חדשות

בית המשפט המחוזי פסק בשבוע שעבר בעתירות המתמחים בעניין בחינת ההסמכה שנערכה בדצמבר. השופט אלי אברבנאל פסל 2 שאלות וקיבל חלופה נוספת לעוד שאלה, אולם דחה את כל טענות הרוחב של העותרים וחייב אותם בהוצאות של 136 אלף שקל. עו"ד אילן בומבך: "משוכנע שביהמ"ש העליון ידע לעשות צדק ולתת את הפקטור המבוקש"

בית המשפט המחוזי בירושלים פסק בשבוע שעבר (ה') ב-14 עתירות שהגישו המתמחים בעניין בחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין, שנערכה במועד דצמבר 2017. השופט אלי אברבנאל קבע כי יש לפסול 2 שאלות מן הבחינה ולקבל עוד חלופה בשאלה נוספת, אולם דחה את טענות ה"רוחב" נגד הבחינה בכללותה ונגד שורת הכשלים שלטענת העותרים נפלו בה. עו"ד אילן בומבך, שייצג חלק מהעותרים: "בעניין השאלות הפרטניות מדובר בהישג, אבל העיקר עוד לפנינו". תגובת הלשכה: "העובדה שבית המשפט פסק  136 אלף שקלים לטובת הלשכה והוועדה הבוחנת מלמדת על הביקורת של בית המשפט נגד מגישי העתירות".

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

אחת השאלות שנפסלו היא שאלה מס' 43 בפרק הדין הדיוני, שעסקה בשאלה האם בקשת הסתלקות מתובענה ייצוגית יוצרת מעשה בית דין. הטעם לפסילת השאלה היה ניסוח שגוי של התשובות הגורם לכך שאף תשובה לא הייתה נכונה. השאלה השנייה שנפסלה הייתה שאלה מס' 13 בפרק הדין המהותי, שעסקה בכשירות העמדה לדין של נאשם. בעניין שאלה 31 בפרק המהותי קבע השופט אברבנאל כי תתקבל חלופה נוספת, כך שגם תשובה ג' תיחשב כנכונה.

בהמשך, נדרש השופט לטענות ה"רוחב" שעלו בחלק מהעתירות, שעניינן מתכונת הבחינה והחלטותיה של הוועדה הבוחנת בנוגע לבחינה. בתוך כך דחה השופט את הטענות בנוגע למתכונת הבחינה, וציין כי לשינוי המתכונת קדם תהליך ממושך, שראשיתו בדו"חות שפרסמו 3 ועדות בין השנים 2002-2013 וסיומו בעבודת מטה משותפת למשרד המשפטים וללשכה ולפעולתו של צוות היגוי שהוקם על ידם לצורך כך. עוד ציין השופט כי מרבית מהשינויים עוגנו בתקנות, שאותן אין לתקוף בעתירה מנהלית.

עוד דחה השופט את הטענות נגד "גזירת השליש" שנוספה בבחינה, לפיה מחויבים הנבחנים לקבל לפחות שליש מהנקודות בכל פרק על מנת לעבור את הבחינה בהצלחה. גם תיקון זה, נקבע, עוגן בתקנות ועל פי הנתונים שמסרה הלשכה אף לא אחד מהנבחנים נכשל בה בשל דרישה זו. בנוסף, נדחו הטענות נגד החלטות הועדה הנוגעות למתכונת הבחינה שלא עוגנו בתקנות, כגון הטענה בדבר הזמן שהוקצב לפרק הדין המהותי, או הטענה בעניין הפער בין הבחינה לדוגמה שפרסמה הוועדה הבוחנת לבין נוסח הבחינה בפועל. "מדובר בנושאים המצויים בליבת שיקול הדעת של ועדה מקצועית", קבע השופט, "שכאמור לעיל הרכב חבריה, דרך מינויים ועצמאותה מקטינים את החשש לקבלת החלטות בלתי ענייניות על ידה, בשל ה"אג'נדה" הנטענת ע"י העותרים או בשל מניעים אחרים".

