חדשות

בראיון מיוחד ל"תקדין" מתייחסת ח"כ ד"ר ענת ברקו לבעייתיות בנושא הסמכת עורכי הדין ומדברת בין היתר על הטענות בדבר הפערים בין אוניברסיטאות ומכללות ועל הצעדים שלהשקפתה יש לנקוט בהקשר זה: "אני חושבת שצריכה להיות כאן אחווה בין חברי הכנסת ותמיכה של כולם למען הסטודנטים"

"לשכת עורכי הדין מגינה על הגילדה הסגורה שלה ואני מאוד מצרה על כך. יש עורכי דין ששכחו את הדרך שהם עשו בעצמם כאשר ניסו לבנות את מעמדם ולפרוץ את דרכם". כך אומרת חברת הכנסת ד"ר ענת ברקו (ליכוד) בראיון מיוחד ל"תקדין" בנושא בחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין, שתוצאותיהן הנמוכות נחשפו בשבוע שעבר.

ח"כ ברקו היא אחת מחברות הכנסת שמלווה את מאבק המתמחים מקרוב ופועלת בנושא באופן רציף ועקבי. בין היתר השתתפה ח"כ ברקו בדיון בנושא בוועדת החוקה של הכנסת לאחר בחינת מועד דצמבר 2017 שם תקפה את ההתנהלות בנושא הבחינה ובוועדות נוספות מאז, וכן העלתה את הסוגיה בפני שרת המשפטים ביוני האחרון, כשזו השיבה במליאת הכנסת לשאלות ח"כים ללא הכנה מראש. לאחרונה אף הייתה מחברי הכנסת הבודדים שנכחו במליאה בעת שעלתה ההצעה להביא את נושא הבחינה פעם נוספת בפני ועדת החוקה ואמרה "אנחנו נתקלים כאן בגילדה שלא רוצה לקבל לשירותיה אנשים חדשים... לא יכול להיות ששלושה מבחנים, הם מבחנים שמי שחיבר אותם צריך לקבל ציון נכשל".

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

מתי התוודעת לראשונה לנושא הבעיות בבחינת ההסמכה? איזה סוגים של פניות קיבלת ממתמחים?

"לפני כשנה, ב-2017, התחלתי לקבל פניות רבות בנושא ונכנסתי לעומק הדברים. ראיתי שיש חוסר צדק וביקשתי דיון בוועדת החוקה. באותה ועדת חוקה הצעתי את שיטת ה'פרסנטיל', כלומר, לקחת את הציון הכי גבוה ולקבוע אותו כ-100% וממנו לגזור את שאר הציונים. בנוסף, הצעתי לתת פקטור כי כמות הנכשלים נראתה לי לא הגיונית, וציון מעבר 60 שנהוג בפקולטות רבות אחרות בארץ. הצעתי דרכים רבות לפתרון ולא הבנתי אז עד כמה הבעיה הזו גדולה ועמוקה ולא הוגנת.

הפניות שקיבלתי מאז היו קשות מאוד, ולא יכולתי להתעלם מהמצב. בייחוד כמי שמגיעה מהאקדמיה ויודעת עד כמה תהליך הלמידה הוא חשוב, ושמדובר בתקופה שצריכה להיות תקופה מהנה לסטודנטים אבל גם אבן דרך בבניית החיים שלהם בהמשך. מתוך צנעת הפרט לא אוכל לספר בדיוק את הפניות שקיבלתי אבל סטודנטים רבים התלוננו על כך שהם בהפסדים כספיים מאוד קשים, שהנושא גרם לגירושין וקשיים במשפחה. לעיתים אף תחושות חוסר אונים עד כדי רצון להפסיק לחיות".

מה לדעתך הכי נחוץ לשנות בבחינה/בתהליך ההסמכה של עורכי הדין ובלימודי המשפטים בארץ? האם הכנסת פועלת בנושא באופן אקטיבי?

"אני אומרת את זה כל פעם מחדש במשך יותר משנה. אם רוצים למיין ולדרוש דרישות סף למי שרוצה להיות עורך דין, צריך לעשות את זה בתחילת תהליך הלימודים. לא נראה הגיוני שאחרי שסטודנט למד 4 שנים, השקיע את כספו, עבד תוך כדי ובאמת ניסה להצליח, ועוד השקיע שנה בהתמחות, יגיע למבחן שיקבע אם הוא ממשיך בקריירה הזו או לא. ציון המעבר צריך להיות 60.

