שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > מכות, איומים וקללות: איך עוצרים את האלימות נגד עורכי הדין?

חדשות

מכות, איומים וקללות: איך עוצרים את האלימות נגד עורכי הדין?
מכות, איומים וקללות: איך עוצרים את האלימות נגד עורכי הדין?
11/07/2018, עו"ד לילך דניאל

אלימות המופנית כלפי עורכי דין על רקע עיסוקם היא כבר לא תופעה חריגה אלא מהווה חלק ממציאות חמורה ומדאיגה שעמה הם נאלצים להתמודד יום יום הכוללת מכות, איומים, קללות וטרור רשתי. עו"ד יוסף ויצמן, המשנה לראש הלשכה: "לא אשקוט עד שהעונש על תקיפת עורכי דין יושווה לתקיפת רופאים ועובדי ציבור"

בחודש מאי האחרון הותקפה עורכת הדין נחמה איזק באכזריות ע"י בעלה של לקוחה אותה ייצגה בבית הדין הרבני בנתניה, לאחר שאמרה בדיון כי האישה מעוניינת בגט. חודש אחר כך הושלך רימון הלם לעבר ביתו של עורך דין בכיר בת"א העוסק בתחום הפלילים, אירוע שלמרבה המזל הסתיים ללא נפגעים.

למרבה הצער, אירועים אלו הם בהחלט לא חריגים והם מהווים חלק מתופעה חמורה ומדאיגה של אלימות המופנית כלפי עורכי דין, משפטנים ושופטים על רקע עיסוקם במקצוע. התופעה באה לידי ביטוי בין היתר בקללות, איומים, ואלימות פיזית אך היא לא עוצרת רק בכך. בשנת 2013 הזדעזעה המערכת המשפטית והמדינה כולה כשעורך הדין נתן ז'ורנו ובתו ימית זכרם לברכה נורו למוות במשרדם שבבניין "כלל" בירושלים ע"י מאבטח אותו ייצגו. עשור לפני כן נרצח ביריות ברכבו השופט עדי אזר, כחלק ממזימה בין שני אסירי עולם שביקשו לרצוח שופט על מנת להשיג הקלה בעונשו של אחד מהם.

על מנת לעמוד על היקף התופעה, ביקשנו מעורכי דין שחוו אלימות במסגרת עיסוקם לשתף בחוויה הקשה. בעקבות האמור, קיבלנו פניות רבות בנושא מעורכי דין שחלקם ביקשו להישאר בעילום שם, אשר תיארו מציאות לא פשוטה של אלימות המופנית כלפיהם רק בשל היותם עורכי דין העושים את עבודתם.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

"חוויתי אלימות מצד לקוחות", אומר עו"ד יואב צח-וכס. "למזלי לא באופן פיזי ולא מדובר במקרים רבים בהתחשב ב-42 שנות היותי עורך דין, אך המקרים הספורים היו מספיק קשים כדי להיחקק אצלי בזיכרון. התחומים בהם עסקתי במשך השנים הם משפטים פליליים, משפטים אזרחיים, תביעות כספיות, תביעות של נכי צה"ל וענייני משפחה. לו הייתי נותן לכם לנחש מי המאיימים ודאי שהייתם מצביעים לכיוון הלקוחות הפליליים, אך הלקוחות הפליליים מעולם לא איימו ולא הפנו כלפיי אלימות אלא נהגו בכבוד, גם אם הלכו אחר כבוד לכלא".

