פרקליטות מחוז ירושלים הגישה ערעור על קולת עונשם של ניב אסרף וערן נגאוקר, שביימו בשנת 2015 אירוע לפיו נחטף אסרף ע"י מחבלים וגרמו לחיפושים נרחבים של כוחות הביטחון. בגין מעשיהם נידונו השניים לעונשים של מספר חודשי עבודות שירות וקנס כספי
פרקליטות מחוז ירושלים הגישה לבית המשפט המחוזי בעיר ערעור על קולת עונשם של ניב אסרף וערן נגאוקר, שביימו בשנת 2015 אירוע לפיו נחטף אסרף ע"י מחבלים וגרמו לחיפושים נרחבים של כוחות הביטחון. בגין האמור, הורשעו השניים בעבירה של מסירת ידיעה כוזבת וקבלת דבר בתחבולה.
על פי כתב האישום, ניסה אסרף להתחמק מתשלום חובות שצבר בהימורים בלתי חוקיים באמצעות יצירת מצג שווא לפיו נחטף ע"י מחבלים וזאת במטרה לגרום לפרסום דבר חטיפתו (לכאורה) בכלי התקשורת באופן שיוודע לציבור וגם לבעלי חובו. לשם קידום מצג השווא, שכנע אסרף את חברו, ערן נגאוקר, להצטרף אליו לנסיעה למערת המכפלה באמתלה שברצונו להתפלל ולתת צדקה במקום.
באפריל 2015 נסעו השניים לקריית ארבע, שם סיפר אסרף לנגאוקר כי בכוונתו להיעלם, וזאת על רקע הפרידה מחברתו ועל מנת שהפרסום יביא לכך שחברתו תדאג לו. לאחר זמן מה בחר אסרף מקום מסתור בסמוך לכניסה לישוב. בהתאם לתכנון, נגאוקר יצא מקרית ארבע הגיע לנקודה שאותרה מראש בכניסה לישוב, ניגש אל שוטר ומסר לו דיווח כוזב בהתאם לתכנון המוקדם. בעקבות הדיווח הופעל נוהל חירום מחשש לחטיפה, הוקפצו לאזור כוחות ביטחון רבים שכללו יחידות שונות ואמצעים שונים, הונחו מחסומים על צירים באזור והחלו סריקות בכפרים הסמוכים תוך הטלת מגבלות על תושבי הכפרים. במספר מקרים אף התרחשו הפרות סדר כלפי כוחות הצבא שסרקו את האזור בחיפוש אחר אסרף. כל אותה העת הסתתר אסרף, שמע סירנות ומסוק, אך לא זז ממקומו ולא התכוון להסגיר את עצמו לכוחות הביטחון.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
לאחר שהשניים הורשעו ביקשה הפרקליטות להטיל עליהם עונשי מאסר בפועל, אולם השופט אוהד גורדון גזר עליהם עונשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות ותשלום קנס. בין היתר ציין השופט כי האירוע התרחש באזור גיאוגרפי רגיש ובתקופה ביטחונית לא פשוטה, אשר מוסיפים למקרה נופך של חומרה וכי חומרת מעשיהם של השניים מודגשת אף בתוצאותיהם: נגרם נזק ניכר הן בבזבוז משאבים, הן במישור הסיכון למחפשים והן בפגיעה באוכלוסייה המקומית. בנוסף סבר השופט כי לצד הנזק שנגרם בפועל יש להצביע על פוטנציאל הנזק שהיה נגרם לו, חלילה, היה מתגלע עימות אלים במהלך החיפושים, או שהיה מתעורר צורך ביטחוני מקביל ללא יכולת להתמודד עמו בשל הקצאת הכוחות לחיפושים. החומרה מודגשת גם באפשרות שהייתה לנאשמים לחדול מן המעשים לאורך השעות בהן ידעו כי החיפושים בעיצומם, ומבחירתם שלא לעשות כן משך זמן ניכר.
מנגד שקל השופט את העובדה כי בסופו של יום התגלתה המזימה ולא נגרם נזק משמעותי נוסף, וכן את פעולתו של נגאוקר אשר לאחר שעות חקירה בהן התמיד בגישתו, התרצה וגילה בפני החוקרים את האמת ובהמשך אף הובילם אל מקום המסתור. מנגד שקל השופט את העובדה שהדבר נעשה בהדרגה ולאורך זמן, כשתחילה טען שאינו יודע היכן חברו.
בהודעת הערעור טענה הפרקליטות כי העונש שהוטל על השניים חורג באופן משמעותי מהעונש ההולם את מעשיהם וביקשה להחמיר בעונשם. בהודעת הערעור נכתב כי "בית המשפט קמא קיבל את טיעון המערערת לפיו מעשיהם של המשיבים הם ייחודיים ובעלי משנה חומרה, וזאת לנוכח הניצול של שניים מהמאפיינים הבולטים של החברה בישראל – ראשית, ההכרח המצער להתמודד עם סיכון בטחוני מתמיד הנשקף לחברה מצד אויביה של המדינה – סיכון שעלול להתממש בכל רגע נתון ולגבות מחיר כבד. שנית, ערך הערבות ההדדית של החברה הבא לידי ביטוי בנכונות לסייע לזולת המצוי בצרה, גם במחיר של סיכון ממשי לכוחות הביטחון וגם אם הדבר מצריך שימוש במשאבי הכלל. קביעה זו לא באה לידי ביטוי משמעותי בקביעת המתחם ההולם, וזאת על אף שמדובר, כאמור, בפגיעה קשה בערכים משמעותיים של החברה בישראל על רקע מציאות החיים המורכבת בזירת האירוע ובכלל".
עוד נטען בהודעת הערעור כי: "מדובר באירוע בקנה מידה משמעותי ביותר; אירוע אשר עירב כוחות צבא, וכוחות ביטחון נוספים והביא לנקיטה בפעולות צבאיות בפועל, תוך שימוש במשאבים יוצאי דופן לרבות כלי טיס, אמצעי תצפית, מספר סיירות ויחידות מיוחדות בהיקף נרחב (מהמובחרות והיקרות ביותר להפעלה בצה"ל ובמערכת הביטחון בכלל), בהיקפים נרחבים, ומתוך כוונה מודעת מראש להביא לפרסום הדברים בכל כלי התקשורת, ומכאן חומרתם הרבה של המעשיים ואופיים הייחודי וחסר התקדים".
