שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > ערך לעצמו את תלושי השכר ותבע: "לא שולמו לי שעות נוספות"

חדשות

ערך לעצמו את תלושי השכר ותבע: "לא שולמו לי שעות נוספות"
ערך לעצמו את תלושי השכר ותבע: "לא שולמו לי שעות נוספות"
13/11/2018, עו"ד לילך דניאל

בית הדין האזורי לעבודה דחה את תביעתו של מנהל חשבונות בחברה שטען כי לא שולמו לו שעות נוספות ורכיבי שכר נוספים. ביה"ד דחה את תביעתו וקיבל את התביעה שכנגד מטעם החברה, לאחר שנמצא כי מנהל החשבונות עשה בתלושי השכר כבתוך שלו כשרשם לעצמו שעות נוספות ביתר ובניגוד לדין

התובע עבד במשך שנה וחודשיים כמנהל חשבונות אצל הנתבעת, חברה העוסקת בתחום התיקים והמזוודות. במסגרת תפקידו, היה התובע אחראי בין היתר על הנפקת תלושי השכר. בין הצדדים נחתם חוזה עבודה לפיו שכרו החודשי של התובע יעמוד על 9,500 שקל ברוטו בתוספת 1,500 שקלים בגין נסיעות. התובע התחייב לעבוד שעות נוספות על פי דרישת החברה ובתמורה יקבל רכיב שעות נוספות גלובליות בגובה 10% משכרו.

בשלב מסוים, נמסר לתובע מכתב פיטורים. לאחר סיום עבודתו הגיש התובע תביעה כספית נגד החברה, בטענה כי זו נותרה חייבת לו גמול שעות נוספות, כפי שהדבר משתקף מדוחות הנוכחות. עוד תבע דמי הודעה מוקדמת, כספים שלא הופרשו לו לקרן השתלמות ופיצוי על היעדר שימוע לפני פיטורים.

החברה מצדה, טענה כי לתובע נערך שימוע וכי הוא פוטר בשל קיצוצים וסגירת הפעילות הסיטונאית של החברה. עוד נטען כי התובע לא נדרש לבצע עבודה בשעות נוספות, וכי בדיעבד התברר לה כי הוא ניצל לרעה את האמון שניתן בו ושילם לעצמו שעות נוספות מבלי שביקש אישור לתשלום זה מראש. בעניין זה טענה החברה כי התובע אימץ לעצמו דפוס עבודה לפיו הוא נהג לעבוד ימים קצרים וימים ארוכים שבהם ביצע שעות נוספות מבלי שהיה לכך צורך עסקי, אלא מתוך נוחות שלו עצמו וככל הנראה לטובת ביצוע שעות נוספות שיזכו אותו בגמול נוסף. נוכח האמור, הגישה החברה תביעה שכנגד נגד התובע, בה עתרה לקבלת כספים ששולמו לו ביתר.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

השופטת אריאלה גילצר – כץ מבית הדין האזורי לעבודה בת"א דחתה את התביעה אך קיבלה את התביעה שכנגד שהגישה החברה נגד התובע. לדעת השופטת, לא ניתן לקבוע ממצאים עובדתיים על סמך עדותו של התובע, שכן בחקירתו הנגדית העיד שלא הוא זה שביצע את ההפרשות הכספים לעובדי החברה אך מנגד השיב כי הוא זה שהזין את הנתונים הרלוונטיים לצורך ההפרשות לעובדים.

בנוסף העיד התובע כי הוא יודע ששעות נוספות אינן מזכות בהפרשות סוציאליות אך בפועל שילם לעצמו הפרשות סוציאליות על השעות הנוספות. השופטת הוסיפה כי התובע עשה שימוש לרעה בתפקידו ולא פיצל את השכר לפי שכר ושעות נוספות גלובליות כפי שנקבע בהסכם העבודה, בעוד שהחברה מצדה נתנה בו אמון מלא.

