חדשות

"דן אנד ברדסטריט" אירחה הבוקר במשרדיה שבגבעתיים את פורום דיני המשפחה השנתי בו דנו המשתתפים בנושאים מגוונים הנוגעים לתחום. בנוסף הוצגו בכנס נתונים שאספה סמנכ"ל פיתוח עסקי של הקבוצה, מהם עולה בין היתר כי תחום דיני המשפחה הוא מהתחומים עם הגידול הגבוה ביותר בעשור הנוכחי

הבוקר (ד') אירחה דן אנד ברדסטריט את פורום דיני המשפחה השנתי, בהשתתפות עורכי דין ובעלי משרדים בתחום. המשתתפים דנו בנושאים מגוונים בהם הפונדקאות בקרב זוגות חד מיניים, המצוי בימים אלו במוקד סערה ציבורית.

את הפורום פתחה סמנכ"ל פיתוח עסקי של קבוצת דן אנד ברדסטריט, אפרת שגב, שערכה סקירה על המגמות השונות בענף והתחזקות תחום דיני המשפחה. שגב אף התייחסה לאחוז הגבוה של נשים שותפות בתחום דיני המשפחה וציינה: "בקרב המשרדים המובילים בדיני משפחה ניכרת תמונה מעניינת – בעוד שבמשרדים הגדולים, רק 28% מהשותפים הן נשים, אנו רואים ש-52% מהמשרדים המובילים בתחום דיני המשפחה הינם בהובלת נשים, נתון שבהחלט משקף נאמנה גם את התפלגות הלקוחות בתחום".

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בנוסף הציגה שגב נתונים נוספים אודות הפרמטרים החשובים ביותר ללקוחות המשרדים המדורגים ב dun's 100. בין היתר עולה כי ללקוחות משרדי הבוטיק חשוב שיהיה מדובר במשרד שפעילותו מגובה ב"קבלות", קרי הומלץ על-ידי אחרים או שהוא בעל מוניטין בתחומו או במרחב הגיאוגרפי הרלוונטי, משרד שמחזיק בכוח-אדם איכותי, עם דגש לאיכות עורכי הדין הזוטרים ויתר העובדים במשרד, וכן יחס אישי וזמינות, ובכלל זאת חשובה אינטראקציה נעימה עם אנשי המשרד, שירות אישי וזמינות ללקוח.

עוד עלה מהנתונים שהציגה שגב כי תחום דיני המשפחה הוא אחד מהתחומים הצומחים ביותר בהשוואה לתחילת העשור, עם עלייה של 13 מקומות בנישות עם מספר ההגשות הגבוה ביותר מהמקום ה-17 למקום הרביעי. אחוז הגידול בתחום עומד על 288%, והוא גבוה יותר מתחום הנדל"ן (252%) והליטיגציה המסחרית (122%). בנוסף עולה מהנתונים כי אחוז הנשים השותפות במשרדים הגדולים עלה ב-3% מתחילת העשור, והוא עמד בשנת 2017 על 28% לעומת 25% בשנת 2011.

הפורום נפתח בשאלת הצלחתו של הליך הגישור ויחידות הסיוע בטרם הגשת תביעת גירושין.

עו"ד טל איטקין, מייסדת ובעלים של משרד עורכי הדין טל איקין ציינה: "אנחנו היום מתמודדים עם סוג חדש של תביעות. אנחנו מתמודדים עם פניות לגבי הסכמים שנעשו בצורה לקויה. הסכמים שלא מחזיקים מעמד במציאות. הסכמים שחסרים בהם מנגנונים של שהות עם הילדים ומזונות לא מידתיים.  אמנם יש ירידה בכמות התיקים המוגשים לבתי המשפט, אבל מי שעורך את הסכמי הגישור הן עובדות סוציאליות והסכמים אלו הרבה פעמים לא מחזיקים מים".

עו"ד זאב ולנר, שותף ומייסד זאב לרנר משרד עו"ד: "יכול להיות שדרך היישום של ההליך, לקויה וצריכה שיפור רציני אך  החוק נכון. יש היום פסק זמן לזוגות שמעוניינים להיפרד, לחשוב ולא רצים מיד להסכמי גירושין ומבזבזים את כל הכסף שיש לזוג".

עו"ד שני ליבמן, מייסדת ובעלים שני ליבמן משרד עורכי דין התייחסה לנושא הסעדיים הזמניים וציינה: "הניסיון שלי לגבי סעדים זמניים זה שהשופט מפיל את הטיפול של זה על העובדות הסוציאליות ואז אתה רואים מקרים של הברחת רכוש ועיכוב מזונות. יש לי לא מעט מקרים של זוגות שמגיעים  אחרי הליך הגישור ולצערי הייעוץ שניתן להם  חלקי או חסר והרבה פעמים אני נאלצת להתחיל את כל ההליך מהתחלה".

עו"ד עדי חן, מייסדת ובעלים עדי חן משרד עורכי דין: "החוק הזה הוא למעשה בעיקר מחליש, מחליש נשים. הצד החזק , שהוא במקרים רבים בן הזוג, מגיע להליך שהוא כבר מתודרך, אחרי שהתייעץ עם עורך דין ואחרי שהבריח נכסים או רכוש ואז הוא בא לפגישת יישוב סכסוך ובת הזוג שלו כבר מסונדלת ומתחילה ממקום מאוד פגיע וחלש".