טענות נוספות שנדחו הן הטענה להיעדר הנמקה מספקת לניקוד מטלת הכתיבה, אי הקפדה על אנונימיות במחברות הבחינה והשינויים בניקוד מטלת הכתיבה לאחר מעשה ממניעים פסולים. "העותרים מעלים בעניין זה השערות מרחיקות לכת הנעדרות כל ביסוס בעובדות", ציין השופט, "מבדיקה שערכו המשיבות נמצא כי ארבעה נבחנים בלבד (מתוך 2,552 שניגשו לבחינה) הושפעו משינויי הניקוד – שלושה מהם נכשלו בעקבות התיקון ואילו אחד עבר את הבחינה הודות לתיקון. די בנתון זה כדי להפריך את טענת העותרים". עוד נדחתה הטענה להפחתת ציון בעקבות הגשת ערר והטענות שהתבססו על דו"ח התפלגות התשובות בבחינה. "שיעור הצלחה נמוך בפתרון שאלה אינו מעיד כשלעצמו על כשל המצדיק את פסילתה", קבע השופט אברבנאל. "העותרים לא הניחו תשתית מספקת כדי להוכיח את טענתם בדבר ניסיון מכוון של בעלי עניין להטות את תוצאות הבחינה ומכאן שאין בידם להוכיח כי במקרה שלפנינו המשיבות נקטו ב"מניפולציה והתערבות חיצונית פסולה" כדי להקשות על הנבחנים". נוכח דחיית טענות אלו, דחה השופט גם את בקשת העותרים למתן פקטור רוחבי לכלל הנבחנים.

לבסוף, חייב השופט אברבנאל את קבוצות העותרים בהוצאות בסך כולל של 136 אלף שקל, מלבד העותרים בעת"מ 43695-02-18 (אייל ניסים) שיוצגו ע"י עו"ד אילן בומבך, שבגדרה נפסלו 2 השאלות.

לשכת עוה"ד: "כל טענות המתמחים על זיופים היו משוללי כל יסוד"

מלשכת עורכי הדין נמסר בתגובה לפסק הדין: "לא היו זיופים, 14 עתירות נדחו והעותרים חויבו לשלם עשרות אלפי שקלים. בית  המשפט  דחה 14 עתירות שהוגשו על ידי המתמחים ולא קיבל את הטענה לפיה נרשמו זיופים בבחינה. כל טענות המתמחים על זיופים היו משוללי כל יסוד. בית המשפט סרב למתן פקטור, סרב לבטל את פרק הניסוח המשפטי בבחינה שערכו 15 נקודות וסרב גם לפסול 27 מתוך 85 שאלות. בסופו של דבר, בית המשפט פסל רק 2 שאלות והורה על חלופה בשאלה נוספת וזאת, מתוך כלל 27 השאלות אותן ביקשו העותרים לפסול. העובדה שבית המשפט פסק  136 אלף שקלים לטובת הלשכה והוועדה הבוחנת מלמדת על הביקורת של בית המשפט נגד מגישי העתירות".

עו"ד אילן בומבך, שייצג חלק ניכר מהעותרים, מסר בתגובה לפסק הדין: "הלשכה מציגה את פסק הדין כניצחון, אך אני חושב שהיא עושה טעות גדולה. זה לא ניצחון ללשכה. יש פה פסק דין שבית המשפט אומר שלפחות ב-3 שאלות שהיו בבחינה היו פסולות והיה בהן חוסר סבירות קיצוני. הוא אמר שגם שאלות אחרות היו בעייתיות אבל לא התערב בהן כי הן לא הגיעו לרף לדעתו של חוסר סבירות קיצוני. בנוגע להוצאות – בניגוד לניסיון של הלשכה "להדביק" לי את החיוב בהוצאות, יש לציין שאחת העתירות שאני הגשתי בשם אייל ניסים בנוגע לשאלות ספציפיות, הייתה היחידה מכל העתירות שלא חויבה בהוצאות ומי שאני ייצגתי עבר את הבחינה".