זאת ועוד, התובע דיווח על עבודה ביום שישי למרות שביום זה סניף הבנק אליו נהג ללכת היה סגור, ולמרות שעל פי ההסכם לא נדרש כלל לעבוד בימי שישי. עוד התרשמה השופטת כי התובע עשה בתלושי השכר כבתוך שלו, כשבין היתר בימים בהם עבד פחות מ 8.5 שעות עבודה דיווח על יום עבודה מלא, ודיווח שעבד ביום שישי עד השעה 19:00 למרות שהוא איש דתי.

עוד עלה כי החברה ערכה לתובע שימוע וכי הוכח שהתובע פוטר עקב קיצוצים, כפי שפוטרו עובדים אחרים. בנוסף, החברה נהגה עם התובע ברגישות ולכן הוצע לו בשימוע אף לעבוד בהיקף משרה חלקי אך הוא סירב. בכל הנוגע לדמי ההודעה המוקדמת, התובע הצהיר כי לא קיבל את יתרת ההודעה המוקדמת ששולמה לו, אך החברה צירפה אסמכתא המעידה על התשלום.

אשר לתביעה שכנגד, ציינה השופטת כי החברה הוכיחה קיומו של פער בסך של 14,541 ש"ח בין הסכום ששולם לתובע בפועל לבין השכר שהיה אמור לקבל, אשר נובע ממספר מרכיבים. כך, התובע לא לקח בחשבון את העובדה ששכרו כבר כולל תשלום בגין שעות נוספות גלובליות, ביצע שעות נוספות במכוון והגיע פעמים רבות לעבודה בימי שישי, על דעת עצמו, בלא הצדקה ובלא ידיעת הממונים עליו, במטרה ברורה כי ישולם לו שכר נוסף בעד שעות נוספות. בנוסף, התובע הודה בעדותו כי היה עליו לשלם לעצמו רק עבור השעות הנוספות שחרגו ממכסת השעות הנוספות הגלובליות ששולמה לו אך הוא לא עשה כן. לכן, נקבע, ברי כי התובע קיבל שכר ביתר ולא החתים כרטיס בסיום עבודתו על מנת לדווח על שעות נוספות. לדברי השופטת, התובע שילם לעצמו שעות נוספות מבלי לנכות את החסרים הרבים בשעות העבודה שלו ולא ניכה לעצמו תשלום בגין ההפסקות הארוכות שלקח.

עוד נקבע כי החברה שילמה לתובע שכר מלא גם בחודשים שבהם החסיר שעות עבודה ולא השלים את כל שעות התקן שלו. מלבד זאת, עלה כי התובע שילם לעצמו שעות נוספות בשיעור של 150% מבלי ששילם לעצמו תחילה שעות נוספות בשיעור של 125%. עוד ציינה השופטת כי התובע חישב והפיק את התלושים באמצעות תכנת השכר "מכפל" שרק לו הייתה גישה אליה. אשר לטענה אודות הכספים שלא הופרשו לקרן השתלמות, קבעה השופטת כי כפי שכבר נאמר, התובע עשה בתלושי השכר כבתוך שלו ולפיכך אין לו להלין אלא על עצמו אם הפריש בחסר כספים לקרן ההשתלמות.

לכן, על התובע להשיב לחברה סך של 20,194 שקל בגין התשלום המוטעה ששולם לו בגין יתרת ימי הודעה מוקדמת ובגין שכר העבודה העודף ששילם לעצמו עבור שעות נוספות מבלי כל הצדקה ובניגוד לדין. זאת, בתוספת הוצאות ושכ"ט בסך 11,000 שקל. התובע יוצג בהליך ע"י עו"ד אלכסנדרה סוקולובסקי. החברה יוצגה ע"י עו"ד שירלי רייף.

 

סע"ש 17204-07-16

 

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
עורכי דין/בעלי מקצוע עוד
153 | S:150