עו"ד צח-וכס משתף באירוע בו אוים ע"י לקוח לא מרוצה: "לפני שנים רבות היה דיון בערעור בפני בית המשפט עליון בנושא מקרקעין, בו הלקוחות שלי האשימו עורך דין אחר שלא פעל כלפיהם בהגינות ולכן הפסידו מקרקעין וכסף. בשל חוסר שביעות רצון, איימו עלי ועל משפחתי תקופה ארוכה ונאלצתי לפנות למשטרה שתגן עליי עד שהם הרפו. מקרה אחר שזכור לי היה של מהנדס שהגיש תביעה כספית, לא היה מרוצה מהתוצאה, הגיע אלי למשרד ואמר שיפגע בי ויגרום לי לנזקים, כי לא קיבלנו את כל מה שתבענו. מקרה קשה נוסף היה לי בתחילת הקריירה, כשייצגתי אישה ששהתה במעון לנשים מוכות לאחר שבעלה ניסה לחנוק אותה. הבעל, שגם הגיע למעון במטרה "ללמד אותה לקח", הגיע למשרדי והודיע לי שאם לא אגרום לאשתו לחזור הביתה ישפוך עלי חומצה שלטענתו אחז בבקבוק שבידו. מיד התקשרתי למשטרה תוך שאני במקביל מנסה להרגיע אותו, ולבסוף הוא נרגע ועזב את המקום".

"איפה התימני המסריח הזה? אני אגמור אותו"

"זו הרגשה קשה ביותר", ממשיך עו"ד צח-וכס. "אתה מרגיש כמי שאין לו דרך או אפשרות להגנה בגלל תסכול של אדם שלא קיבל כל מה שרצה. הבעיה שגם כשהתוקפנות היא מכיוון עורכי הדין של הצד השני שנוקטים שפת הפחדה וצעקות, אין בתי המשפט מגיבים מיידית או בחומרה שתרתיע. באופן זה הציבור רואה, כמו בכנסת וכמו בשיח הציבורי, שהשתלחות והסתה זו דרך אפשרית לניצחון. לאור המקרים הנוראים שקרו לעמיתים שלי, תוך פגיעה בנפש ובגוף, ראוי שמעמד עורכי הדין יהיה מוגן לפחות בכך שיראו בהם עובדי ציבור שהפגיעה בהם "לא משתלמת". ראוי גם ששופטים לא רק ישפטו, אלא ישלטו בדיונים ובמתדיינים שמתנהלים בפניהם".

עורכת דין נוספת שחוותה אלימות על רקע עיסוקה היא הסניגורית הפלילית טלי גוטליב: "זה קרה גם לי וזה עלול לקרות לכל אחד, שלא תחשבו לרגע אחרת", אמרה עו"ד גוטליב ל"תקדין". "במהלך דיון בבית המשפט המחוזי בתל אביב זרק לעברי בן משפחה של קורבן עבירה בקבוק קולה שהחטיא את ראשי במילימטר, ומה השופט הדגול עשה? כלום ושום דבר. נגעלתי ממנו ומחוסר ההגנה שלו עלי כסניגורית. אמרתי לו שלא יעלה על הדעת שהוא לא מוציא את נציגי משפחת המתלוננת שמעזים לפגוע בסניגורית, והוא בשקט מופתי המשיך בדיון. בדיוק בגלל שופטים שלא שומרים על כבודם ומעמדם של עורכי הדין זה התאפשר מלכתחילה. אלימות כלפי עורכי דין היא בבואת היחס של המערכת עצמה לעורכי הדין. אנו עורכי הדין נמשיך לייצג את לקוחותינו בנאמנות וללא מורא, ויידעו שופטי ישראל כי זלזול בכבודנו ובחשיבות עבודתנו כמוהו כעידוד אלימות כלפינו".

