חדשות

חג שבועות מזוהה במסורת היהודית גם כ"חג מתן תורה", בו התגלה אלוהים אל עם ישראל במעמד הר סיני והורה להם את עשרת הדיברות. לכבוד החג, ניסינו לחשוב מהם עשרת הדיברות של עורכי הדין – רשימת כללים מנחים שרצוי שכל עו"ד יפעל לפיהם, מ"לא תעלה סלפי מבית המשפט" ו"לא תתמכר לעבודה" עד "לא תתרשל". מיוחד

למרות שהוא כלל אינו מוזכר בתורה ככזה, חג שבועות נחשב במסורת היהודית ובתודעה הכוללת כ"חג מתן תורה", בו נערך מעמד הר סיני שבו אלוהים נגלה אל העם ומסר להם את "עשרת הדיברות" – רשימה של 10 ציוויים דתיים ומוסריים העוסקים ביחסים שבין האדם לאל ובין האדם לזולתו. אז אחרי שבפסח מנינו את "10 המכות" של עולם המשפט, לכבוד שבועות ניסינו לחשוב על רשימה של "10 דיברות" לעורכי דין - כללים בסיסיים שרצוי שכל עורך דין יפעל לפיהם, וביקשנו מכמה חברים למקצוע לכתוב עליהם מספר מילים ולהביע את דעתם בנושא. הופעה מוקפדת בבית המשפט, להתנהלות ראויה ברשתות חברתיות כיבוד קולגות ועוד.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

1. "אנוכי בית המשפט" | עו"ד יואב צח וכס - להגיע לבית המשפט, לחקור עדים, ולשכנע (או לפחות לנסות לעשות זאת) את השופט, נקראת בלשון המשפטנים: "הופעה". אלא שההופעה מכילה בחובה גם הופעה חיצונית - ההופעה שלך כעו"ד באופן מכובד ומכבד. ראשית, ככל שעורכי הדין לבושים באופן מסודר הם מכבדים את  עצמם. ככל שהלבוש מרושל או "שלומפר", הרי שהרושם החיצוני יוצר תדמית לא נוחה, הן בפני הלקוחות ששכרו את שירותיכם כעורכי דין והן בפני הצד שכנגד. ככל שאתה יוצר רושם של מעונב ומוקפד, גם ההתייחסות אליך היא כאל מסודר. כמובן שאין צורך ללבוש את ה'מילה האחרונה' באופנה, אבל להיראות כך רצוי, למרות שאין צורך לעשות ניתוחים פלסטיים, ההופעה הינה לשם שכנוע ולא לשם תחרות מלך/ת היופי. ומהגוף נעבור ללשון: לשונו של עורך הדין אמורה להיות רהוטה, פשוטה וברורה, וככל שישאל וידבר באורח חד וקצר, לא יחמוק העד או הצד השני. נכון, אתם כעורכי דין באים להרשים את הלקוחות שלכם, אבל אם תסתמו במבול שאלות את פיו של העד, לפרוטוקול ייכנסו רק השאלות והתשובות תהיינה קטועות, וירחם השם על הקלדנית שתכתוב חצי תשובה מפי הנחקר. ככל שתלווה את החקירה בחיוך משרה נוחות, העדים  שלך ירגישו שאינם מאוימים, וישיבו כפי שהתכוננו לחקירה בבית המשפט. את הצד השני יש לחקור, לא לחנוק, כדי שתוכל לקבל תשובות נוחות לך. כדאי שתשאל בתקיפות ולא בתוקפנות כדי שהדברים יישמעו ברורים ולא בהתקפות שרק יעוררו חמתם של השופטים.  אשר לבית המשפט - תסתכל לשופט לתוך העיניים, ונהג כלפיו בכבוד גם אם אתה חושב שאמר לך את הדבר הכי לא נבון בעולם. כך תוכל להוביל את משפטך לחוף מבטחים.

