חדשות

המרצים, מ-8 בתי ספר למשפטים ברחבי הארץ, פנו ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית בדרישה לפסול את התחייבותו של נתניהו לצרף לרשימת הליכוד מועמד מהבית היהודי/האיחוד הלאומי שיוכל לשוב אליהן לאחר הבחירות: "מעבר לכך שהדברים מהווים התייחסות של חוכא ואיטלולא למצביעי הליכוד הם עומדים גם בניגוד לחוק"

קבוצת מרצים למשפט חוקתי מבתי ספר למשפטים ברחבי הארץ פנו היום (ה') במכתב ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט חנן מלצר, בבקשה לקבוע שההסכם בין ראש הממשלה נתניהו לבית היהודי והאיחוד הלאומי אינו חוקי. על המכתב חתומים 11 מרצים בהם פרופ' סוזי נבות, ד"ר הילל סומר, פרופ' אייל גרוס, ד"ר יניב רוזנאי ופרופ' ברק מדינה.

פניית המרצים באה בעקבות הפרסומים בתקשורת אודות התחייבותו של נתניהו לשריין את המקום ה-28 בליכוד למועמד מהאיחוד הלאומי/הבית היהודי, אשר לאחר הבחירות יעזוב את הליכוד וישוב למפלגתו. זאת, כחלק מהניסיון להביא לשילובם של נציגים מטעם מפלגת "עוצמה יהודית" ברשימת המועמדים לכנסת ה-21 המשותפת לשתי המפלגות האיחוד הלאומי והבית היהודי.

לטענת המרצים, ההתחייבות לאפשר למועמד המשוריין לעזוב את הליכוד לאחר הבחירות, נגועה באי חוקיות בשני היבטים לפחות: מתן אפשרות למפלגה אחת להתמודד במסגרת שתי רשימות מתמודדים שונות, וכן הסכמה על התפלגות העומדת בניגוד לדין. עניין זה, לשיטתם, עומד בסתירה מהותית לשיטת הבחירות בישראל ולפיכך אינו חוקי ואין לאפשר את ביצועו.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

"תוצאתה החד משמעית של ההתחייבות הינה כי מפלגת הבית היהודי/האיחוד הלאומי תתמודד במסגרת של שתי רשימות בבחירות לכנסת העשרים ואחת", נכתב במכתב המרצים. "ברשימה שלה עצמה, וכחלק מרשימת הליכוד... בכך, חותרת ההתחייבות תחת אושיות דיני הבחירות הישראליים, באפשרו למפלגה אחת להתמודד בשני ראשים".

עוד מוסיפים המרצים כי ההתחייבות האמורה סותרת את הוראות חוק הכנסת באשר להתפלגות מסיעה. על פי החוק, כך נכתב, רק שליש מחברי סיעה יכולים להתפלג ממנה, ולכן חבר כנסת בודד אינו יכול להתפלג מסיעת הליכוד אלא לכל היותר לפרוש ממנה ולשאת בסנקציות הקבועות בחוק הכנסת כנגד מי שפורש מסיעה שלא במסגרת התפלגות ממנה. "מעבר לכך שהדברים מהווים התייחסות של חוכא ואיטלולא למצביעי הליכוד", נכתב, "הם עומדים גם בניגוד לחוק". עוד הם מוסיפים כי סעיף 61(ד) לחוק הכנסת קובע כי ח"כ שפרש לא יצורף לסיעה כלשהי בתקופת כהונתה של אותה הכנסת, ולכן התחייבותו של נתניהו עומדת גם בניגוד לסעיף זה.

"בנסיבות אלה", מסיימים המרצים, "כאשר ההתחייבות מרוחקת כ"כ מדרכי ההתנהלות התקינות של מערכת הבחירות בישראל, וכאשר היא מוצגת כיממה לפני הגשת הרשימות, קשה לאמוד את מלוא הקשיים העולים ממנה... ניתן לציין עם זאת שההתחייבות מעוררת לכל הפחות תחושת אי נוחות בנוגע להגנה על היחס שבין רצון הבוחר כפי שהוא בא לידי ביטוי בבחירות לבין תוצאתן בפועל. התחייבות מראש להעביר נתח מסוים של קולות הבוחרים ברשימת מועמדים אחת למפלגות המיוצגות ברשימה אחרת היא בעייתית, וזאת בלשון המעטה".

לאור כל האמור, טוענים המרצים כי יש לפסול את התחייבות ראש הממשלה לצירופו של מועמד הבית היהודי/האיחוד הלאומי לרשימת הליכוד, בהיותה בלתי חוקית, נוגדת את תקנת הציבור וחסרת נפקות משפטית.