בנוגע לעתירה למתן פקטור שהגיש עו"ד בומבך בשם 300 עותרים, מסר: "בית המשפט המחוזי קבע ששלוש שאלות בבחינת ההסמכה היו פסולות והיה בהן חוסר סבירות קיצונית, וקיבל את העתירה שהגשתי לגביהן. בעקבות זאת, עשרות רבות של מתמחים עברו את הבחינה למרות התנגדות נחרצת של הלשכה. בנוגע לעתירה המרכזית והתקדימית שלנו למתן פקטור, לצערי השופט נגע בחלק מהסוגיות הרבות שטענתי אך לדאבוני הרב לא התעמק באף אחת מהן. כך לדוגמה, הוא התעלם מהראיות הברורות שהצגנו לו בדבר חוסר אנונימיות של הנבחנים, וכן מטענות רבות אחרות. השופט התעלם מרוב טענותינו, שגובו בראיות חד משמעיות ובחוות דעת רבות של מומחים לגבי הכשלים והפגמים שנפלו בבחינה. ברור לנו שמדובר בסעד תקדימי, אך בית המשפט העליון קבע בעבר שבמקרים המתאימים ראוי לשקול לתת פקטור. אין ספק שזה המקרה המתאים לכך, אם כאן לא יינתן פקטור – בשום בחינה כבר לא יינתן פקטור. אנו מכינים ערעור דחוף לבית המשפט העליון בעניין זה, ואני משוכנע שהעליון ידע לעשות צדק ולתת את הפקטור המבוקש. אם יש מקרה שצריך לתת בו פקטור – זה המקרה".

עוד הוסיף עו"ד בומבך: "בעניין השאלות הפרטניות מדובר בהישג, אבל העיקר עוד לפנינו. מדובר בבחינה שהלשכה נעמדה על הרגליים האחוריות שלה ופעלה בכל דרך כדי למנוע מהשופט להתערב. העובדה שלמרות ההתנגדות הנחרצת של הלשכה השופט המחוזי התערב ב-3 שאלות שעברו מסננת של ועדה נכבדה בראשות שופט של בית משפט עליון -אינה דבר של מה בכך. אנו נעתור למתן הפקטור המבוקש וכן נכין ערעורים גם על שאלות ספציפיות שאני מאמין ומקווה שיתקבלו בבית המשפט העליון".

עורכי הדין יניב לנקרי ושי דקס, שייצגו חלק מהעותרים, מסרו בתגובה: "אנחנו בהחלט מברכים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי אשר ירד לזירת השאלות והורה על שתי פסילות וחלופה לשאלת בחינה נוספת. אנו שוקלים בימים אלה את המשך הצעדים לקראת הגשתו של ערעור לבית המשפט העליון. כפי שצפינו, בית המשפט לא הורה על מתן פקטור בעתירה אחרת שהוגשה ולפיכך הורה על פסיקת הוצאות בנדון. המשך יבוא".

נציגי עמותת "המרכז הארצי לסיוע למתמחים למשפטים", נדיר שיינר ודפנה פלר יחד עם ד"ר עופר פרץ מסרו בתגובה לפסק הדין: "ראשית ברכות חמות לחברינו העוברים. שנית, אנו מכבדים את החלטת בית המשפט ויחד עם זאת, בית המשפט רוקן מכל תוכן את חוות הדעת של המומחים ואף את תצהירו של המומחה מטעם הלשכה אשר הצהיר כי בשבע שאלות היו פגמים ואף הפנה לתשומת לבה של הועדה הבוחנת אשר באופן תמוה התעלמה לחלוטין, דבר אשר מראה ואף מחזק את הפגמים המהותיים. בית המשפט עצם עיניו לנוכח כשלים רבים ואף השית הוצאות על עותרים אשר עתירתם התקבלה חלקית, דבר שאף הוא אינו ברור. למרות שבית המשפט כפה על הלשכה להעביר לידינו את דו"ח התפלגות המסיחים-הוא בחר להתעלם גם ממנו וזאת על אף שעולה מן הדו"ח בעייתיות חמורה שאינה עומדת בתורת המבחנים. נדמה כי המילה פקטור בעבור בית המשפט הינה מילה גסה אך יש ליתן תשומת הלב לעובדה כי פקטור הוא מקדם לבחינה שאחוז המעבר בה הוא 34%. בית המשפט אף התעלם מדבריו של השופט ניל הנדל בפסה"ד האחרון אשר קבע כי ככל שתהיה אומדנא ויהיו כלים כך ניתן יהיה לבחון ולגבש פקטור. הנה כי כן, הבאנו לפתחו של בית המשפט 8 חוות דעת ועדיין ביהמ"ש בחר להתעלם מהן שזו "אמירה" קשה לכשלעצמה. אנו סמוכים כי בית המשפט העליון ישכיל כי ישנו צורך ליתן סעד משמעותי לטובת העותרים וכן, שהצדק ייצא לאור ועד אז אנו מחזקים את כל חברינו".