שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > חברת "בוגבו" הגישה תביעת השתקה בסך 300 אלף שקל - והפסידה

חדשות

חברת "בוגבו" הגישה תביעת השתקה בסך 300 אלף שקל - והפסידה
חברת "בוגבו" הגישה תביעת השתקה בסך 300 אלף שקל - והפסידה
13/05/2018, עו"ד לילך דניאל

אם ל-9 שניהלה קבוצת פייסבוק בנושא מנשאים לתינוקות, מצאה עצמה נתבעת על 300 אלף שקל ע"י יבואנית מוצרי התינוקות "בוגבו" בגין לשון הרע. ביהמ"ש שוכנע שמדובר ב"תביעת השתקה", דחה את התביעה על הסף וקבע: "כל הפרמטרים לעניין פערי הכוחות בין הצדדים, הגשת תביעה על סכום נטול אחיזה במציאות המשפטית, העדר בסיס משפטי ועובדתי סביר, ומגמה ברורה להשתיק הבעת דעה ביקורתית קיימים כאן באופן מובהק"

בצעד חריג דחה בית משפט השלום בפתח תקווה על הסף תביעה בסך 300 אלף שקל שהגישה יבואנית מוצרי התינוקות "בוגבו" נגד אם לתשעה שניהלה קבוצת פייסבוק בנושא מנשאים לתינוקות, לאחר שזו כתבה שהמנשאים מתוצרת "בייביביורן" אינם מומלצים להשקפתה. השופטת ניצה מימון שעשוע קבעה כי מדובר ב"תביעת השתקה": "תביעת התובעת משולה לתביעת יצרן מוצרי בשר הטוען כי קבוצות פייסבוק הדוגלות בטבעונות או בצמחונות, מעודדות לאימוץ דרך חיים זו ומאמינות כי אכילת בשר מזיקה לבריאות, מפרסמות לשון הרע אודות מוצריו".

התובעת, חברת "בוגבו ישראל", היא יבואנית של מוצרי תינוקות יוקרתיים, ביניהם עגלות "בוגבו" ומנשאים מסוג "בייביביורן" מתוצרת שוודיה. הנתבעת, רבקה שמס, היא אם לתשעה ילדים אשר למדה בקורסי הכשרה בביה"ס הגרמני לנשיאת תינוקות Clau-Wi המעודד שימוש במנשאים "פיזיולוגיים" או "ארגונומיים" – היינו מנשאים מבד, ללא מבנה קשיח, המאפשרים את המנח הטבעי של גוף התינוק, ותומכת בסוג זה של מנשאים כעדיפים להתפתחות התינוק. בהתאם להשקפתה, פתחה שמס רשת גמ"חים והקימה קבוצת פייסבוק בשם "החיבוק של קרן – גמ"ח מנשאים פיזיולוגיים". בקבוצה מייעצת שמס ללא תשלום לפונים בעניין מנשאים לתינוקות, וזאת לפי השקפתה.

במשך כחמש שנים ייבאה שמס בהיקף קטן מנשאים פיזיולוגיים של המותג "ארגו". בדצמבר 2016 הגישה בוגבו תביעת לשון הרע נגד שמס לבית משפט השלום בפ"ת, שבמרכזה תשובות שהשיבה לשאלות הורים שפנו אליה לגבי מנשאים קשיחים בכלל ומנשאי "בייביביורן" בפרט. בין היתר כתבה שמס "בייביביורן לא מומלץ בשום גיל, וכמעט בכל הילקוטים כגון ארגו עדיף לא להשתמש לפני חצי שנה", "גם מבחינת תמיכה לגב ההורים המנשאים שלהם רחוקים מלהיות נוחים לטווח ארוך", "בייביביורן כפי שכבר ציינו כאן לא מומלץ בשום גיל", "בייביביורן מציגים אותו גם כמנשא מלידה בפועל זה מנשא שאפילו בגיל 8-9 חודשים אני לא חושבת שילד יהנה לשבת בו", "בייביביורן הוא אולי אופנתי, אך בפירוש אינו מנשא ארגונומי, הוא לא תומך היטב לא בתינוק ולא בהורה".