בנוסף, כאקדמאית אני מכירה ויודעת שכל בחינה צריכה להיות מתוקפת. צריך שייתקפו את הבחינה ויעשו פיילוט על מספר סטודנטים. יש שאלות שהן לא בליבת הידע וגם לא בודקות את הידע. בסוף, אם רוצים למיין את הסטודנטים בסוף התהליך, אז הבחינה לא צריכה להיות בסגנון בחינה פסיכומטרית אלא כזו שבודקת ידע. עובדה גם שביהמ"ש פסל חלק מהשאלות.

לגבי הכנסת, אני חושבת שצריכה להיות כאן אחווה בין חברי הכנסת ותמיכה של כולם למען הסטודנטים. אני רואה גם חברי כנסת שהגיעו מהגילדה המשפטית ומפחדים לצאת נגדה. לא יכול להיות שעל נושא כה מהותי נשארים רק שלושה חברי כנסת במליאה (הכוונה להצעה דחופה לסדר שהועלתה לפני כשבוע וחצי). אני חושבת שהקולות צריכים לעלות מכל הכיוונים. אני משתדלת להיות עקבית ולא לזנוח את הנושא, ביקשתי כמה וכמה פעמים דיונים מהירים, שאילתות, הצעות דחופות לסדר, כתבתי מכתבים לשרה המשפטים ושוחחתי עמה רבות".

זה לא סוד שבמדינת ישראל ישנו אחוז גבוה מאד של עורכי דין. איזה צעדים יש לנקוט כדי לעצור את הצפת המקצוע מבלי לפגוע בנבחנים? מה עושים על מנת שהרוטינה של נכשלים רבים ודיונים בוועדות לא תחזור על עצמה כל מועד מחדש ללא שינוי ממשי?

"נכון, יש הרבה עורכי דין אבל שוב, כפי שציינתי קודם - רוצים לסנן? שימו את דרישות הסף בהתחלה ולא בסוף התהליך. תקיימו מבחן שבודק תכונות מסוימות לעריכת דין בתחילת התהליך. לא אחרי שסטודנטים נמצאים בחובות, שבורי לב ונפש ואיבדו 5 שנים מחייהם. צריכה להיות רפורמה כאן. אגב, פניתי בעניין זה לשר החינוך לבקש מהמל"ג לשקול את נושא שימת דרישות הסף בתחילת הלימודים, אבל הוא הפנה אותי חזרה ללשכת עורכי הדין שכן לצערי הנושא תחת אחריותה".

מה דעתך בנוגע להתנהלות לשכת עורכי הדין והעומדים בראשה ביחס לבחינה ולביקורת המופנית כלפיהם בנושא? האם יצא לך לשוחח עמם? איזה תחושות קיבלת מהם?

"לשכת עורכי הדין מגינה על הגילדה הסגורה שלהם ואני מאוד מצרה על כך. יש לנו עורכי דין ששכחו את הדרך שהם עשו בעצמם כאשר ניסו לבנות את מעמדם ולפרוץ את דרכם. זה מאוד מצער אותי. אני מקווה שאפי נווה יתעשת ויפעל להיטיב עם המצב, שיחשוב איך באמת עושים רפורמה או שינוי. גם במבחן ובתוכן, גם ביצירת דור מעבר, גם הורדת הרף לציון 60. בסוף, אם רוצים להסמיך לעריכת דין אז כדאי שהמבחנים יהיו רציניים ומסמיכים וללא שאלות איזוטריות".

מה דעתך על כך שלשכת עורכי הדין היא גם הגוף הבוחן, גם הגוף השופט וגם הגוף שמפעיל קורסי הכנה לבחינה? האם לדעתך יש להפקיע ממנה את סמכויות הבחינה ולהעבירה למשרד המשפטים (בדומה למצב במקצוע ראיית החשבון)?

"יש עם זה בעיה, יכול להיות שהפתרון הוא להעביר למשרד המשפטים. הייתי רוצה שפתרונות רבים ואחרים שהצעתי יילקחו בחשבון. בסוף יש איבוד של האמון במערכת המשפט".

האם לדעתך שרת המשפטים מספיק מעורבת בעניין וקשובה לקולות העולים מהשטח? האם היא עושה די על מנת למנוע את הפגיעה האנושה בנבחנים?

