שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > נשיאת ביה"ד הארצי: "ניתן כבר להתייחס להתעמרות בעבודה כאל תופעה"

חדשות

נשיאת ביה"ד הארצי: "ניתן כבר להתייחס להתעמרות בעבודה כאל תופעה"
נשיאת ביה"ד הארצי: "ניתן כבר להתייחס להתעמרות בעבודה כאל תופעה"
30/05/2018, עו"ד לילך דניאל

בפאנל בנושא התעמרות בעבודה שהתקיים היום בכנס לשכת עורכי הדין באילת בעקבות פסק הדין בעניין מני נפתלי, אמרה השופטת ורדה וירט-לבנה, נשיאת בית הדין הארצי לעבודה: "העלאת המודעות לקיום התופעה תביא לשיח ציבורי בנושא... עם זאת, בהיעדר חקיקה בתי הדין נעזרים בכלים שיש ברשותם". עו"ד נעמי לנדאו, שייצגה את נפתלי: "כשמדברים על התנכלות תעסוקתית, החוק לדעתי מוקדם מדי"

"התעמרות בעבודה גורמת לפגיעה בכבוד האדם. העובדה היא שניתן כבר להתייחס להתעמרות בעבודה כאל תופעה ולא מקרים בודדים. מי שחשוף להתעמרות בעבודה, עלול לסבול גם מפגיעה חמורה באיכות החיים שלו ושל משפחתו". כך אמרה היום (ד') נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, השופטת ורדה וירט-לבנה, במסגרת פאנל בנושא התעמרות בעבודה שנערך בכנס לשכת עורכי הדין באילת, בעקבות פסק הדין בעניין מני נפתלי. בפאנל השתתפו בין היתר גם עו"ד ארנה לין, עו"ד נעמי לנדאו ומר איתן מאירי, פסיכולוג תעסוקתי וארגוני המומחה בתחום ההתעמרות.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בשאלה מהם האמצעים המשפטיים להילחם בתופעת ההתעמרות אמרה הנשיאה וירט-לבנה "יש הסבורים שחוק יסוד כבוד האדם וחירותו הוא בסיס מספיק. דרך אפשרית אחרת היא חקיקת חוק ספציפי. במהלך השנים, הוגשו הצעות חוק רלוונטיות. הכנסת עדיין לא חוקקה חוק בנושא. יש ניסיון ליצוק תוכן לעילת ההתעמרות בעבודה. במקרה של חוק הטרדה מינית, היו כאלה שטענו שמדובר בחקיקה קיצונית מדי, אבל יש לחוק הזה חשיבות. לפני החוק להטרדה מינית, התייחסו לנושא רק במסגרת שוויון הזדמנויות בעבודה. מה שעשה החוק הזה, זה לקבוע מפורשות שהטרדה מינית היא פגיעה בכבוד האדם וכך יש עילה עצמאית שניתן לתבוע בעטיה".

עוד הוסיפה ואמרה הנשיאה וירט-לבנה "הדבר שמאפיין זה שההתנהגות צריכה לחזור על עצמה ולא מקרה חד פעמי. 'יציאה מהכלים', כמו שמכנים זאת. מי שיצטרך להתמודד עם פרשנות החוק זה בתי הדין לעבודה. אם קוראים את החוק, רואים שנלקחו דברים רבים וכמעט הועתקו מהחוק נגד הטרדה מינית. לדעתי, כשתתקבל ההצעה, זה יחולל שינוי משמעותי. "המגיפה השקטה במקומות עבודה", כינו זאת בספר שנכתב על התופעה. הצעת החוק נתנה לתופעה שם וזה השלב הראשון. עובדים שימצאו עצמם בסיטואציות של פגיעה יידעו שקוראים לזה התעמרות ויחפשו כלים מתאימים להתמודד עם זה. העלאת המודעות לקיום התופעה, תביא לשיח ציבורי בנושא".

