בית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע קיבל את תביעתו של גבר שעבד למעלה מ-40 שנה במתכונת של משמרות מתחלפות, והכיר בו כנפגע עבודה לאחר שלקה בהפרעות שינה, סוכרת ובעיות לחץ דם שונות. נקבע, כי הביטוח הלאומי לא הראה טעם המצדיק לסטות מחוות דעת המומחה הרפואי שמונה בתיק שמצא כי יש יותר מ-50% סבירות שתנאי העבודה החמירו את מצבו הרפואי של התובע
התובע עבד למעלה מ-40 שנה במתכונת עבודה של משמרות מתחלפות. בשלב מסוים, עתר התובע לבית הדין לעבודה בתביעה להכיר בהפרעות השינה ודום הנשימה שמהם הוא סובל וכן מסיבוכי משנה (יתר לחץ דם, סוכרת ופגיעה נפשית) כ"פגיעה בעבודה" בעילת המיקרוטראומה.
בהחלטת ביניים קבע בית הדין כי התובע הרים את הנטל להוכיח קיומה של תשתית עובדתית מיקרוטראומטית אשר יכול וגרמה להפרעות שינה ודום נשימה, ולכן מונה מומחה רפואי שבחן את הדברים ואת קיומו של קשר סיבתי בין הפגיעה הנטענת לתנאי העבודה של התובע.
לטענת התובע, עבודתו רבת השנים במשמרות מתחלפות הביאה בין היתר לשיבוש השעון הביולוגי שלו וכן להפרעות שינה ולדום נשימה. לטענתו, מדובר בפגיעות חוזרות ונשנות וקביעת המומחה הרפואי בעניין זה היא חד משמעית. התובע הוסיף וטען כי יש להכיר גם בסיבוכי המשנה כפגיעות בעבודה שכן אלה נגרמו כתוצאה מפריצת תסמונת דום נשימה, הפרעות בשינה ושיבוש השעון הביולוגי. לפיכך, סבר כי יש לאמץ את חוות דעת המומחה הרפואי במלואה ולקבוע כי מחלותיו נגרמו כתוצאה מעבודת המשמרות.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
המוסד לביטוח לאומי טען מנגד כי לא הוכח קיום אירוע תאונתי חריג תוך כדי ועקב עבודת התובע אשר הביאה לפגיעה הנטענת. לטענתו, עבודה במשמרות ו/או חוסר שינה מתמשך אינה בבחינת אירועים חוזרים ונשנים ואין לראות בהן משום בסיס מספיק בהתאם להלכת המיקרוטראומה. לדבריו, לא ניתן לראות בהם משום תאונה שכן אין בהם פתאומיות ואין בהם מסוימות.
השופטת יעל אנגלברג שהם קיבלה את התביעה וקבעה כי יש להכיר בפגיעותיו של התובע כ"פגיעה בעבודה" על פי חוק הביטוח הלאומי. תחילה התייחסה השופטת לטענת המל"ל לפיה המומחה לא השיב באופן ברור לשאלות כפי שהוגדרו בהחלטת בית הדין וכי תשובתו התייחסה להשפעת תנאי העבודה על חומרת הליקויים מבלי שהשיב על שאלת קיומו של הקשר הסיבתי בין תנאי העבודה לליקויים. לדעת השופטת, דומה כי בטענה זו דבק המוסד בפן הפורמאלי תוך שהוא מתעלם ממהות חוות הדעת.
עוד הזכירה השופטת כי מטרת השאלות שמפנה בית הדין למומחה הרפואי היא לברר קיומו של קשר סיבתי והשפעת תנאי עבודה של המבוטח על הליקויים מהם הוא סובל. ניסוח השאלות נועד לסייע למומחה להבהיר לבית הדין את המסקנות שאליהן הוא מגיע תוך בניית תשובתו בשלבים. עם זאת, אין לקבוע כי מומחה שניסח תשובותיו באופן אחר אין לקבל את חוות דעתו רק משום שלא צעד בתשובותיו מדרגה אחר מדרגה אלא לכאורה "קפץ על מספר מדרגות". "בית הדין בבואו לבחון את תשובת המומחה צריך לבחנה באופן ענייני, האם ניתן ללמוד מתוך תשובת המומחה את הנדרש לקביעת או שלילת קיומו של קשר סיבתי ואת מידת ההשפעה של תנאי העבודה על הליקויים", נכתב.
