חדשות

בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את תביעתו של אדם שנפגע בפיגוע ברח' אלנבי בת"א בסוף שנות התשעים ובני משפחתו, וחייב את ארגון החמאס לפצותם בלמעלה מ-5.4 מיליון שקל. בתוך כך התייחס סגן הנשיא משה דרורי לחוק הלאום שהתקבל בכנסת לאחרונה וקבע כי ניתן לפסוק מכוחו פיצויים עונשיים בתביעת נזיקין

בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל השבוע (ב') את תביעתו של אדם שנפגע נפשית בסוף שנות התשעים בפיגוע התאבדות שאירע ברח' אלנבי בת"א, וחייב את ארגון החמאס לפצות אותו ואת בנות משפחתו בלמעלה מ-5.4 מיליון שקל, מתוכם מיליון שקלים בגין פיצויים עונשיים. לראשונה התייחס בית המשפט גם לתרומתו של חוק יסוד הלאום להכרעה בדבר פסיקת פיצויים עונשיים, וקבע כי כאשר יש להכריע בפסיקת פיצויים עונשיים בתביעת נזיקין, והניזוק הוא אחד מבין "בני העם היהודי או אזרחיה הנתונים בצברה בשל יהדותם או בשל אזרחותם" – הכף תוכרע לכיוון הפיצוי העונשי, בין היתר מכוח סעיף 6(א) לחוק הלאום.

באוגוסט 1998 אירע פיגוע התאבדות קטלני ברחוב אלנבי בת"א. התובע, שהיה אז כבן 28, שהה באותה עת בדוכן מפעל הפיס אותו הפעיל ברחוב אלנבי, וראה בעיניו את מראות הזוועה שנלוו לפיגוע. בעקבות האמור נכנס התובע להלם ופונה לבית החולים תל-השומר, שם אושפז במשך יומיים במצב של הלם וחוסר יכולת להגיב לסביבה. התובע אובחן כסובל מהפרעה פוסט טראומטית, וכתוצאה מכך נגרמו ליקויים בתפקודו היומיומי, משפחתי, הורי ותעסוקתי.

במסגרת התביעה שהגישו לבית המשפט המחוזי בירושלים, עתרו התובע ויתר בני משפחתו לחייב את הרשות הפלסטינית וכן את ארגון החמאס והמדינה, בפיצויים עקב נזקיו של התובע והנזקים העקיפים שנגרמו לבני משפחתו. כנגד הרש"פ הוקפאו ההליכים בהסכמה עד לקבלת פסק הדין כנגד החמאס, אשר לא הגיש כתב הגנה ולא התייצב בהליך.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

סגן הנשיא משה דרורי קיבל את התביעה ופסק לתובעים פיצוי בסך כ-5.4 מיליון שקל. תחילה דן השופט באחריותו של החמאס לפיגוע וקבע כי בעניין זה קיימת קביעה שיפוטית עובדתית של בית דין צבאי, לפיה מקורו הישיר של חומר הנפץ ששימש לביצוע הפיגוע היה בחמאס, וכי המטרה של העברת אותו חומר נפץ הייתה לנקום את מותו של מוחי אלדין אלשריף, חבר מפקדת החמאס באיו"ש ומומחה החבלה המרכזי של הזרוע הצבאית של החמאס שם. לדברי השופט, על פי פקודת הראיות הממצאים העובדתיים שאושרו בערעור של בית המשפט הצבאי באיו"ש יוכלו לשמש כממצאים עובדתיים בתיק הנוכחי, ומכאן עולה המסקנה החד משמעית כי ארגון החמאס הוא האחראי על ביצוע אותו פיגוע שממנו נפגע התובע.

אשר לזכותו של התובע לתבוע פיצויים מהחמאס, סבר השופט כי אין מניעה שנפגע פעולות איבה יגיש מלכתחילה שתי תביעות פיצויים – האחת תביעת נזיקין והשניה תביעת תגמולים לביטוח הלאומי. עם זאת, יהיה על התובעים להחזיר מתוך כספי הפיצויים שיקבלו מהחמאס את כלל תגמולי המל"ל שקיבלו, שכן בנקודה זו המדינה מפסיקה את תפקידה הסוציאלי וחוזרים כללי הדין הבסיסיים לפיהם המזיק משלם.

בנקודה זו, פנה השופט דרורי לבחון את גובה הנזק. לאחר בחינת הקביעות בעניינו של התובע שנקבעו ע"י המוסד לביטוח לאומי, פסק לו השופט פיצוי בסך כולל של 3,960,186 שקל, בגין הפסדי הכנסה, פנסיה, עזרת הזולת, אובדן שירותי בעל ואב וכאב וסבל. "אין בליבי ספק כי התובע חווה הלם פסיכולוגי בראותו גופות מרוטשות לאחר פיגוע חבלני", כתב השופט דרורי בנוגע לפיצוי ברכיב הכאב והסבל. "עם זאת יש לזכור כי התובע ידע, עוד באותו הרגע, כי הוא עצמו לא נפגע בפיגוע והוא לא חשש לחייו או לחיי הקרובים לו". הפיצוי שנפסק ברכיב זה הועמד ע"ס 200 אלף שקל, חלף מיליון השקלים שדרש התובע.