כן ציינה הנשיאה כי ניכר שיש שינוי בהתייחסות לנושא אולם בהיעדר חקיקה בתי הדין נעזרים בכלים שיש ברשותם כאשר הכלי המרכזי הוא עוגמת נפש. "זה נעשה בצורה עקיפה", טענה. " יש קושי כל עוד אין עילה או חוק שמאפשרים להגדיר את ההתעמרות הזאת. היה פסק דין בנצרת, בו בית הדין האזורי קבע שמגיע פיצוי על האופן שבו התנהגו כלפי אדם. המנהל הישיר שלו התנכל לו ומאחר ואין עילת תביעה נגד המתנכל אלא רק נגד המעסיק, בית הדין האזורי לא יכל לחייב את המתנכל בפיצוי. דוגמא נוספת: ממונה שהתנהלה מול כל הכפיפים שלה בדרך של השפלות ובית הדין האזורי קבע שהתנהלותה בעייתית ולא תקינה ולכן, בית הדין התייחס לעילת ההתעמרות באופן עקיף. אם החברה המעסיקה מודעת להתנכלות, ניתן לחייב אותה בפיצוי... ברור שיש עדיין עבודה רבה לבתי הדין בהקשר הזה. בית הדין הארצי טרם אמר את דברו בנושא".

בתשובה לשאלה האם אין חשש מהצפה של תביעות בנושא או האם אין ניצול של החוק אמרה הנשיאה וירט-לבנה כי "הנושא מזכיר את המקרה של החוק להטרדה מינית. רק אחוזים בודדים מסך ההטרדות הקיימות במקומות עבודה הגיעו לכלל הגשת תביעה. במקרה של התעמרות, לאנשים קשה להצהיר על כך וגם יש חשש למקום העבודה. מעסיק יכול לפתוח גוגל ואם הוא רואה שמדובר בעובד שהגיש תלונות על התעמרות, לא בטוח שירצה את העובד אצלו".

עו"ד ארנה לין: "ניהלנו את התיק של אבי אביטל והכנו את הצעת החוק נגד התעמרות, לצד ח"כ מירב מיכאלי. שלושה ימים לפני הדיון בהצעת החוק, קיבלתי טלפון ממשרדו של נתניהו, אז שר האוצר, שההצעה לא מגובשת מספיק ומאז החוק נתקע. בתי הדין לעבודה משתמשים בכלים חוקיים שונים להתמודד עם סיטואציות רלוונטיות. חשבנו מה יהיה השירות הטוב ביותר לעורכי דין והחלטנו שצריך לאפיין את ההתנהגות. יש התעמרות ויש התנכלות. אלה דברים מאוד מוגדרים. בהצעת החוק, אגב, יש רשימה של התנהגויות. התנהגות שחוזרת מספר פעמים ויש בה כדי ליצור סביבת עבודה עוינת. להבדיל מהצעות חוק אחרת, רצינו לאפיין את ההתנהגות. שיבוש יכולת לבצע תפקיד, כולל דרישות בלתי סבירות והטלת משימות שאינן תואמות לתפקיד. פעולות שיש בהן להוביל לבידוד מקצועי וחברתי של אדם. אם אתה מושיב עובדת בחדר ומשקיף עליה כל הזמן, זה בעייתי".

מנגד הוסיפה עו"ד לין כי יכולה להיות גם סיטואציה של מעסיק שיכול להעיר לעובד שלו ולבוא בדרישות מבלי להתעמר. "התנהגות דורשנית איננה התנהגות דורסנית", ציינה. "בריונות בעבודה - התנהגות או פרקטיקה חוזרת כלפי העובד ואינה רצויה על ידו, תוך שהיא גורמת לו ללחץ והופכת את סביבת העבודה לבלתי נעימה. אנחנו לא רוצים חקיקה אוטומטית אלא לפרש את הדברים. יש איפיונים ברורים, אי אפשר סתם לקבוע שיש התעמרות. זה דורש שהשופט יראה את המבחן האובייקטיבי מתקיים. לקחתי את כל פסקי הדין בעניין, כולל מני נפתלי והמלאכה מאוד פשוטה - הכלי הזה ברור. הפיצוי הנזיקי קיים ולא צריך להסתפק ב-60 אלף שקל כשנגרם קושי עצום. הרבה פעמים, העובד מפסיד את מקום עבודתו כשהוא טוען להתעמרות. הפיצוי צריך להתקרב להפסד הריאלי. מצד שני, לא רוצה שהחוק יהפוך את הדברים ל"כספומט" להשגת פיצוי".

