שוקולד במילוי תביעה? ביהמ"ש המחוזי קיבל את בקשתו של עו"ד שוויצרי שנתבע בישראל לקבוע כי מסירה שבוצעה לו כששהה במלון בירושלים אינה מהווה המצאה כדין. זאת, לאחר שהתובע ניסה להחביא את כתב התביעה בחבילת שוקולד שהונחה בחדרו של עוה"ד. השופטת: "נדרש וראוי כי מסירה משפטית תתבצע כמסירה משפטית ולא בתחפושת"
המשיבים הגישו נגד המבקש ויתר המשיבות תביעה למתן סעד הצהרתי שעניינה אכיפת התחייבות נטענת להעברת מניות על שם המשיבים בשתי חברות זרות המאוגדות באיי הבתולה הבריטיים. כלפי המבקש, עו"ד שוויצרי, מועלות גם טענות להפרת התחייבותו לבצע את העברת המניות. הטענה היא שהמבקש, שכיהן במועד הרלבנטי כדירקטור בחברות, הצהיר בפני המשיב כי ניתנו לו ע"י מר סמי שמעון המנוח הוראות להעברת מניותיו בחברות, במסגרת פגישה שהתקיימה בישראל.
טרם שהוגשה התביעה בישראל, הוגשה התביעה באנגליה, שם כפר המבקש בסמכותו בית המשפט האנגלי וטען כי הפורום הנאות לבירור התביעה בנוגע למניות המשיב הוא בישראל. זאת, בין היתר בשים לב לכך שעזבונו של שמעון ז"ל מנוהל ע"י בית המשפט בישראל, שהוא המוסמך ליתן הוראות בעניין העיזבון, לרבות בעניין המניות. הטענה התקבלה תוך שבית המשפט האנגלי פסק, כי בית המשפט הישראלי הוא הפורום הנכון לדון בתביעה.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
לאחר הגשת התביעה המציאו המשיבים את כתב התביעה לידי עורך דין שסברו כי הוא בא כוחו של המבקש, אך זה החזיר את כתב התביעה בצירוף הודעה כי אינו מורשה לקבל כתבי בי דין ע"י מי מהנתבעים ובית המשפט דחה את בקשת המשיבים לקבוע כי ההמצאה היא המצאה כדין למבקש לפי תקנות הסד"א. יחד עם זאת, נעתר בית המשפט לבקשה החלופית ליתן היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט תוך שקבע כי יש בידי המבקשים עילת תביעה טובה המצדיקה בירור. עם זאת נקבע כי יש לבצע המצאה ישירות לכתובת המבקש בשוויץ לתרגם כתבי הטענות לאנגלית ולצרף טופס הזמנה לדין.
נוכח החלטת בית המשפט, המציאו המשיבים את כתב התביעה מתורגם לאנגלית לכתובת מגוריו של המבקש בשווייץ וגם למשרדו שם. בעקבות האמור, עתר המבקש לביטול היתר ההמצאה מחוץ לתחום ולקבוע כי ההמצאות שבוצעו למקום מגוריו ולעסקו בשוויץ לא היו מסירות כדין. לטענת המבקש, באוגוסט 2017 שהה עם רעייתו והוריה בלובי מלון "המלך דוד" בירושלים, אז ניגשו אליהם המשיב ורעייתו. רעיית המשיב ביקשה למסור לרעייתו של המבקש חבילת שוקולד, ובמקביל המשיב צילם או ניסה לצלם זאת באמצעות הטלפון.
לגרסת המבקש, רעייתו סירבה לקבל את חבילת השוקולד תוך שהוא מציין שאינה מעוניינת במתנות ממי שתובע אותו. במעמד זה, המשיב לא אמר למבקש שהוא מבקש למסור לו את כתב התביעה והמשיב ורעייתו לא ניסו או מסרו להם בפועל כתב תביעה או כל מסמך אחר. זמן מה לאחר מכן, שב המבקש לחדרו וגילה שהונחה בו חבילה עטופה. בשל גודלה ונוכח אירועי הבוקר, ברור היה לו, לדבריו, שמדובר בחבילת השוקולד שאותה ניסתה רעיית המשיב למסור לרעייתו ועל כן לא טרח לפתוח את החבילה, התקשר לדלפק הקבלה במלון וביקש כי היא תוחזר כפי שהיא לידי שולחה.