2. "לא תחפור" | עו"ד אורי נחמני - אחת הטענות המרכזיות כנגד מערכת המשפט בישראל הינה הסחבת הנוראית. חלק גדול מהאשמה רובצת על אותם עורכי הדין אשר חושבים כי כתב טענות הוא המקום המתאים לבטא את היצירתיות שלהם. יש מעורכי הדין שבוחרים לבטא את היצירתיות ולנסח את כתבי הדין בצורה ספרותית לשלב דימויים שונים, לעטר בפרולוג ואפילוג ולהרחיב בדוגמאות. אחרים, מעדיפים להמחיש את כישורי האומנות שלהם על ידי צירוף סימני קריאה, סימני שאלה, הדגשות, הבדלים בגודל הפונט, חיצים, תרשימים ועוד. ויש, לא מעט, שבוחרים לגלות את בורותם על ידי שימוש בביטויים שונים, בדרך כלל בארמית, שכל קשר בין תחילת המשפט לסופו הינה מקרית בהחלט. עם זאת רובם ככולם בוחרים לחזור על עצמם, גם בפתיח, גם בסיום וגם ארבע פעמים באמצע כתב הטענות. ידע כל עורך דין ותפנים כל עורכת דין - "לא תחפור"! מטרת כתבי הטענות היא לא גילוי היצירתיות אלא 'הצגת העובדות המקימות את עילת התביעה.  אף שופט לא מתרשם מציטוטים של קופרניקוס, אף צד לא נבהל מכותרת מודגשת עם ארבעה סימני קריאה, ובארמית זה לא נשמע טוב יותר... יש לך מה להגיד – תגיד את זה באופן קצר, ענייני, קולע ובעברית תקנית. די לחפירות, די לסיסמאות ודי לחכימא ברמיזה.

3. "לא תעלה סלפי מבית המשפט" | עו"ד אילן יונש, משרד עו"ד חי בר-אל, אילן יונש ושות' – בעבר, עו"ד התגאה בפרסום נאה במדריך טלפון או בעיתונות כתובה ב"מדורים שיוקצו לפרסומת לעורכי-דין" (מי ראה את אלה לאחרונה?). או אז צצו הרשתות החברתיות. עורכי הדין, פעם מעמודי התווך של "דפי זהב", פשטו עליהן כאילו פייסבוק הוא המדור שהוקצה עבור פרסומת לעו"ד, אבל הוא לא. הרשת החברתית מלאה בפרסומות מסוג "מדריך טלפון" שסביר שלא ראיתם, משום שאף אחד לא רואה אותן ללא תוכן או מראה שיתפוס את העין. מהעבר השני יש את "האלופים" המפרסמים כל החלטה שקיבלו לטובתם בצירוף תמונה מחמיאה (מאד) בחליפה מחמיאה (מאד) בנוסח: "עוד הצלחה לצוות משרדנו! בקשתנו לדחיית הדיון התקבלה!" (הכוללת התהדרות אופיינית ב"צוות משרד", כאשר עוה"ד למעשה עובד לבד...). חבריו של העו"ד ימהרו להגיב: "אלוף!". זה נחמד, אבל מה התועלת בפרסום כזה בקבוצה מקצועית של משפטנים? פוסטים מיושנים, יהירים, משעממים ולא יעילים. עדיף מדריך טלפון.