"אין לך הגנה, אתה מאד חשוף", אומר עו"ד ברק הלוי. "במהלך ההתמחות שלי למשל, המאמן שלי ככל הנראה עצבן שני אנשים. יום אחד, בזמן שישבתי במשרד לבד, הגיעו שני גברתנים עם כובע וסוג של אנטנת גומי, דפקו לי על השולחן ושאלו "איפה עו"ד X"?. מקרה נוסף קרה לי שכבר הייתי עורך דין. היה לי לקוח שבדיעבד הבנתי שהוא עבריין, שייצגתי אותו בתביעת לשון הרע שרצה להגיש. בהסכם שכר הטרחה הוא התחייב בפניי שהחוקר הפרטי של הצד השני לא צילם אותו בקשר לכתב התביעה והוא לא אמר מילים מסוימות, אלא שכבר בדיון הראשון עורך הדין של הצד השני הראה לי תמונה של הלקוח שלי אומר את כל הדברים שהוא הכחיש שאמר. כשאמרתי ללקוח שלי שאני מתכוון למחוק את התביעה כדי שלא נחטוף הוצאות, הוא לא הפסיק להתקשר אליי ולהגיד דברים כמו "אתה נבל, תתבייש לך, אני אלכלך עליך, אני אגמור אותך". אמרתי לו שפעם הבאה שהוא מתקשר אליי אני מגיש תלונה במשטרה. מאז אני לא עובר דרך העסק שלו כי יש לי סוג של פחד ממנו".

"במקרה אחר ייצגתי את עיריית באר-שבע", ממשיך עו"ד הלוי לספר. "יום אחד הגיע לשם אדם שטיפלתי בו עם כל הלב והנשמה, ולפני כולם בקבלת קהל צועק "איפה ברק הלוי התימני המסריח הזה, כלב בן כלב, אני אגמור אותו". אני לא שמעתי את זה אבל הוא השפיל אותי בפני כולם וגם הגשתי נגדו תביעה וזכיתי ב-5,000 שקלים בהסכם פשרה. בנאדם יכול פשוט להתפרץ עליך מול כולם. הנקודה היא שאנחנו חשופים תמיד, אני לא יודע אם יש לנו בביטוח של לשכת עורכי הדין סעיף שחוץ מהאחריות המקצועית מכסה אותנו גם בדברים כמו כמה ימי אשפוז או הגנה בפני תביעה מול לקוח. עצם העובדה שיש לך לקוח ואתה צריך לרצות אותו אינו דומה למורה, אינו דומה לבנק. בבנק לדוגמה הבנק הוא הריבון ואתה צריך את השירותים שלו. פה אתם מנהלים תיק ביחד, הוא משלם לך מכספו, ותובע ממך דברים ולפעמים הוא לא מבין משפטים והוא יכול להיות חמום מוח. אני חושב שאנחנו חשופים, הלשכה צריכה לומר את דברה בנושא באופן מסוים. אני לא בא לתת פה פתרונות אבל אין ספק שצריכה להיות פה אמירה".

הותקף במשרדו במוט ברזל

לפני קרוב לשנה אירע מקרה חמור נוסף, עליו מספר עורך הדין א', שביקש להישאר בעילום שם. "בנובמבר האחרון בשעת צהריים הופיע במשרדי אדם אשר לא זיהיתי, ולאחר ששאל אותי לשמי ווידא את זהותי הוא שלף מוט ברזל, היכה אותי באמצעותו בראש, בגב וביד ונמלט מהמקום. כתוצאה מהאירוע נגרם לי שבר ביד שמאל, חתך בחלק האחורי של הראש וחבלות בגב. למזלי הרב היו במשרד במועד התקיפה אנשים נוספים שדיווחו למשטרה והזעיקו סיוע ולמיטב ידיעתי התוקף נעצר בסמוך לאחר שנמלט ממשרדי ובימים אלה תלוי ועומד כנגדו כתב אישום. רק בדיעבד הבנתי כי מי שתקף אותי היה בעבר לקוח שלי, שטיפולי בעניינו הסתיים יותר מארבע שנים לפני אירוע התקיפה".

