קטנות, בה עתרו לחייבה בהשבת הסכום ששילמו עבור החבילה בתוספת פיצוי בגין ההוצאות ועוגמת הנפש שנגרמו להם כתוצאה מהטעות.
הסוכנות מאידך, הודתה בטעות שנעשתה על ידי הסוכנת מטעמה, אולם טענה כי החובה לוודא ולאמת את פרטי הטיסות הייתה מוטלת על התובעים אשר קבלו ממנה את כרטיסי הטיסה כחודש וחצי לפני המועד. לשיטתה, לו היו עושים כן, או לפחות מעיינים בכרטיסים בשלב של הבידוק הביטחוני בשדה התעופה, המצב אליו נקלעו היה נמנע. עוד הוסיפה הסוכנות כי מיד עם היוודע דבר הטעות היא הזמינה עבור התובעים שהייה במלון בדרגת 5 כוכבים בכרתים על בסיס "הכל כלול", והם בילו בו את ימי החופשה המתוכננים עד תום.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
השופטת רקפת סגל מוהר קבעה כי אופן התנהלות התובעים אכן תרם למה שארע, אולם ההסבר שסיפקו אודות הסיבה שהניעה אותם לפנות לסוכנות הנתבעת ולהיעזר בה ברכישת חבילת הנופש – קושי ממשי בשפה האנגלית, מוביל למסקנה כי תרומתם לתוצאה צריכה להיחשב קטנה וזניחה לעומת התרשלות הסוכנות כלפיהם. בעניין זה ציינה השופטת כי הזמנת החבילה, שכללה גם את כרטיסי הטיסה, דרך הסוכנות, הייתה כרוכה בתשלום גבוה יותר יחסית לזה אותו היו משלמים לו היו מבצעים את ההזמנה בעצמם, וההתרשמות היא שבעשותם כן סמכו התובעים על הסוכנות "בעיניים עצומות".
עוד ציינה השופטת כי מעיון בתכתובות הטקסט שהוחלפו בין התובעים לסוכנת מטעם הנתבעת מרגע עלייתם למטוס ואילך, עולה כי זו עשתה עבורם את כל שהיה ביכולתה לעשות החל מן השלב בו נודע לה מהם דבר הטעות. עם זאת, לדעת השופטת, אין בכך כדי לבטל או להקטין באופן משמעותי את החובה שהייתה מוטלת עליה לבדוק את עצמה שוב ושוב, מרגע ביצוע ההזמנה בשעתה ועד למימושה על ידי התובעים ואף לאחר מכן.
"טוב ונכון יעשה כל ספק העוסק במתן שירותים מעין אלה לציבור", כתבה השופטת, "אם יעקוב אחר אופן מימושם בדרך הנכונה בבוא העת ולא "יתפרק" מאחריותו מרגע מכירת השירותים והלאה כאילו עצם המכירה היא העניין החשוב ואין בלתו. לטעמי, במקרים מן הסוג הזה, אך ראוי הדבר שסוכני נסיעות יזמו קשר עם לקוחותיהם ויוודאו כי אלה בדקו את פרטי כרטיסי הטיסה ו/או שוברי המלונות שנמכרו להם על ידם, ואף יתעניינו לאחר מכן במידת שביעות רצונם מאותם שירותים ו/או מוצרים".
נוכח עוגמת הנפש הגדולה שנגרמה לתובעים כתוצאה מהטעות, ומאחר שלדעת השופטת השהייה במלון בכרתים – איכותית כשלעצמה ככל שתהיה, לא היוותה מבחינתם, ובצדק, תחליף לחופשה שאליה התכוונו לצאת מלכתחילה – חויבה הנתבעת להשיב להם את כל הסכום ששולם על ידם, בסך שווה ערך ל-5,000 שקל. בנוסף, יפוצו התובעים בסכום נוסף בסך 2,000 שקל בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם. כל זאת, בתוספת 500 שקל עבור הוצאות משפט.
ת"ק 4599-07-18