עו"ד זהר פישר, ראש משרד Robus העוסק בפיתוח עסקי ושיווק למשרדי עו"ד, מוסיף עצות לגבי התנהלות רצויה של עורכי דין ברשתות החברתיות: 1) היה מידתי: קיבלת החלטה מעניינת? הופעת בבג"צ? נסגרה עסקה מרשימה? פרסם ברשת, עדכן, והשתמש בטקסט מחמיא – אבל זהו. כאן לעצור. או במילים אחרות – אל 'תעוף על עצמך' על כל דבר. הלקוחות הפוטנציאליים אינם טיפשים והקולגות אינם רחמנים. חשוב לעטוף את עצמך בהילה של מצליחנות ופעלתנות, אך במידה. 2) שמור על דיסקרטיות: קיבלת החלטה מעניינת? קח תמונה ממאגר תמונות חינמי, שים עליה את לוגו משרדך, צרף בטקסט משפט קצר המסביר את חשיבות ההחלטה – וסיימנו. יש פוסט. לקחת החלטה של בית משפט (תוך טשטוש שמות הלקוחות) לא מוסיפה לך מקצועיות, אלא רק מעלה חשש לשמירה על חיסיון לקוחותיך. מה גם שאיש (כמעט) לא קורא את ההחלטה עצמה. 3) אתה לא דוגמנית: תמונה מדי פעם מסייעת לחבר את העו"ד לקהל שבבית. רוצה להצטלם? התלבש היטב וכעו"ד. את השרירים מהמכון כושר או את המחשוף העמוק – מומלץ להשאיר לפייסבוק האישי. סלפי? עדיף לבקש ממישהו שיצלם אותך במקום מואר עם רקע נאה, כדי שהתמונה תצא איכותית. ולא לשכוח – גם אם אתם עו"ד פליליים הששים אליי קרב – חיוך קטן יהפוך כל תמונה לטובה יותר.

4. "לא תענה את הלקוח" | עו"ד יניב לנקרי, משרד עו"ד לנקרי ושות' - נכון, לפעמים נדמה ללקוחות שהם קנו את נשמתנו, חירותנו וגם את התנהלותנו הכללית, אבל בואו נחשוב לרגע עליהם: לקוח נקלט במשרדנו, הוא שם את מיטב כספו (לפעמים גם כסף שאין לו), הוא בוטח בנו, הוא לפעמים רוצה להיות מעורב, לפעמים מעורב מדי. הוא מחפש יחס! הוא מבקש שירות! הוא מבקש הרבה פעמים אוזן קשבת. אל תענו אותו. הבטחתם לחזור אליו טלפונית? תחזרו! הגשתם בקשה אפילו סתמית? שילחו לו! תנו למנהל/ת המשרד לעמוד איתו בקשר תדיר קבוע מראש. תפעלו לקחת קו סלולרי שיהיה רק של המשרד ולפעמים, תדרשו אתם בשלומו. מניסיון, גם אם תיק/הליך לא צלחו מדי - הלקוח יזכור את מה שניסיתם או לא ניסיתם לעשות והאם הייתם שם עבורו. נכון, אני מכיר את התחושה של אותם לקוחות שמבקשים להיות מעורבים יתר, אך תנווטו אתם את הספינה בלי שהם ירגישו בגלים המתפרצים - זו החכמה. אל תשכחו שהם השגרירים הכי טובים שלנו, כי לקוח מביא לקוח. רוצים את זה במשפט אחד? הלקוח תמיד צודק - גם כשהוא לא צודק.

5. "כבד את הקולגה" | עו"ד אביעד אמזלג - יחס הולם ומכובד לקולגה הוא אחד מהעקרונות החשובים והבסיסיים ביותר במקצוע עריכת הדין. כה חשוב, שכללי האתיקה של עורכי הדין אף קיבעו את מעמדו כחובה. מעבר לחובה החוקית לנהוג בקולגה בצורה מכובדת וחברית, הרי שמתן יחס הולם לחברך למקצוע, ברוב המקרים יוביל ליחס הולם מהחבר אליך, מה שיהפוך את העבודה מול עורך הדין שכנגד לנעימה יותר וברוב הפעמים אף עשוי להביא לפתרון המחלוקות בצורה מהירה ויעילה יותר. אם כן, ניתן לומר כי בדומה לדיבר החמישי המבטיח אריכות ימים למי שנוהג כבוד בהוריו – התנהגות מכובדת כלפי הקולגות עמם באים במגע, תהפוך את העיסוק בעריכת דין לנעים יותר ולפחות שוחק וכך תאפשר לעורך הדין לעסוק במקצוע למשך שנים ארוכות יותר.