עורכת הדין נעמי לנדאו: "חייבים לעקור מהשורש את תופעת ההתעמרות. אתם לא יודעים כמה קשה להוציא ממישהו שמגיע אליך למשרד, מתיישב, נראה מעולה ואמור להגיד "אני קורבן". אדם לוקח לעצמו את האשם אליו, הוא הביא את זה על עצמו או לא עשה מספיק וזה לא נכון. הנקודה הראשונית של מוטרד או מנוכל תעסוקתי זה אדם שמכיר בזה שהוא קורבן, אדם שאין עליו שום אשם. זה התהליך שעברתי עם מני נפתלי. "מני" היום זה שם דבר לעוצמה, מבלי להתייחס לקטע המאוחר יותר שהובילו אותו אליו. כשאומרים "מני" מתכוונים לסיפור שלו מול משרד ראש הממשלה. אנחנו רק בתחילת הדרך. לא מכירים בקיומו של המטריד כמי שעומד לדין ואני חושבת שכאן צריך לבוא שינוי. כשמדברים על התנכלות תעסוקתית החוק לדעתי מוקדם מדי. צריך לצקת בו תכנים נוספים. אנחנו נמצאים עדיין בלקונה מבחינת החוק. אני מאמינה שאם בית הדין הארצי לעבודה ירים את הכפפה ואני מוכנה לנדב רעיונות, תימצא הדרך שבה יהיה טיפול באותו עובד רעיל - שיכול, אגב, להיות בעצמו עובד מצטיין - אבל הוא פוגע בסביבתו".

יו"ר פורום עבודה בלשכת עורכי הדין, עו"ד יעל דולב: "מהניסיון שנצבר בחוק להטרדה מינית, העלויות גבוהות. יש מאות שעות חקירה, הטלת אחריות וחבויות כלפי מעסיקים. נעמי לנדאו: החוק שם רף של 120 אלף שקל. יש פה משרדים שמעסיקים שני אנשים, הם יהיו מוחרגים מהחוק? איך ימנו ממונה? הרבה מאוד צריך להתבסס, לדעתי, על קוד אתי של עשה ואל תעשה וצריך להיות מושרש במקום העבודה ובייחוד במשרדי עורכי דין. אני חווה את זה, עורכי דין שהכי קשה להם להתלונן על התנכלות תעסוקתית נגד המעסיק שלו, מאחר שיש חשש שיהיה מוקצה בגילדה שלנו".

עו"ד נעמי לנדאו הוסיפה: "אם בתי הדין יתגייסו, נגבש את הגבולות מה מותר ומה אסור בתחום הזה. צריך לחנך מגיל קטן להתנהגות שאינה מתעמרת. הילדים שלנו חווים התעמרות על בסיס יומי, בבית הספר ובצבא. כשהם מגיעים לעבודה, הם כבר "מבושלים" לגבי איך אפשר להתעמר. הנשיאה וירט-לבנה: לא כל מקרה הוא התעמרות. כשמדובר על יחסים במקום העבודה, זה נושא מורכב לבחינה. נתקלנו בזה גם בחוק להטרדה מינית, זה ניצול או לא ניצול, רומנטי או לא. גם במקרה הזה, צריך לחנך מגיל צעיר איך לדבר ולהתנהג אחד עם השני. מניחה שלאחר שהחוק ייכנס לתוקף, נוכל לבנות נורמות".

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
עורכי דין/בעלי מקצוע עוד
151 | S:150