בעקבות האמור, יצר המבקש קשר עם עו"ד שמונה באופן מוגבל ומצומצם לייצוג בהליך לביטול היתר ההמצאה, וביקש ממנו להודיע למשיב כי הוא אינו מעוניין בקשר עמו. לאחר שעוה"ד העלה את האפשרות שייתכן שהמשיב ניסה להחביא בתוך חבילת השוקולד גם עותק מכתב התביעה, פנה המבקש לדלפק הקבלה של המלון וביקש לקבל אישור כי החבילה שהונחה בחדרו הוחזרה כפי שהיא לשולח. בתגובה קיבל המבקש הודעה ממנהל מזון ומשקאות במלון שבה אישר כי המבקש השיב את החבילה. לבסוף טען המבקש כי הדרך בה הומצאו לו המסמכים במקום מושבו בשווייץ נוגדת את תקנות אמנת האג וההמצאה פסולה ובטלה.
לאחר עיון בבקשה ובתשובות לה קבעה השופטת יעל בלכר כי ביצוע המסירה בבית המלון בישראל לא היווה המצאה כדין. תחילה נקבע, כי לא עלה בידי המשיבים להוכיח שהמבקש היה מודע בזמן אמת לכך שהמשיב או רעייתו מבקשים למסור לו את כתב התביעה ולא הוכח כי הוא סירב לקבל כתב תביעה.
ביחס למסירה שבוצעה בדרך של הנחת החבילה העטופה בחדרו של המבקש במלון, קבעה השופטת כי לא עלה בידי המשיבים להוכיח שהמבקש פתח את החבילה וראה שיש בה כתב תביעה. כמו כן, משלא נחקר המבקש ובשים לב לכלל הראיות והנסיבות, לא נסתרה גרסתו שלפיה כלל לא היה מודע בזמן אמת לניסיון למסור כתב תביעה בלובי או לכך שבחבילה העטופה שהונחה בחדרו הסתתר גם כתב תביעה. לא הובאו גם ראיות מצד המשיב בכל הקשור להנחת החבילה בחדרו של המבקש וממילא אין טענה שלעת המסירה תוך הנחת החבילה בחדר הובא לידיעת המבקש כי דובר במסירת כתב תביעה.
עוד הוסיפה השופטת כי גם מטעמי מדיניות משפטית יש לקבוע כי לא בוצעה מסירה כדין של כתב התביעה למבקש בהיותו במלון בישראל. "לא ניתן לראות במסירה כנטען של כתב תביעה שנעטף יחד עם חבילת שוקולד, כמסירה כדין", כתבה השופטת. "נדרש וראוי כי מסירה משפטית תתבצע כמסירה משפטית ולא בתחפושת; באופן ברור ומודע, המעמיד את המקבל על כך שנמסרו לו כתבי בי-דין; ותוך שיומצא אישור מסירה כדין... מסירת כתבי בי דין אינה "משחק ילדים" ועם כל ההבנה לתסכול שאחז ככל הנראה במשיב, שלא הצליח עד כה לבצע מסירה למבקש למרות ניסיונותיו כמפורט לעיל - יש טעם לפגם בהעלאת הטענה למסירה כדין בדרך זו ואף בעמידה עליה. "בתחבולות תעשה לך מלחמה" ולא מסירה של כתבי בי דין".
עוד הוסיפה השופטת כי קשה להלום שבית המשפט נאלץ להכריע בטיבה של מסירה שכזו, שהיא מסירה מופרכת על פניה ואף עולה כדי זילות ההליך המשפטי. על רקע האמור, סברה השופטת כי אין מקום לקבל מסירה בדרך שבוצעה גם אילו חשד המבקש בזמן אמת כי מונח בחבילה גם כתב תביעה.
ביחס ליתר הטענות שהעלה המבקש קבעה השופטת כי גם ההמצאה שבוצעה מחוץ לתחום לא בוצעה לפי הוראות אמנת האג, ולכן על המשיב לבצע המצאה כדין בהתאם לאמנה ולתקנות. מנגד, נדחתה הבקשה לביטול היתר ההמצאה מחוץ לתחום. נוכח האמור, כל צד יישא בהוצאותיו, לרבות שכ"ט עו"ד.