במקרה זה, ציינה השופטת, עיון בתשובת המומחה מעלה כי תשובתו לשאלות בית הדין היתה בהירה וממוקדת. כך, קבע המומחה בחוות הדעת כי עבודת משמרות גורמת לחסך שינה כרוני ואיכות שינה ירודה ואף שאין עדות לכך שעבודת משמרות גורמת לדום נשימה בשינה באופן ישיר הרי שהיא בהחלט עשויה לאורך שנים להביא להחמרה בה. יתרה מכך, בתשובותיו לשאלות ההבהרה ציין המומחה באופן ממוקד כי "יש יותר מ-50% סבירות שתנאי העבודה, כלומר עבודת משמרות שכללו משמרות לילה משך שנים השפיעו בצורה משמעותית על החמרת מצבו הרפואי".
בנוסף, לאורך כל חוות הדעת ותשובותיו לשאלות ההבהרה קבע המומחה כי עבודת משמרות גורמת להפרעות שינה וכן להחמרה במדדים נשימתיים של אנשים הסובלים מדום נשימה בשינה בלילות שלאחר עבודה במשמרות. לדעת השופטת, חוות הדעת בעניין זה אינה משתמעת לשני פנים והמומחה קבע נחרצות קיומו של קשר סיבתי בין עבודת המשמרות להפרעות השינה ודום נשימתי בשינה. אשר על כן, לא ניתן להתעלם מקביעה זו ואין לומר כי המומחה לא השיב לשאלות בית הדין או כי הוא מבלבל בין שאלת הסבירות לליקויים שאליהם הוא נדרש להתייחס.
עוד נדחתה הטענה כי המומחה לא ייחס חשיבות לכך שמדובר בתובע שעבד במשמרות מתחלפות, שכן בחוות הדעת ובתשובות לשאלות ההבהרה התייחס המומחה במפורש לעבודת משמרות הכוללת עבודה במשמרות ערב ולילה. כן נדחתה הטענה כי קביעות המומחה מבוססות על מחקרים שנעשו על חולי לב ועל כן אינן רלוונטיות למקרה דנן.
עוד ציינה השופטת כי מעיון בחוות דעתו של המומחה עולה כי הוא סבור באופן חד משמעי כי קיים קשר סיבתי-רפואי מוכר ומתועד בספרות בין תנאי עבודתו של התובע כעובד משמרות לבין הפרעות השינה (בעיקר חסך שינה, ואיכות שינה ירודה) וכן בין עבודת המשמרות לבין החמרת דום הנשימה. לבסוף, באשר לסיבוכי המשנה - כעולה מחוות הדעת עבודת המשמרות גורמת להפרעות בשינה ומחמירה את תופעת דום נשימה בשינה כאשר הפרעות אלה (כל אחת בפני עצמה) גורמות ומשפיעות על היווצרותם או החמרתם של ליקויים שונים ובהם יתר לחץ דם ומחלת הסוכרת. במקרה זה, המומחה סבר באופן חד משמעי כי לתנאי עבודתו של התובע השפעה משמעותית על מצבו הרפואי לרבות סיבוכי המשנה. משחוות דעתו בהירה ומנומקת, לא סברה השופטת כי נפל בה פגם או כי יש לסטות ממנה.
לאור כל האמור, קבעה השופטת כי על יסוד חוות הדעת של המומחה יש לקבוע כי הפרעות השינה, דום הנשימה בשינה, מחלת הסוכרת ומחלת יתר לחץ הדם מהם סובל התובע מהווים "פגיעה בעבודה". מנגד, לא הוכח כל קשר סיבתי לפגיעה הנפשית הנטענת, ולכן דין הטענה בעניין פגיעה זו, להידחות. המל"ל יישא בהוצאות התובע בסך של 8,000 שקל. התובע יוצג בהליך ע"י עו"ד שי קופרשטיין ועו"ד מקסים נזרי. המל"ל יוצג ע"י עו"ד מיכל כהן.