עוד מוסיף עו"ד א': "חשוב לי לציין כי גם יו"ר לשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נוה, וגם יו"ר מחוז חיפה בלשכת עורכי הדין, עו"ד תמי אולמן, היו איתי בקשר רציף מיד לאחר האירוע ובכל עת שפניתי אליהם מצאתי תמיד אוזן קשבת ונכונות לסייע. עם זאת, לצערי, אם סברתי בתמימותי כי לשכת עורכי הדין צריכה ליטול חלק אקטיבי בהליך הפלילי שמתנהל נגד התוקף התברר לי כי במצב החוקי הקיים אין ככל הנראה מעמד כלשהו ללשכה בהליך הפלילי המתנהל בעניין עו"ד שהותקף על רקע עיסוקו המקצועי ועל רקע זה בלבד. אני סבור, ואני יודע שזו גם עמדתה של הלשכה שמבקשת לתקן את החוק ולקבוע כי תקיפת עורך דין כמוה כתקיפת עובד ציבור, כי ראוי ונכון להחמיר את הענישה של מי שתקף באלימות עורך-דין אך ורק על רקע עבודתו המקצועית".

עו"ד ח', העוסקת בדיני משפחה, חוותה אף היא אלימות על רקע עיסוק במקצוע: "באחד המקרים ייצגתי אישה בתיק שהסתיים בשלום בית. שלוש שנים אחרי כן פנה אליי הבעל באיומים שאחזיר שכר טרחה, בשיהוי גדול וללא סיבה אמיתית, תוך כדי איומים על חיי וחיי בתי. לא הגעתי למשרד כמעט שבוע ולמרות שהגשתי תלונה במשטרה היא לא עשתה כלום. גם הלשכה לא עושה כלום לצערי. היה לי גם איום מעו"ד שאיים שיעשה הכל כדי לשלול לי את הרישיון כי לא דיווחתי לו על שינוי מועד דיון. זה ברור שזה לא תפקידי לעדכן ויש מערכת אליה הוא מחובר. לדעתי הלשכה צריכה להיות בעלת סמכויות להשתת הוצאות במקרים רלוונטיים".

חשוב לציין, שהאלימות נגד העוסקים במלאכת המשפט לא מתבטאת רק באלימות פיזית או מילולית. בתחילת 2017 נחשפה "פרשת הבלוגרים" שנודעה גם בשם "פרשת הטרור הרשתי". מדובר בחבורה שעסקה, כך לפי הנטען, בהכפשה שיטתית ופוגענית של שורת עובדי ציבור, בהם שוטרים, עובדים סוציאליים, חברי כנסת וגם עורכי דין ושופטים. כל זאת, בכסות אידיאולוגית ועל פי רוב בהקשרים הנוגעים לטיפול של רשויות הרווחה בעניינן של משפחות עם ילדים. כתב אישום כבר הוגש נגד שלושה מהמעורבים בפרשה, בהם לורי שם-טוב, שהואשמה בשורה ארוכה של פרסומים פוגעניים נגד אנשים רבים בשמה או באופן אנונימי, ברחבי רשת האינטרנט וברשתות החברתיות. מלבד הפרסומים, ניסתה חבורת ה"בלוגרים" גם לסחוט את אותם עובדי ציבור שעליהם פרסמו את הפרסומים המכפישים, בתמורה להסרתם.

"מאד קשה להעביר דברים שהם לטובת עורכי הדין"

ומה אומרים בעניין בלשכת עורכי הדין? "הנושא של אלימות כנגד עורכי דין הוא נושא חשוב מאד", אומר ל"תקדין" עו"ד יוסף ויצמן, המשנה לראש הלשכה ומי שלקח על עצמו לטפל בנושא. "זה פוגע קודם כל בשלטון החוק, שאפשר להלך אימים בצורה אלימה כנגד עורכי דין, וכולם מפסידים מזה – החל מהלקוחות, בתי המשפט, לשכת עורכי הדין ועורכי הדין בעצמם. זו בעיה שיורדת לשורשו של דבר".