6. "לא  תתרשל" | עו"ד ורד כהן, משרד בר-און, כהן, עורכי דין - מכירים את הבדיחה על שלושת החברים שצריכים לעלות לדירתם בקומה ה-60 כאשר מעלית הבניין מקולקלת? הם מחליטים לחלק את הדרך באופן שכל אחד מהם בתורו ינעים את זמן הטיפוס בסיפורים שמחים ועצובים. כאשר הגיעו באפיסת כוחות לקומה ה- 59, מלמל החבר השלישי ביגון : "הסיפור העצוב ביותר הוא ששכחתי את המפתח למטה". אם אתם לא רוצים לסיים דרך ארוכה ומייגעת בלי מפתח – אל תתרשלו! עבודת עורך הדין דורשת יסודיות והעמקה. עו"ד צריך לעבוד לא רק מהראש, אלא גם מהלב והנשמה. השירות המשפטי צריך להיות מקצועי, נמרץ, מסור, אמין, חרוץ, יעיל וערכי. העבודה צריכה להיעשות ביושרה מקצועית ומוסרית. עורך הדין צריך "לראות את התיק" הן לפרטי פרטיו והן ב"ראיית על", כאשר הטיפול בו מגלם בחירת אסטרטגיה מושכלת ובחינת המהלך האחרון בתיק עוד בטרם ננקט המהלך הראשון. בנוסף, השירות המקצועי צריך להינתן מתוך ראיית צורכי הלקוח והאינטרסים שלו, תוך יישום חשיבה מקורית המתאימה ללקוח המסוים. וכמובן - לימוד כל פרט ופרט בתיק, הכרת המסמכים באופן יסודי, שליטה בטיעוני הצד שכנגד, עמידה בלוח זמנים וסדרי דין, מציאת "מוקשים" משפטיים ו"נטרולם", הארת העובדות והפרטים הרלבנטיים ועוד. לא תמיד זכיה בתיק תלויה רק בכם, אולם אחוז נכבד מההצלחה בתיק תלוי במקצועיות שלכם. רשלנות עלולה לא רק לחשוף את עורך הדין לתביעה, אלא אף לחשוף אותו לסנקציות משמעתיות, ולהביא לפגיעה בלתי הפיכה בתדמיתו. זכור תמיד: "סוף מעשה – במחשבה תחילה".

7. "לא  תתמכר  לעבודה" | עו"ד רענן בר-און, משרד בר-און, כהן, עורכי-דין - התמכרות לעבודה היא אבן נגף ממשי בחייו של עו"ד מוצלח. ה"הישאבות" לעבודה מתבקשת במיוחד כשמדובר ב"משרד בוטיק", המוגדר כך משום הטיפול האישי וההדוק הניתן ללקוחות על ידי בעלי המשרד באופן אישי, תוך העמדת מיטב הניסיון, המקצועיות והמסירות לטובת הלקוח. הימים חולפים במהירות, לא מספיקים למצמץ וכבר נגמר השבוע, ואתה עסוק! נהנה לטפל במצבת מכובדת של לקוחות פרטיים, נהנה לטפל בעסקאות סבוכות, נהנה ליצור תקדימים בתיקים מיוחדים במינם וראשונים מסוגם בארץ, נהנה לייצג חברות ענק בתיקים מורכבים. מה הפלא שאתה מוצא את עצמך מבוקר עד לילה בעבודה? אלא שהחוכמה היא לעשות הפסקות יזומות, ממש "בכוח", וליטול במהלך השבוע פסקי זמן לצורך עיסוקים אחרים, רצוי בתחום הספורט. אני עוסק בשלל ענפי ספורט, לרבות אומנויות לחימה וגם ריצות למרחקים ארוכים. לכאורה הפסדת זמן יקר שהיה יכול להיות מוקדש לעבודה אך למעשה הרווחת בגדול. על פי הרמב"ם, המילה "בריאות" הינה ראשי תיבות של המילים: "בולם רוגזו יפחית אוכלו ויגביר תנועתו". פעילות גופנית ("יגביר תנועתו") נחוצה לא רק לשמירת אורח חיים בריא, אלא גם מחדדת את המחשבה, מעניקה זווית אחרת לבחינת הדברים, יוצרת כר נוח להעלאת רעיונות וחשיבה יצירתית מחוץ לקופסא. אכן, "נפש בריאה בגוף בריא". אתה לא פוגע בלקוחות שלך כאשר אתה נוטל עצירות יזומות מהעבודה, כי אם ההיפך הגמור – השירות המוענק להם בזכות חדות המחשבה והחשיבה היצירתית הינו משובח ומעולה.

