חדשות

בית הדין האזורי לעבודה דחה את תביעתה של מזכירה במשרד עו"ד, שביקשה להכיר בליקוי בגבה התחתון כנובע מתנאי עבודתה. לטענתה, במשך כל שנות עבודתה נדרשה לישיבה ממושכת מול המחשב וביצוע תנועות חוזרות ונשנות לצדדים מאות פעמים ביום, הזהות או הזהות במהותן. נקבע, כי התובעת מבצעת במהלך יום עבודתה תנועות מגוונות, שאינן עולות בקנה אחד עם התשתית העובדתית הנדרשת להכרה בפגיעה על פי תורת המיקרוטראומה

התובעת עבדה כמזכירה במשרד עורכי דין. בתביעה שהגישה למוסד לביטוח לאומי, טענה התובעת כי היא סובלת מליקוי בגב התחתון הנובע מתנאי עבודתה, ולכן ביקשה להכיר בה כנפגעת עבודה על דרך המיקרוטראומה. לאחר שהמל"ל דחה את תביעתה בנימוק שלא הוכיחה תשתית עובדתית הנדרשת לעניין תורת המיקרוטראומה, הגישה התובעת תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת.

בתצהיר העדות הראשית, ציינה התובעת בין היתר כי במשך כל שנות עבודתה נדרשה לישיבה ממושכת מול המחשב וביצוע תנועות חוזרות ונשנות לצדדים מאות פעמים ביום, הזהות או הזהות במהותן, כאשר מימינה נמצא מכשיר הטלפון ומגירות ומשמאלה מגירות נוספות ומכונת צילום משולבת. עוד ציינה כי עורכי הדין במשרד מעבירים לה באופן יומיומי כמויות גדולות של עבודות הדפסה וכתבי בי-דין וכי בנוסף היא אחראית על הגשת כתבי בית הדין באמצעות מערכת נט-המשפט כולל סריקת מסמכים. עוד ציינה התובעת כי במשך שנות עבודתה הרבות נהגתי להרים משאות כבדים כמו תיקים (כולל תיקים כבדים מאוד), חבילות נייר צילום שהייתה מביאה ממחסן המשרד, קרטוני נייר המיועדות לגריסה ועוד, כאשר משקל המשאות נע בין 5-15 ק"ג. עוד נהגה לטענתה לבצע סידורים יומיומיים ומחזוריים במדפים, במגירות ובארונות תוך כדי כיפוף.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

השופט מוסטפא קאסם דחה את התביעה וקבע כי לא עלה בידי התובעת להקים תשתית עובדתית מתאימה למיקרוטראומה. תחילה הזכיר השופט כי הכרה בפגיעה בעבודה במסגרת תורת המיקרוטראומה מחייבת הוכחה של שלושה יסודות: הראשון, תשתית עובדתית של ביצוע תנועות חוזרות ונשנות; השני, קיומו של קשר סיבתי בין התנועות לבין הליקוי הגופני מושא התביעה; השלישי, קביעה שלפיה כל אחת מאותן תנועות גרמה לפגיעה זעירה המצטברת יחדיו לכדי ליקוי גופני. לפיכך, על התובעת להניח תשתית עובדתית ברורה של פעולות חוזרות ונשנות אשר יש בה להצביע על פעילותיה באופן זהה.

עם זאת, מתיאוריה של התובעת את יום עבודתה למד השופט כי מעבר לכך שעבודתה כללה מגוון של פעולות שאינן דומות, הרי שלגבי כל אחת מהן בפני עצמה לא ניתן לומר שנעשתה ברצף של תנועות חוזרות, נשנות וזהות או דומות אחת לרעותיה, שפעלה במהותה על מקום מוגדר על פני פרק זמן לגרימת הנזק המצטבר. כך, נקבע, התובעת לא הוכיחה ביחס לתשתית העובדתית הנדרשת באשר לסוג הפעולות החוזרות והנשנות הספציפיות שכביכול פעלו על אותו חלק גוף, וגרמו נזקים זעירים שבהצטברם הביאו לליקוי הנטען בגב תחתון, וקשה היה לעמוד על חלוקת הזמן בין הפעולות השונות שתוארו.

נוכח האמור, סבר השופט כי ב"כ הביטוח הלאומי צדקה בעמדתה כי עבודתה של התובעת כפי שתוארה היא עבודה מגוונת, שכללה הרמת פריטים במשקלים ובגדלים שונים ומשתנים, הדפסות מול מחשב, טיפול בדואר, הכנת תיק דיונים, סידור המגירות והמדפים ומענה לטלפונים.

עוד הוסיף השופט כי גם אם ניתן היה לבודד את פעולות הרמת המשקלים שעשתה התובעת (הרמת התיקים, קרטוני נייר הצילום וחבילות הנייר), הרי שמהתיאור שהובא קשה לומר כי אותן פעולות בוצעו באופן רציף בדרך של ביצוע תנועות חוזרות ונשנות זהות או דומות, וזאת במידה מספקת לביסוס עילת המיקרוטראומה. גם הפעולות הסיבוביות שנטען כי התובעת ביצעה, לא הוכח שבביצוען יש כדי להפעיל את הגב התחתון באופן קבוע וברצף. בעניין זה ציין השופט כי מעדותה של התובעת בהקשר זה לא ניתן היה לקבוע האם היא מסובבת את כל הגוף או שהסיבובים נעשו בעזרת כיסא הגלגלים שעליו התיישבה, אך בין כך ובין כך לא ניתן לומר כי סיבובים אלו נעשו באופן רציף ותדיר ופעלו על הגב התחתון. הוא הדין גם לעניין ההתכופפויות הנטענות, כך שלא הוכח כי עבודת התובעת כרוכה הייתה בביצוע רצף של תנועות חוזרות ונשנות של התכופפויות במהלך ביצוע העבודה.

זאת ועוד, מתיאור עבודתה של התובעת עולה כי חלק משמעותי מעבודתה לא היה כרוך בביצוע תנועות חוזרות אלא בשהות בתנוחה (בישיבה ממושכת, תוך כדי ביצוע פעולות הקלדה). לעניין זה נקבע בפסיקה כי אין להרחיב את תורת המיקרוטראומה גם לעניין תנוחה. לפיכך, עיקר עבודת התובעת שבוצעה בישיבה ממושכת מול מחשב לצורך ביצע פעולות הקלדה אינה מקימה תשתית עובדתית לעילת המיקרוטראומה. עוד הוסיף השופט כי פסקי הדין אליהן הפנתה התובעת במסגרת סיכומי טענותיה לא היה בהם כדי לסייע לה, שכן מדובר בשני מקרים המתייחסים לליקויים בצוואר.

בהתאם לאמור, התביעה נדחתה ונקבע כי התובעת ביצעה תנועות מגוונות במהלך יום עבודתה, אשר בוצעו על פי סדר משתנה בהתאם לצרכי העבודה, ועיקרם היו תוך כדי תנוחה של ישיבה ממושכת. כמו כן, לא ניתן לאבחן ולבודד את תנועותיה של התובעת בכל הנוגע להרמות או ההתכופפויות הנטענות, אשר גם בהן אין כדי להקים תשתית עובדתית מתאימה למיקרוטראומה. מאחר שמדובר בתובענה מתחום הביטחון הסוציאלי, לא נעשה צו להוצאות.

ב"ל 13589-10-16