עוד ממשיך עו"ד ויצמן: "אני לקחתי על עצמי לטפל בזה גם במסגרת הועדה שאני עומד בראשה בלשכה, הועדה להגנת המקצוע, וגם מעבר לכך. בהתחלה הייתי מקבל העתקים מתלונות של עורכי דין שנפגעו באלימות ומתקשר למפקדי המשטרה, בעיקר באזור גוש-דן, ואם הייתה תלונה דאגתי יחד עם מפקד המשטרה המקומית שהיא תטופל ושלפחות יזמנו את התוקף לחקירה. היו גם מקרים שהוגשו כתבי אישום והועמדו לדין".

במקביל עבד עו"ד ויצמן על הצעת חוק שנועדה להשוות את העונש על תקיפת עורך דין לזה המוטל בגין תקיפת עובד ציבור - 5 שנות מאסר. "מה שחורה לי", הוא אומר, "זה שיש סעיפים שעוסקים בתקיפת רופאים, אחים, עובדים סוציאליים ועוד עובדי מקצועות חופשיים, אבל ביחס לעורכי דין אין. דווקא עורכי הדין נמצאים בחזית, הם נמצאים מול צד שני, הם נמצאים בבתי דין, בבתי משפט, יש עורכי דין שהולכים להיפגש בבתי כלא. עורכי הדין נמצאים בשטח והם יעד קל וזמין לאלימות. אני מאד מקווה שהצעת החוק תעבור. כעת אין לה הסכמה, מאחר שמאד קשה להעביר דברים שהם לטובת עורכי הדין אבל אני לא מפסיק להיפגש עם חברי הכנסת ולנסות לגבש הסכמה רחבה. אני מניח שזה נובע מכך שעדיין יש איזושהי תמונה שגויה שעורכי דין הם גילדה, שהם נהנים ממילארדים ומיליונים של כספים ושאין סיבה להגן עליהם. יכול להיות שזה גם קשור לדימוי הציבורי של עורכי דין, אבל אני יודע להיאבק ונאבקתי על הרבה הצעות חוק שהוגשו מטעמי ובסוף ניצחתי. אני לא אשקוט ולא אנוח עד שתיקון החוק הזה תעבור. חשוב לציין חוק מיוחד לעורכי דין אלא בתיקון חוק שישווה את מעמדם לזה של רופאים. "אותו דין שנותנים לעובדים סוציאליים, אחים בבתי חולים ורופאים – שיתנו גם לעורכי דין. אני עובד ונלחם בעניין ומאד מקווה שאני אצליח".

ומה בנוגע לעורכי דין שנוהגים באלימות כלפי עורכי דין? "זה בשוליים של השוליים של הדברים", סבור עו"ד ויצמן. "אלו מקרים ממש נדירים. אני לא ראיתי אלימות ממשית, יותר בנושא של אלימות מילולית, אבל יש בלשכה ערכאת אתיקה טובה מאד שככל שיש בעיה כזאת מעמידים לדין, במקרה זה אולי מפני חומרת העבירה זה יכול להיעשות גם בדיון מהיר, ומטפלים בזה".

עוד מוסיף עו"ד ויצמן וקורא לעורכות ועורכי הדין לפנות אליו במקרים של אלימות: "אל תהססו לפנות אליי בכל שעה. אם הותקפתם באלימות – תבואו ותעדכנו אותי, תשלחו לי העתקים מהתלונה ואני אדאג שהיא תטופל. מעבר לעונש חשוב מאד שאותו תוקף יקבל טיפול, כי על פי רוב התוקף לא נעלם מהזירה. זה יכול להיות השכן, בן הזוג של הלקוח שמייצגים או מישהו בעל עניין. זו לא היתקלות חד פעמית. לכן חשוב מאד לטפל בזה, שלא חלילה נעמוד עוד פעם בפני מצב קשה מאד של עורך דין שנרצח. היו כמה עורכי דין שנרצחו, חלקם במשרדם בצורה מזעזעת. קשה לי לחשוב שהיה ניתן למנוע את המקרים הללו".

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
עורכי דין/בעלי מקצוע עוד
152 | S:150