8. "זכור את הסכם שכר הטרחה" | עו"ד רעות אקהאוז-עמויאל - האמצעי היעיל ביותר לצמצום מחלוקות עתידיות עם הלקוח הוא ללא ספק הסכם שכר טרחה מפורט בכתב, הכתוב בשפה שקל ללקוח להבינה ובאופן שיקל על ביצוע ההסכם בעתיד. הסכם שכזה חייב לפתוח את מערכת היחסים, דהיינו עוד בטרם החל הטיפול המשפטי בעניינו של הלקוח חייב עורך הדין לשוחח עם הלקוח על ההסכם ולוודא שהוא חתם לאחר שקרא והבין אותו היטב. לפי החוק, כללי האתיקה והפסיקה הסכם צריך לכלול את הרכיבים הבאים: 1) ציון מיהו הלקוח; 2) הגדרה מדויקת של מה כלול בטיפול המשפטי בגינו משולם שכר הטרחה ומה אינו כלול כגון אגרות ביהמ"ש, שליחויות, ייצוג בערכאות מסוימות; 3) דרך קביעת שכר הטרחה: לפי שעות עבודה (מאוד מקובל באוסטרליה או בקנדה, היתרון הגדול הוא שמקבלים שכר לפי כל זמן העבודה, החסרונות הם שזה יוצר התעסקות מול הלקוח ושצריך לשם כך רישום קפדני של שעות העבודה על ידי עורך הדין או המזכירה), לפי סכום גלובאלי קבוע מראש (מאוד מקובל בתחום בו אני עוסקת, דיני משפחה, ירושה ועיזבונות) , כאחוז מסוים משווי העניין שבטיפול, על בסיס תקופתי (ריטיינר) ועוד. ניתן כמובן לשלב בין מספר דרכים. לדוגמא, סכום קבוע מראש והיתרה בהתאם לתוצאות ההליך; 4) שכר הטרחה ישולם רק בכסף; 5) לערוך הפרדה ברורה בין הוצאות לשכר טרחה ופירוש של ההוצאות. מי שאינו עורך הסכם שכר טרחה עובר עבירה אתית ואף מדובר ברשלנות מקצועית. כמו כן, רצוי לערוך הסכם שכר טרחה פשוט, נהיר וקצר ככל הניתן, כדי שלא ייווצר מצב בו יידרש עורך דין נוסף על מנת לבאר את ההסכם.

