חדשות

הצעת החוק קובעת כי בית משפט יהיה רשאי לתת צו לספקית אינטרנט, כדוגמת פייסבוק או גוגל, להסרת תכנים מסיתים מהרשת. לראשונה, יוכלו משטרת ישראל והפרקליטות להוציא צו להסרה דחופה של תכנים מסיתים. השר גלעד ארדן: "מדובר בצעד נוסף במאבק שלנו כנגד הטרור"

הוועדה המשותפת לוועדת החוקה, חוק ומשפט ולוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת אישרה היום (א') לקריאה שניה ושלישית את "חוק הפייסבוק". הצעת החוק, שיזמו שרת המשפטים איילת שקד והשר לביטחון פנים גלעד ארדן, נועדה לאפשר לבית המשפט לעניינים מנהליים, לבקשת המדינה, לתת צו לספקית אינטרנט כדוגמת פייסבוק או גוגל, המורה להן להסיר תכנים מסיתים מהרשת.

הרקע להצעת החוק הוא השימוש ההולך וגובר ברשתות החברתיות למטרות הסתה. החוק שאושר בוועדה מסמיך את בית המשפט לתת צו לחברות האינטרנט  כדוגמת פייסבוק, גוגל או טוויטר, המורה להן להסיר תכנים המהווים עבירה שיש בה סכנה לביטחונו של אדם או לביטחון המדינה. לראשונה אף נקבע כי במקרים דחופים בית המשפט יהיה מחויב לקבל החלטה בתוך 48 שעות לכל היותר.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

השר ארדן: "צעד נוסף במאבק שלנו כנגד הטרור. למרות שברור לכולנו שהסתה לטרור ברשת האינטרנט מובילה לטרור ממשי, עדיין פייסבוק, טוויטר וחברות אינטרנט נוספות אינן נענות לכל פניות המשטרה והפרקליטות להסיר תכנים מסיתים ולעיתים נדרש זמן רב עד להסרת התוכן המסית. לכן, החוק שעבר היום הכרחי וחשוב כדי לתת לנו את הכלים לפעול מיידית להסרת תכנים שעלולים לגרום למעשי טרור ורצח.

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, ראש התוכנית לדמוקרטיה בעידן המידע במכון הישראלי לדמוקרטיה, אמרה בעקבות אישור החוק: "החוק הנוכחי הוא שיעור כיצד כוונה טובה למנוע טרור, הופכת לחומר ביד היוצר של הרשויות להגדלת שליטתן על חופש הביטוי. מדובר בחוק חסר תקדים בהיקפו, שיהפוך דה פקטו את הרשויות בישראל לצנזוריות של הרשת. זאת על ידי הענקת סמכות לנהל הליך במעמד צד אחד, על כל עבירה פלילית בספר החוקים- מגניבה ועד העלבת עובד ציבור, ללא כל קשר לסכנה ביטחונית. החוק בנוסחו הנוכחי הוא החוק הפוגעני ביותר שנחקק בעשור האחרון כלפי חופש הביטוי, ועשוי להביא לפגיעה ביכולת למחות כנגד עוולות שלטוניות, כל זאת ללא שום צורך, אפילו לא בדיעבד, לפתוח בהליך פלילי אמתי".

עוד הוסיפה שוורץ-אלטשולר, כי "העובדה שחברי הכנסת הטילו על היועץ המשפטי לממשלה לקבוע נהלים לשימוש בחוק, והעבירו אותו ללא הנחיות מפורטות היא בעייתית ביותר משום שהיא מאפשרת פרשנות רחבה או מקלה, בהתאם לצרכי המדינה וראות עיניה של המערכת. בכך מתחמקים חברי הכנסת מתפקידם "למשול" ולקבוע כללים ברורים לגבי המותר והאסור. מדובר בהצעת חוק חסרת תקדים שאם יעשה בה שימוש רחב, עשויה לפגוע בזכויות הבסיסיות ביותר של הפרט. זהו מודל שלא קיים כדוגמתו בעולם הדמוקרטי".