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

שמס, באמצעות עו"ד מתן שוק, טענה בכתב הגנתה ובדיון כי יש לסלק את התביעה על הסף בהיותה תביעת SLAPP – תביעת השתקה אסטרטגית המוגשת על ידי בעל הכח הכלכלי כנגד צד חלש כלכלית, במטרה להשתיקו ולהרתיעו מלהתבטא ולפעול כפי שהוא זכאי על פי דין לעשות, עקב ההרתעה והאיום בהטלת עלויות כספיות שאינן כפי יכולתו. כך, לפי הנטען, מכתב ההתראה ששלחה לה בוגבו בגין פרסומים אלה היה על סכום אסטרונומי של 1,800,000 שקל, וכתב התביעה הוגש על סכום "צנוע" של 300,000 שקל, כאשר ברי לכל כי הסכומים הנפסקים בתביעות מסוג זה, גם אם הן מתקבלות, אינם עולים על עשרות אלפי שקלים.

עוד טענה שמס כי עומדות לה הגנות על פי חוק איסור לשון הרע, ובפרט הגנת הבעת דעה בתום לב, וכי עצם ניהול המשפט מהווה הרתעה בלתי הוגנת כלפיה מאחר שגם אם תצליח בהגנתה, הנזק הכלכלי שייגרם לה יעלה על ההוצאות שייפסקו לטובתה, בשעה שהחברה אינה נוטלת כל סיכון, וגם אם התביעה תידחה וייפסקו הוצאות נגדה, הריהן כאין וכאפס לעומת מחזור עסקיה. בדרך זו, נטען, יוצרת בוגבו השתקה כלפי דעות ביקורתיות על מוצריה, גם אם הן מובעות בתום לב ובאופן שאינו חורג מהסביר. כך, עקב מכתב ההתראה והאיום בתביעה הסירה שמס את הפרסומים מדף הקבוצה כדי לא להיגרר למאבק עם החברה, ולמרות זאת הגישה האחרונה את התביעה.

בתגובה לטענות אלו אודות תביעת השתקה טענה בוגבו כי הדוקטרינה של תביעות SLAPP לא נקלטה במשפט הישראלי ככלל, וכעילת סילוק על הסף - בפרט. נטען כי מדובר בטענה עובדתית הטעונה הוכחה, ועל כן אינה יכולה להידון כטענת סף ולפיכך הסעד במקרה של ממצא עובדתי בדבר היות התביעה "תביעת השתקה", יכול לבוא רק בסוף ההליך, בפסיקת הוצאות לחובת התובע.

השופטת הבכירה ניצה מימון שעשוע קיבלה את עמדתה של שמס, מחקה את התביעה על הסף וחייבה את בוגבו בהוצאות של 15 אלף שקל. תחילה, התייחסה השופטת לסוגיה של תביעות השתקה כפי שנידונה בפסיקה בישראל, וציינה כי בית המשפט העליון כבר פסק שחשוב שבית המשפט ייתן את דעתו, בכל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו, לשאלה האם תביעת לשון הרע שבפניו היא תביעה שמטרתה היא אך הגנה על השם הטוב או גם אמצעי להרתעה ולהפחדה מצדו של מי שיש לו נגישות עדיפה למשאבי משפט. בנוסף, בפסיקת בית המשפט המחוזי בתביעה שהגיש ראש הממשלה נתניהו נגד העיתונאי יגאל סרנה, נקבע כי תביעות SLAPP מתאפיינות בכך שפערי הכוחות הכלכליים בין הצדדים הם בולטים, התביעות מוגשות בסכום מופרז שאין לו אחיזה בדין ובפסיקה, וכוללות טענות סרק עובדתיות ומשפטיות, שנועדו להתיש את היריב מעצם הצורך להתמודד עמן, ללא חשיבות לתוצאה הסופית במשפט. עוד נפסק במקרה אחר כי ככל שבידי בית המשפט לקבוע כבר בשלב המקדמי פוזיטיבית כי מדובר בתביעה "אסטרטגית" של השתקה, ולא מדובר בהתרשמות ראשונית גרידא, הרי שיש לסלק את התביעה על הסף.

