שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > ביהמ"ש: אין עילת תביעה בגין פגיעה בין שחקנים במהלך משחק ספורט

חדשות

ביהמ"ש: אין עילת תביעה בגין פגיעה בין שחקנים במהלך משחק ספורט, צילום: צילום אילוסטרציה: pixabay
ביהמ"ש: אין עילת תביעה בגין פגיעה בין שחקנים במהלך משחק ספורט
21/06/2018, עו"ד לילך דניאל

בית משפט השלום דחה את תביעתו של שחקן לשעבר בקבוצת הכדוריד מכבי ראשל"צ נגד שחקן בקבוצה העירונית היריבה, שלטענתו פגע בו באופן מכוון במהלך משחק. השופטת דחתה את הטענה כי דובר ב"ניסיון להרוג בחסות הספורט" וקבעה כי משיקולי מדיניות לא ניתן להכיר בעילת תביעה שמקורה בפגיעת גוף בין שני שחקנים במהלך משחק  - גם אם נעשתה באופן מכוון"

הצדדים הם שחקני כדוריד בעבר אשר שיחקו בזמנים הרלוונטיים בשתי קבוצות שונות שנכללו בליגה הבכירה בענף: התובע היה שחקן קבוצת מכבי ראשון לציון והנתבע היה שחקנה של היריבה העירונית - הפועל ראשון לציון.

בינואר 2009 התקיים משחק בין שתי הקבוצות בו נטלו חלק התובע והנתבע. אין מחלוקת כי לקראת סיום המשחק אירע מגע פיזי בין השניים ביוזמת הנתבע, כאשר בסמוך לאחריו נפל התובע על רצפת המגרש ונזקק לטיפול רפואי בעקבות פגיעה באפו. בעקבות האמור, הגיש התובע תביעת נזקי גוף נגד הנתבע לבית משפט השלום בפתח תקווה. התובע ביסס את תביעתו על עוולות של תקיפה, רשלנות והפרת חובה חקוקה.

לטענת התובע, הנתבע ידוע כשחקן פרובוקטיבי, אלים ותוקפני, ובין השניים קיימים מזה מספר שנים יחסים עכורים במסגרתם הנתבע היה מפגין כלפיו משך שנים יחס בלתי ספורטיבי. עוד הוסיף התובע כי היריבות בין שתי הקבוצות אף היא הייתה רבת שנים וכי הפגיעה במהלך המשחק הייתה תוצאה של תקיפה מכוונת מצד הנתבע אשר באה לידי ביטוי באמצעות מכת אגרוף שאינה יכולה להיחשב חלק ממהלך של משחק ספורטיבי.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בנוסף ציין התובע כי בעקבות הפגיעה נאלץ להיעדר ממשחקי קבוצתו לצורך החלמה, כאשר היעדרות זו הביאה בסופו של יום לכעס ומורת רוח מצד קבוצתו אשר הובילה לבסוף להחלטה שלא להאריך את חוזהו. באופן זה, טען, הביאה הפציעה לגדיעת הקריירה שלו בקבוצה בה שיחק מאז שנת 2004 ושבה היה לאחד השחקנים המרכזיים והבולטים. בנוסף טען כי הפגיעה הובילה גם להרעה בתחום עיסוקו הנוסף, ראיית חשבון, שכן תקופת היעדרותו בעקבות הפגיעה מפירמת רואי החשבון הנחשבת בה הועסק בתפקיד בכיר, מנעה ממנו מלנהל את ענייני החברה ולספק את מלוא צרכי לקוחותיו. בעקבות זאת, הוּרד בדרגתו והתרחק ממסלול של שותפות באותה פירמה, ובסופו של יום אף סיים את תפקידו בה.

הנתבע מצדו, טען כי מדובר בתביעה שאין לה 'אח ורע' במשפט הישראלי, ונועדה לנקום בו תוך שימוש לרעה בהליכי בית משפט. לדבריו, התובע בחר להמתין 7 שנים עם הגשת התביעה והיא באה אך בעקבות תביעה שהגיש הנתבע נגד אחיו של התובע בגין אירוע בו תקף אותו זה לאחר סיום המשחק.

עוד הוסיף הנתבע כי משחק הכדוריד מאופיין במגע פיסי רב בין השחקנים וגורר לא אחת פציעות הנגרמות תוך כדי משחק. באשר לנסיבות הפגיעה הנטענת, טען הנתבע כי במהלך המשחק ניסה התובע לזרוק כדור לעבר השער כשהוא מזנק באוויר, והנתבע, שניסה לבלום את פעולת ההתקפה שלו, ביצע פעולת הגנה לגיטימית ובלי כוונה השניים התנגשו. לאחר ההתנגשות נתקל התובע בשחקן אחר של קבוצת הנתבע, כששני האחרונים נפלו אל רצפת המגרש ואפו נחבט ברצפה. הנתבע הוסיף וביקש לחדד כי לאחר אירוע זה המשחק המשיך כסדרו והשופט אף לא מצא לנכון להרחיקו מאחר שהיה מדובר בעבירה סטנדרטית.