בכל הנוגע לנזקים שנגרמו לבני משפחתו של התובע (אשתו ובנותיו), התייחס השופט דרורי להלכת אלסוחה העוסקת בפיצוי לנפגעים "מהמעגל השני" לניזוק, ובפרט לשאלה האם תנאי לתחולת ההלכה היא מוות או פגיעה פיזית קשה לנפגע העיקרי או שמא גם פגיעה נפשית מתקבלת. לדעת השופט, אין הבדל אם הניזוק הראשון ניזוק נזק פיזי או נפשי, ובשני המקרים ראוי לפצות את הניזוקים במעגל המשני בגדר הלכת אלסוחה. במקרה זה, התרשם השופט כי לאשת התובע ולבנותיו נגרם נזק משמעותי, גם אם לא הוגשה בעניין זה חוות דעת רפואית מטעם מומחה רפואי או פסיכיאטרי. אשר על כן, פסק השופט פיצוי בסך 200 אלף שקל לאשת התובע וכן פיצוי בסך כולל של 240,000 שקל לשלוש בנותיו, על פי גילן.

מלבד הפיצויים האמורים, סבר השופט כי יש מקום לחייב את החמאס גם בפיצויים עונשיים. בעניין זה, התייחס למקרים בהם נפסקו פיצויים עונשיים בגין פיגועי טרור, בהם הוסבר מדוע ישנה הצדקה להטלת פיצויים אלו כאשר מדובר בפיגוע. לדעת השופט, אם במקרים אלו נפסקו פיצויים נגד הרשות הפלסטינית, קל וחומר שיש לפסוק פיצויים נגד החמאס.

עוד דן השופט בשאלה האם חוק יסוד הלאום, שהתקבל בכנסת לאחרונה, תורם בצורה כלשהי להכרעה בדבר הטלת פיצויים עונשיים. בפרט התייחס השופט לסעיף 6(א) לחוק היסוד הקובע כי "המדינה תשקוד על הבטחת שלומם של בני העם היהודי ושל אזרחיה הנתונים בצרה ובשביה בשל יהדותם או בשל אזרחותם". בשאלה כיצד יש לפרש סעיף זה, בחן השופט את עמדתו של נשיא ביהמ"ש העליון לשעבר, אהרן ברק, בכל הנוגע לפרשנות חוקתית כפי שבאו לידי ביטוי במאמרים שכתב ומצאו ביטוי גם בפסיקת בית המשפט העליון גם לאחר שסיים את כהונתו כנשיא. עמדתו של ברק היא כי פירוש חוקתי הוא פירוש "רחב" וכי חוקי היסוד "משקפים עבר, הווה ועתיד ומניחים את היסוד להווה, קובעים את העתיד תוך שיקוף אירועי העבר".

מן הכלל אל הפרט קבע השופט דרורי כי עיון באמנת החמאס משנת 1998 מגלה כי ישנה בה התייחסות פרטנית ליהודים, וכי כל הקורא את הסעיף הרלוונטי בעיון יגלה מהי הצרה והסכנה הנתונים ליהודים בעקבות ארגון זה, על פי אמנתו. מכך הסיק השופט כי מתקיים התנאי בסעיף 6(א) לחוק הלאום, לפיו בני העם היהודי, לא כל שכן כאשר הם נמצאים בישראל, הם בגדר מי ש"נתונים בצרה בשל יהדותם", ומשכך חלה חובה על המדינה, כאמור ברישא של אותו סעיף, לשקוד על הבטחת שלומם. משלא הצליחה המדינה במקרה זה והחמאס ביצע את הפיגוע בו נפצע התובע, נותרה לסעיף תחולה, כמעין סעד חלופי, לעודד ולבטח לא להפריע ליהודי שנפגע בפיגוע שבוצע ע"י החמאס, לקבל את מרבית הפיצויים האפשריים על פי שיטת המשפט הישראלית.

עוד הוסיף השופט כי הוא ער לכך שחוק היסוד האמור חוקק אך לפני חודשיים ואילו הפיגוע בוצע לפני כ-20 שנה, אולם פסיקת בית המשפט העליון קבעה כי לחוקי היסוד יש תחולה פרשנית גם על חוקים שקדמו להם. עוד הוסיף כי אינו סבור שחוק הלאום הוא דקלרטיבי בלבד וכי "חזקה על הכנסת, כרשות מכוננת, כי הוציאה תחת ידה חוק יסוד שניתן יהיה לעשות בו שימוש בבתי המשפט.. לפיכך חובה עלינו השופטים, כחלק מרשויות השלטון במדינת ישראל, ליישם ולהפעיל את חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, לרבות הוראת סעיף 6(א) שבו". מכוח האמור, סבר השופט כי כאשר יש להכריע בפסיקת פיצויים עונשיים בתביעת נזיקין, והניזוק הוא אחד מבין "בני העם היהודי או אזרחיה הנתונים בצרה בשל יהדותם או בשל אזרחותם" – הכף תוכרע לכיוון הפיצוי העונשי, בין היתר מכוח סעיף 6(א) לחוק הלאום.

על סמך האמור, קבע השופט דרורי כי לסכום הפיצוי שישולם לתובעים יתווסף סך של מיליון שקל בגין פיצויים עונשיים. סך הפיצוי הכולל שישולם לתובע ולבני משפחתו הועמד ע"י של 5,400,186 שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 20%. התובעים יוצגו בהליך ע"י עו"ד חגי אברהמי.

ת"א 9135-07