"שוחחתי עם שרת המשפטים רבות על הנושא, כתבתי לה מכתבים, העברתי לה ולאפי נוה פניות ציבור שקיבלתי. אני מנסה כל פעם לעקוב ולשאול מה קורה. הבהרתי לשרה שהתהליך כיום יוצר תחושה שמערכת המשפט אינה הוגנת ואיננה הגונה. חוסר האמון שנוצר במערכת המשפט הוא אבסורד, הרי זו המערכת שאמורה לייצג צדק והגינות בסופו של דבר. דרשתי ממנה מעורבות".

מה עמדתך בנוגע לטענה המושמעת חדשות לבקרים לפיה אחוזי המעבר הנמוכים בבחינות נובעים מכך שמרבית מהנבחנים מגיעים ממכללות שבהן רמת לימודי המשפטים ירודה?

"זו טענה לא נכונה וראינו שיש אחוזי נכשלים גם באוניברסיטאות. אני חושבת שזה טוב מאוד שיש לאנשים עוד אופציות ללימודים. אני שייכת לדור שבו רק האוניברסיטה הסמיכה אנשי מקצוע ושלטה בעולם האקדמי. המהפכה של המכללות העמידה תחרות בריאה (גם למשק אגב) והעמידה כאן דור אקדמאים מוכשר מאוד שגם פתוח יותר בצורה המחשבה ודור שבתקופה שלי לא היו.

אם יש טענות לנכשלים מהמכללות אז האחריות היא גם על הפרופסורים והמרצים. הם צריכים להתמקד ברמה גבוהה של לימודים או כזו שתואמת לרף בארץ. אם רוצים אפשר גם למיין למכללות בתחילת הלימודים ולקבוע רף קבוע למשפטים בכל הארץ. אני חושבת שיש משהו מבורך בזה שהשערים נפתחו ויותר סטודנטים הולכים לאקדמיה. תראו כמה מתגאה המדינה שלנו באחוזי האקדמאים שיש פה. בלי המכללות זה לא היה קורה".

נושא נוסף שנוגע לבחינה הוא הקושי הנפשי והכלכלי של הנבחנים בתקופת הלימוד לבחינה, שנמשכת כיום כחצי שנה. ישנם מקרים קשים של מתמחים שהגיעו לפת לחם, פש"ר, גירושין ואפילו ניסיונות התאבדות בעקבות הלחצים מהבחינה. איזה צעדים ניתן לדעתך לנקוט כדי לסייע בנושא הזה?

"בדיוק בגלל זה נכנסתי לנושא הזה. הפניות שקיבלתי היו קורעות לב, זה היה מעבר לחוסר ההוגנות האקדמאית. אני משתדלת מאוד להיות קשובה לפניות שמגיעות אליי, אם כי הן רבות מאוד. חשוב לי להגיד שכל פנייה אצלנו נשמרת ומתויקת והטענות הללו משמשות ומסייעות לי להילחם עבור המתמחים. אם אני מגיעה לשבעה ואחד האבלים אומר לי שהוא העביר את כל המשפחה שלו עם הילדים לבית ההורים כדי ללמוד לבחינה הזו והיא לא מאפשרת לו לעבוד תוך כדי אז יש כאן בעיה. כל החיים הופכים להיות סביב הכישלון ותחושת חוסר ההוגנות. היו חיילים משוחררים שהשקיעו יום ולילה בלימודים, לקחו הלוואות וזה כואב לשמוע את זה. יש כאן קושי נפשי. מבחן הוגן לא היה מתגלגל לממדים הללו. התחושה הזו היא תחושה שמלווה אותי גם ולכן גם אני נלחמת כל כך כלפיהם. מערכת המשפט אמורה להיות צודקת והוגנת ולא יכולה להתנהג ככה. לעיתים אני חושבת שיש להם מניעים זרים. חוסר האמון הזה הולך ומתגבר".

מה דעתך לגבי הפרסום שרק 12% מהנבחנים עברו בהצלחה את הבחינה במועד האחרון לפני התערבות הוועדה הבוחנת של הלשכה?

"בהתחשב בזה שהמצב לא שונה ולא הייתה כל התייחסות לנושא הזה מצד לשכת עוה"ד למרות כל הדיונים וכל הביקורת שניתנה עד עכשיו, ולא נעשה שום שינוי או תיקוף של המבחן – התוצאה הזאת הייתה צפויה מראש. אמרתי שהולכים להיות הרבה נכשלים, לא ציפינו שאחוז כ"כ גבוה, אבל בהחלט צפינו את זה ובסוף זו תעודת עניות למי שחיבר את המבחן. אין כאן שום דבר שאפשר להתגאות בו מבחינת לשכת עורכי הדין".