9. "לא תעשה לך תביעות סרק" | עו"ד אורי ישראל פז - בחברה מתוקנת אין אדם רשאי לעשות דין לעצמו, ועליו להביא את תביעותיו בפני גוף שהוקם להכרעה בסכסוכים. בזמננו כבר הולך ומתרחב השימוש לרעה בהליכי משפט, וזה לא צחוק "לחטוף" תביעת סרק. יש שמהלכים אימים בהגשת תביעות סרק כדי להפעיל לחץ פסול על מתחרים עסקיים או להסב להם נזק כלכלי מכוון משיקולים זרים ולא פעם מוגשת תביעה-שכנגד כחלק מטקטיקה פסולה שמטרתה לייצר לחץ נגדי מול תביעה לגיטימית. בפסיקה הוצבו אמות-מידה איך נזהה תביעת סרק, שבהגשתה אף מחויב עורך הדין עצמו בהוצאות בסכומים משמעותיים: תביעה שעילתה מנוגדת להוראה הסכמית שבין הצדדים ואין נימוקים לבטלותה; תובענה שחסר בה מידע או מסמכים שהיו, ולמצער היו צריכים להיות, בידיעת עורך הדין המייצג טרם הגשתה, כך שמלכתחילה היה עליו להעריך שמדובר בתובענת סרק; כאשר פנייה מקדימה לנתבע הייתה מייתרת את ניהול התובענה; או שקלישותה של התובענה התחוורה במהלך הדיון, אבל התובע התעקש להמשיך לנהל אותה. בעיני, עקרון תום הלב הדיוני צריך לעמוד לנגד עינינו, עורכי הדין, כפלס ומצפן. ראוי לזכור כי עצם עמידה על הזכות בערכאות המשפט אין בה משום הפרה של חובת תום הלב בשימוש בזכות וכדברי נשיא ביהמ"ש העליון לשעבר ברק, תום הלב מבוסס על ההנחה כי כל צד דואג לאינטרסים של עצמו, אך הוא מבקש להבטיח כי דאגה זו תיעשה בהגינות, תוך הבטחת המשימה המשותפת של שני הצדדים. אדם לאדם – לא זאב ולא מלאך, אדם לאדם – אדם. וכך מתחילה ונגמרת כל תשובה לשאלה: האם להגיש תביעה ולמצות כל דין, או שאין לה סיכוי משפטי ונסתפק בחריקת שיניים?

10. "כבד את המתמחה ואת המזכירה" | עו"ד סער גרשוני - כל עסק שעיקרו מתן שירותים ובייחוד משרד עורכי דין, מבוסס על ההון האנושי - העובדים. זו יכולה להיות מזכירה, מתמחה או עורכת דין שכירה, אך הם עמוד השדרה של המשרד וככאלו יש ללמד, להשקיע, לטפח ולשמור על מנת שישתפרו, יהיו מרוצים ויישארו לעבוד במשרד ואף בתורם ידריכו את העובדים החדשים שיצטרפו בעתיד. בעבר הייתי שכיר במשרד גדול שלא תגמל כראוי עובדים, והתוצאה הייתה שכל מספר שנים התחלפו רוב העובדים השכירים. מעבר לחוסר היעילות ואובדן "זיכרון ארגוני", הלקוחות התלוננו שבמסגרת ניהול תיק ליטיגציה התחלפו עורכי הדין השכירים מספר פעמים. אותם לקוחות לא חזרו לאחר שסיימו את הטיפול בתיק. הניסיון הזה לימד אותי ומשמש לי תזכורת יומיומית כיצד להתנהל עם העובדים. חשוב להשקיע וללמד את העובדים ולהעניק להם אחריות ככל שניתן. המשפחה חשובה, אז חשוב שלא להעסיק שעות נוספות, ולתת לעובדים לחיות ולבלות עם משפחתם. לעובדים שיש ילדים מומלץ לקבוע יום אחד בו הם יוצאים בצהריים להיות עם המשפחה. חשוב לזכור שהאווירה במשרד חשובה לא פחות ממקצוענות ולכן לצד הדרישות המקצועיות יש צורך באווירה נעימה וחופשיה כך שהעובדים לא יתביישו לשאול שאלות מקצועיות ולשתף בקשיים שקיימים בחיים הפרטיים. מניסיוני,  עובד מרוצה שמרגיש שמתייחסים אליו כאדם ולא רק כאמצעי להשגת רווח כלכלי יהיה עובד מרוצה, אכפתי וטוב יותר. יהיה אכפת ל ממקום העבודה ובסופו של דבר הרווח הוא של בעל המשרד.