חדשות

20 שנה לחוק חופש המידע: שרת המשפטים, איילת שקד, הגישה אתמול לממשלה את הדו"ח השנתי לחופש המידע לשנת 2017 המכיל נתונים מעניינים בנוגע ליישום החוק בישראל. מיהן הרשויות שחרגו מזמני חוק חופש המידע, למי הוגשו הכי הרבה בקשות ומיהן הרשויות שדווקא הצטיינו בעמידה בזמנים שמחייב החוק?

שרת המשפטים, איילת שקד, הגישה אתמול (ד') לממשלה את הדו"ח השנתי של היחידה לחופש המידע לשנת 2017. בין היתר עולה מהדו"ח כי בשנה זו הוגשו לממשלה 7,945 בקשות למידע, עלייה של כ-19% משנת 2016. הדו"ח מוגש על רקע ציון 20 שנה לחקיקת חוק חופש המידע ושש שנים להקמת היחידה הממשלתית לחופש המידע.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

מהדו"ח עולה בין היתר כי הרשויות אליהן הוגשו מרבית בקשות חופש המידע הן משרד הבריאות (844 בקשות), משטרת ישראל (694 בקשות) ומשרד החינוך (690 בקשות). עוד עולה כי הרשויות שדחו את מירב בקשות המידע שהגיעו אליהן הן המשרד לביטחון פנים (57% מהבקשות נדחו), רשות שוק ההון והחיסכון (55%) ורשות המיסים (46%).

מלבד האמור, נכתב בדו"ח כי בשנה שחלפה הוגשו ליחידה 210 תלונות נגד הממשלה בטענה לאי-יישום חוק חופש המידע (לעומת 130 ו-185 פניות בשנים 2015 ו-2016, בהתאמה). 66% מהתלונות נמצאו מוצדקות, רובן הגורף (83%) היה בגין מתן מענה. כלומר, מקרים בהם מבקש המידע הגיש בקשה ולא קיבל מענה כלל. חמישה משרדי ממשלה כלל לא העבירו דיווח ליחידה כנדרש, והם: משרד הבינוי והשיכון, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, המשרד לשוויון חברתי, המשרד לירושלים ומורשת (שנה שניה ברציפות) והמשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל. הרשויות שהצטיינו בעמידה בזמני חוק חופש המידע ונתנו מענה מהיר הן: המשרד לשירותי דת, רשות מקרקעי ישראל ורשות המים והביוב.

עוד עולה מהדו"ח כי הרשויות שחרגו מזמני חוק חופש המידע (120 ימים) היו המשרד להגנת הסביבה, בו 21.3% (חמישית) מהבקשות נענו בחריגה מהזמנים שהחוק קבע, משרד החוץ (20.8%) ומשרד התרבות והספורט (14.6%). רוב הבקשות שמוגשות לממשלה (כ-66%) נענות באופן חלקי ומלא. בנוסף, כחמישית (18.4%) מן הבקשות שמוגשות לממשלה נדחות כיוון שהרשות לא הצליחה לאתר את המידע המבוקש, ו-10% מן הבקשות נדחות בשל הקצאת משאבים בלתי סבירה (מקרים בהם הרשות אומרת שמענה לבקשה ידרוש ממנה משאבים רבים מידי). כחמישית מן הבקשות שמוגשות (17.3%) נדחות והמידע המבוקש בהן לא נמסר. מלבד האמור עולה כי בשנה שחלפה הוגשו לבתי המשפט 317 עתירות חופש מידע, שני שליש מהן הוגשו לגבי רשויות שאינן בממשלה. רוב העתירות הוגשו במחוזות ירושלים וחיפה.

חוק חופש המידע חל בכ-120 מדינות, כאשר בישראל מוגשות 7.6 בקשות לכל 10,000 תושבים, גבוה יותר משיעור הבקשות המוגשות בקנדה (0.3 בקשות ל-10,000 תושבים) ונמוך בהשוואה לארה"ב (76 בקשות ל-10,000). בשש השנים האחרונות הוכפלה כמות הבקשות שמוגשות לממשלה.

שרת המשפטים, איילת שקד: "חוק חופש המידע שנחקק לפני 20 שנה, איפשר את מהפכת השקיפות שנדמה שהיום נחיצותה וחשיבותה ברורים לכל. עם כל המורכבות שטומנת בחובה השקיפות, ההבנה שלנו כי אנו - מי שמחזיקים בעמדה ציבורית - נדרשים לשקף אירועים ותהליכים לציבור, מובילה לכך שהמערכת הציבורית תהיה טובה יותר".

מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור: "מדינת ישראל הלכה כברת דרך משמעותית בכל הקשור ביישום עיקרון השקיפות השלטונית והטמעתו בעבודת הרשויות מאז נחקק חוק חופש המידע לפני שני עשורים. בשנה החולפת היחידה הממשלתית לחופש מידע יזמה וקידמה שני פרויקטים מרשימים בתחום השקיפות והנגישות למידע, מיזם חדשני בתחום הנגשת זכויות, שמופעל באמצעות אתר האינטרנט "כל זכות" והקמת מערכת ממשלתית לניהול בקשות חופש מידע, שתייעל את הטיפול בבקשות במשרדי הממשלה".

ראשת היחידה הממשלתית לחופש המידע, עו"ד רבקי דב"ש: "20 שנה לחוק חופש המידע ושש שנים מאז הוקמה היחידה הממשלתית – אפשר כבר לדבר על שגרת עבודה בממשלה שמטרתה התייעלות בתחום השקיפות. האתגר המרכזי המונח לפתחנו כעת הוא להוביל שינוי גם ביתר הרשויות (כ-1900 במספר) על מנת שכולנו, כאזרחים, נהנה משקיפות רבה ואיכותית יותר".