לאחר ששקלה את טענות הצדדים ואת האמור בפסיקה, הגיעה השופטת למסקנה כי אכן מדובר בתביעה העונה להגדרה "תביעת השתקה", שכן כל הפרמטרים לעניין פערי הכוחות בין הצדדים, הגשת תביעה על סכום נטול אחיזה במציאות המשפטית, העדר בסיס משפטי ועובדתי סביר, ומגמה ברורה להשתיק הבעת דעה ביקורתית – קיימים כאן באופן מובהק. בעניין זה, ציינה השופטת כי אמרותיה של שמס אינן חורגות מהבעת דעה אישית, שהמנשאים מהסוג שמשווקת בוגבו (ולאו דווקא הם בפרט, ששמם מוזכר רק כדוגמא או בתגובה לשאלה ספציפית עליהם, אלא כל המנשאים הקשיחים ה"מערביים") אינם נוחים לתינוק או אינם מומלצים. לדעת השופטת, אין בפרסומים כל אמירה המייחסת למוצרים אלה פגיעה בריאותית בתינוק או בהורה, אין אמירה עובדתית כוזבת הכלולה בהם, ועניין הנוחות לתינוק ולהורה, וכן השקפת העולם לגבי מה שרצוי ותורם להתפתחות התינוק ולרווחתו, הינו בבירור עניין של השקפה. בנוסף, שמס לא הציגה עצמה כמומחית רפואית או כיועצת נטולת פניות, אלא בריש גלי ובאופן מוצהר, כתומכת בשימוש במנשאי בד, על פי השיטה שלמדה בהכשרתה.

זאת ועוד, בדומה לקבוצה המצומצמת במשתתפיה בניהולה של שמס, ציינה השופטת כי קיימות בפייסבוק קבוצות נוספות שנושאות כותרות הקשורות למנשאים ארגונומיים, ואף הן גורסות כי מנשאים ארגונומיים נטולי מבנה קשיח הם העדיפים לבריאות התינוק ורווחתו. עוד הוסיפה השופטת כי התביעה שהגישה בוגבו משולה לתביעת יצרן מוצרי בשר הטוען כי קבוצות פייסבוק הדוגלות בטבעונות או בצמחונות מעודדות לאימוץ דרך חיים זו ומאמינות כי אכילת בשר מזיקה לבריאות, מפרסמות לשון הרע אודות מוצריו. "מדובר בקבוצה ייעודית שהנתבעת שמה על דגלה את השקפתה התומכת במנשאי בד בלתי מובנים", כתבה השופטת, "וכל אדם סביר המעיין בפרסומים המועלים בקבוצה, יודע כי מדובר בקבוצה בעלת אוריינטציה מסויימת. רשאי הגולש לבחור בין ההשקפות המובעות בקבוצה זו לבין פרסומים בקבוצות אחרות בנושא מנשאים, או במאמרים המתפרסמים באתרים שונים באינטרנט (לרבות מאמרים בעלי עמדות אחרות, אליהם הפנתה הנתבעת עצמה את הפונים!), או בייעוץ של מומחים לדבר – המידע בעולם החופשי זורם מכיוונים שונים ומגוונים, הדעות וההמלצות עומדות לעתים קרובות בסתירה זו לזו, והצרכן/הגולש יקרא, יתרשם ויבחר כראות עיניו, בבחינת 'עשה לך רב'".

בהתאם לאמור, קבעה השופטת כי מדובר בתביעה טורדנית וקנטרנית שהיא גם נעדרת עילה, ובהתאם לדין ולפסיקה, יש להורות על מחיקת התביעה על הסף תוך חיובה של בוגבו בהוצאות בסך 15,000 שקל. הנתבעת יוצגה בהליך ע"י עו"ד מתן שוק.

 

ת"א 12217-12-16

 

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
עורכי דין/בעלי מקצוע עוד
153 | S:150