השופטת אושרית רוטקופף דחתה את התביעה וחייבה כל צד לשאת בהוצאותיו. לדבריה, מחומר הראיות לא יכולה להיות מחלוקת כי לקראת סיום המשחק אכן אירעה תקרית בין הצדדים במהלכה התקיים מגע ביניהם אותו יזם הנתבע. כך, מעיון בתיעוד המצולם של אותה תקרית עולה כי הנתבע הגיח לעברו של התובע מצד ימין בעת שהאחרון ניתר על מנת להטיל את הכדור לעבר שער היריבה, אז אירעה השתלשלות הדברים שהובילה לפציעתו של התובע. עם זאת, אין לדעת השופטת לקבל את טענות התובע ואחיו כי פעולת הנתבע היוותה "ווידוא הריגה", "לירות בצנחן באוויר" או "נסיון להרוג בחסות הספורט". לדעת השופטת, תיאורים אלה, כמו גם גרסת האח כי ידע מבעוד מועד על כוונת הנתבע לפגוע באחיו עוד בעת שנכח קודם לכן ביציע, הם מגמתיים ומוגזמים.

מלבד זאת קבעה השופטת כי לשיטתה כלל לא מדובר באירוע שראוי להוות בסיס לעילת תביעה בנזיקין. לדבריה, במדינת ישראל מתקיימים מדי שנה אלפי אירועי ספורט תחרותיים ובכלל זה משחקי כדור קבוצתיים הנערכים במסגרת ליגות סדירות ומקצועניות ומפעלים אחרים. כפועל יוצא מהיקף המשחקים בענפים השונים, נעברות באותם משחקי כדור קבוצתיים אלפי עבירות בעונה (אם לא למעלה מכך), כאשר חלקן למרבה הצער, אף עשויות להסתיים בנזק גופני לשחקן הנפגע כתוצאה מהעבירה שבוצעו כלפיו.

"הנני בדעה כי מנקודת מבט מערכתית ומשיקולי מדיניות משפטית", כתבה השופטת, "אין זה מן הראוי והרצוי שאירוע - שהתרחש במהלך משחק רשמי במסגרת מוסדרת ומפוקחת כאמור ושנכללה בו פגיעה שנמצאה והוגדרה על ידי שופט המשחק בזמן אמת כעבירה - יהווה אירוע שיש בו להקים עילת תביעה הראויה להתברר במסגרת תביעת נזיקין בבית משפט אזרחי". זאת, אף אם תוצאות האירוע הן נזק גופני שיש בו על פניו לקיים אחר היסודות של עוולת התקיפה או הרשלנות.

לדעת השופטת, הכרה בעילת תביעה מעין זו, מלבד זאת שעשויה להביא להצפת בתי המשפט בתביעות רבות, עשויה בנוסף להביא למצב לא רצוי בו בית המשפט ייאלץ 'להיכנס לנעליו' של שופט המשחק או של ועדת משמעת/בית הדין שנדרשו לבחינת התנהגות לא הולמת בדמות פגיעה של שחקן בשחקן יריב, ולבחון את ההתרחשות הנדונה שלא בזמן אמת, ובתוך כך לגלוש ולהידרש לפרשנויות של חוקות ענפי הספורט השונים בניסיון לסווג את אופיין של הפעולות שונות של השחקנים במהלך המשחק כעבירות. "מציאות זו לא רצויה לא רק משום שהדבר עשוי להביא ל-"פסיקות סותרות" שבין קביעות שופט המשחק ו/או בתי הדין לבין קביעות בית המשפט האזרחי", ציינה השופטת, "אלא גם משום שהפסיקה כבר הבהירה כי לטריבונלים פנימיים של אותם גופים ישנה עדיפות נוכח הבקיאות הנדרשת של אותם גורמים בתחום כל ענף וענף והיותם בעלי הידע הרלוונטי".

מלבד זאת סברה השופטת כי פתיחת שערי בית המשפט לתביעות בין שחקנים עשויה בנוסף להביא להטלת מורא על שחקנים במהלך המשחק, שמא יתבעו בשל ביצוע עבירה ופציעת שחקן אחר והדבר יביא לשיבוש מהלך משחק תקין. לצד זאת הבהירה השופטת כי שיקולי מדיניות אלו רלוונטיים רק לעבירה אשר בוצעה במהלך משחק פעיל ולא בנסיבות בהן גורם חיצוני למשחק היה מעורב בפגיעה מכוונת כנגד שחקן קבוצה יריבה בעת משחק פעיל או בהתרחשות שאירעה אחריו.

לאור כל האמור, קבעה השופטת כי אין להכיר בקיומה של עילת תביעה בנזיקין שמקורה בפגיעת גוף שנגרמה בין שני שחקנים במהלך משחק  - גם אם נעשתה באופן מכוון, ובפרט שפגיעה זו זכתה להתייחסות השופט והשחקן הפוגע "זכה" לענישה בגינה. בנוסף ציינה כי עיון חוזר ונשנה בפסיקה מעלה כי המדובר בתביעה תקדימית מבחינת זו שהמדובר בתביעה המוגשת על ידי שחקן במשחק כדור קבוצתי התובע את שחקן הקבוצה היריבה במסגרת ספורט מקצועני בשל פגיעה פיזית מצד האחרון במהלך משחק.

לבסוף נקבע למעלה מן הצורך כי גם במידה שהיה מקום להכיר בפיצוי לתובע, היה זה בראש הנזק של כאב וסבל בלבד, ובסך של 40,000 שקל. זאת, נוכח העובדה שלא עלה בידי התובע להוכיח כי להיעדרותו הנטענת עקב הפציעה היו השלכות שליליות הן על המשך דרכו כשחקן כדוריד והן על המשך דרכו בפירמת רואי החשבון בה הועסק. התביעה נדחתה ללא צו להוצאות. התובע יוצג בהליך ע"י עו"ד גור טננבאום. הנתבע יוצג ע"י עוה"ד מרקמן את טומשין.

 

ת"א 65271-12-15

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:148
קומיט וכל טופס במתנה