עו"ד מאיה הרצברג אלון: "אני חושבת שהתחנה הראשונה לא צריכה להיות בישיבת הסיוע אלא אצל שופטים בדימוס, בנוכחות עובדת סוציאלית אבל עם אנשים עם ידע משפטי וניסיון בתהליכים כאלו".

נושא נוסף שהתייחסו אליו משתתפי הדיון עסק במהפכת המזונות. עו"ד מורן סמון, מייסדת ומנהלת משרד עורכי דין מורן סמון ציינה: "הנושא של אחריות משותפת זה מבורך וזה צריך להיות הסטנדרט. בית המשפט העליון עשה מעשה מבורך אבל המזונות צריכים להיות הגיוניים ולבחון נסיבות של כל מקרה ומקרה. אני נתקלת בהרבה מקרים בהן הנשים ממש עושקות את בן הזוג, למרות שלא מעט מרוויחות לעיתים הרבה יותר מהבעל".

עו"ד לורי גייזלר, בעלים ומנהלת משרדי עורכי הדין גייזלר: "כשמגיעה אליי לקוחה ושואלת אותי כמה מזונות אני אקבל, התשובה הכנה והאמיתית שאני נותנת לה היא תלוי לאיזה שופט את מגיעה... כל עוד אנחנו מסתמכים רק על דיווחים ולא יודעים האם בן הזוג דיווח על כל ההכנסות שלו, אז בת הזוג שלו תאכל אותה פעמיים. פעם אחת בזה שהיא לא יודעת מה ההכנסות האמיתיות ופעם שנייה שבית המשפט נותן פסק דין בהתאם למה שמדווח. ואני כמובן לא מדברת על בני זוג שנוקטים בהליך של הורות משותפת כטקטיקה כלכלית של חסכון במזונות".

עו"ד דפנה זיס , מייסדת ובעלים, דפנה זיס עורכי דין: "ההלכה החדשה היא צודקת ואמורה להביא לשיוויון,  אבל בפועל בסופו של דבר זה פוגע בחלשים. הרבה פעמים מגשר רוצה להגיע להסכמות, אבל הגעה להסכם לא אומר שנעשה צדק. בכל הזוגות יש צד אחד שהוא חזק יותר מוביל וזה מייצר מצבים שאני מגיעה להסכמים ורואה הסכמים לחלוטין לא הוגנים. אתה רואה אמא שמקבלת 3,000 ש"ח דמי מזונות על 3 ילדים, שבפועל הבעל מרוויח פי 3 או 4 מאישתו לשעבר. הכוונות טובות- היישום לקוי".

עו"ד ליהיא כהן דמבינסקי, בעלים, מייסדת ומנהלת ליהיא כהן דמבינסקי משרד עורכי דין: "היום המשמורת המשותפת הפכה להיות הפתרון השכיח ביותר וזה אסון. זו הרעה החולה והילד הופך לכדור פינג פונג, שכל יום ישן אצל אחד ההורים וזה גורם נזק גדול לילד. לפני 20 שנה לא אישרו אוטומטית משמורת משותפת והיום זה הדבר השכיח ביותר".

עו"ד עינת טירר, א. טירר עו"ד ונוטריון: "אם המשמורת המשותפת היא אמיתית וכל צד באמת לוקח 50% מהעול המשפחתי,  זה נפלא אבל זה לא מרבית המקרים. צריך תקופת הרצה להבין האם זה הפתרון או שמא מדובר בפתרון במסווה של דרך לצמצם את סכום דמי המזונות".

בנוסף עסקו המשתתפים בפונדקאות בקרב זוגות חד מיניים, נושא המצוי בימים אלו במוקד מחלוקת ציבורית. עו"ד רומי קנבל, בעלים ומייסדת קנבל ושות', משרד עו"ד ציינה בהקשר זה: "בשנת 2018 ישנם זוגות חד מיניים וזה עצוב שלא נותנים להם את ההכרה המשפטית בהקמת משפחה ולכן הם נאלצים לטוס לנפאל ולהודו, מבזבזים סכומי עתק ועוברים ייסורים. ובסוף כל ההליך הזה הם גם לא מוכרים ע"י מוסדות המדינה. מגיעה ההכרה לזגות חד מיניים להיות זכאים לפונדקאות מכוח החוק. אין פה שום סיבה מלבד סטטוס קוו דתי וחבל. דווקא במקרה הזה בתי המשפט עושים מהפכה ויוצרים שינוי מלמטה".

עו"ד זאב ולנר, שותף ומייסד זאב לרנר משרד עו"ד ציין: "האפליה היא לא רק כלפי זוגות חד מיניים אלא כלפי גברים ונשים בודדים ובודדות ובעיקר כלפי גברים בודדים שרוצים לגדל ילד אבל מכוח הטבע אין באפשרותם ונאלצים לחפש שירותי פונדקאות".

עו"ד שני ליבמן, מייסדת ובעלים שני ליבמן משרד עורכי דין: "הזכות לפונדקאות צריכה להיות שווה לכולם ולא רק לחד מיניים אלא לנשים בודדות ולגברים בודדים. המצב לצערי היום הוא אפליה של קהלים מסוימים שמופלים על רקע דתי בלבד ולא כל סיבה אחרת וזה חייב להשתנות".