חדשות

הוועדה המשותפת לוועדת הכנסת ולוועדת החוקה, חוק ומשפט אישרה לקריאות שנייה ושלישית את הצעת "חוק הלאום". מהצעת החוק המקורית הוסר סעיף ההתיישבות הנפרדת שעורר מחלוקות וכן סעיף "העליונות הפרשנית". יו"ר הוועדה ח"כ אמיר אוחנה: "לעם היהודי מגיעה מדינה יהודית בחוק"

בתום מרתון דיונים סוערים שארך מספר ימים אישרה היום (ד') הוועדה המשותפת לוועדת הכנסת ולוועדת החוקה, חוק ומשפט לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק יסוד: ישראל- מדינת הלאום של העם היהודי. ההצעה אושרה ברוב של 8 ח"כים מול 7. יו"ר הוועדה ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד): "לעם היהודי מגיעה מדינה יהודית בחוק". ח"כ אחמד טיבי בשמו ובשם וח"כ יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת): "אנחנו מודיעים בתדהמה על מותה של הדמוקרטיה שגססה בשנים האחרונות וסבלה מהדרה וגזענות זה שיא השפל וההלוויה תתקיים היום במליאה בשעה לא יודעה".

הצעת החוק מעגנת בחוק-יסוד את מעמדה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ואת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית במולדתו כזכות ייחודית לעם היהודי, את סמלי המדינה, את ירושלים כבירת ישראל, את השפה העברית כשפת המדינה, את עקרון קיבוץ הגלויות ומעמד השבת ומועדי ישראל. כמו כן, הצעת החוק מעגנת את פיתוח ההתיישבות היהודית כערך לאומי וקובעת כי המדינה תשקוד על הבטחת שלומם של בני העם היהודי ואזרחיה המצויים בצרה בשל יהדותם או אזרחותם וכן תפעל בתפוצות לשימור הזיקה בין המדינה ובני העם היהודי ולשימור המורשת שלהם. הצעת החוק מקבעת את המעמד החוקתי של לוח השנה העברי כלוח רשמי של המדינה ואת יום העצמאות, חגי ומועדי ישראל וימי הזיכרון.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

מהצעת החוק המקורית הוסרו סעיף ההתיישבות הנפרדת שקבע כי "כל תושב ישראל ללא הבדל דת ולאום, זכאי לפעול לשימור תרבותו, חינוכו, מורשתו וזהותו" וכי "המדינה רשאית לאפשר לקהילה, לרבות בני דת אחת או בני לאום אחד, לקיים התיישבות קהילתית נפרדת". במקומו הובא נוסח חדש הקובע כי "המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי, ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה". במהלך הדיונים לקריאות שניה ושלישית הוסיפה הוועדה את המילה "תפוצות" לסעיף הקשר עם העם היהודי כך ש"המדינה תפעל בתפוצות לשימור הזיקה בין המדינה ובין בני העם היהודי".

כמו כן, הוועדה קיבלה את הסתייגותו של חה"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) שביקש להוסיף את המילה "דתית" בסעיף עקרונות היסוד לפיו "מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי בה הוא מממש את זכותו הטבעית, התרבותית וההיסטורית להגדרה עצמית". לצד זאת הוחלט שלא לכלול את הסעיף בחוק יסודות המשפט המפנה לעקרונות מסוימים של המשפט העברי.

בנוסף, במהלך ההכנה לקריאה ראשונה הוסר סעיף העליונות הפרשנית שקבע שהאמור בסעיף 1 לחוק היסוד (היותה של ישראל מדינת הלאום של העם היהודי) יגבר על כל דבר חקיקה אחר (לרבות חוקי יסוד אחרים). כמו כן הוסר הסעיף שמתייחס למדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית ברוח העקרונות שבמגילת העצמאות. בנוסף, הסעיף שכלל ההתייחסות לקיומה של זכות אישית לשבות הוחלף בסעיף הצהרתי ברוח מגילת העצמאות הקובע כי המדינה תהיה פתוחה לעליה יהודית וקיבוץ גלויות.

תמכו בחוק: היו"ר חה"כ אמיר אוחנה וחברי הכנסת יואב קיש, אבי דיכטר, דודי אמסלם (הליכוד); מיכאל מלכיאלי(ש"ס), עודד פורר (ישראל ביתנו), ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), אורי מקלב (יהדות התורה). 7 ח"כים התנגדו לחוק: יואל חסון, איתן ברושי, מרב מיכאלי (המחנה הציוני), אחמד טיבי, יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת), יעל גרמן (יש עתיד) ומיכל רוזין (מרצ).