שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > בנו של יצחק שדה יפצה את שכניו ב-120 אלף שקל על סרטונים מכפישים

חדשות

בנו של יצחק שדה יפצה את שכניו ב-120 אלף שקל על סרטונים מכפישים
בנו של יצחק שדה יפצה את שכניו ב-120 אלף שקל על סרטונים מכפישים
22/04/2018, עו"ד לילך דניאל

בית משפט השלום בת"א חייב את יורם שדה, בנו של מייסד הפלמ"ח יצחק שדה, לפצות את שכניו ב-120 אלף שקל על רקע סכסוך שכנים במסגרתו העלה לאינטרנט מספר סרטונים המכפישים את שמם. בפסיקת הפיצוי, התחשב בית המשפט בין היתר בסכום בו חויב שדה במסגרת קובלנה פלילית שהגישו השכנים וכן בכך שהוא לא ביצע הפרסום כדי להזיק

הנתבע, יורם שדה, הוא בנו של יצחק שדה, מייסד הפלמ"ח, והוא מתגורר בבית בת"א בו התגורר אביו בשעתו ופועל להנצחת זיכרון ומורשת אביו בבית ובגן הצמוד אליו. התובעים הם בני זוג הגרים בשכנות לנתבע. בין התובעים לשדה ומשפחתו קיימות מחלוקות שנמשכות שנים, כשהתובעים טוענים שאלו עושים שימוש בשטחים ציבוריים בקרבת ביתם וברחוב, ללא רשות, באצטלא של שמירה על בית וגן יצחק שדה. שדה ומשפחתו מצדם, טוענים להתנכלות ופגיעה בבית ובגן יצחק שדה.

בספטמבר 2011 הגישו התובעים קובלנה פלילית נגד שדה, שעסקה בפרסום שישה סרטונים שהועלו לרשת האינטרנט במהלך חודשים מספר. בסרטון הראשון, שכותרתו "ציון גיל מכסח מדרכות", נראה התובע בשעת ערב נוסע ברכב שטח במעגל התנועה שבקצה הרחוב, עולה עם גלגלי הרכב על שפת המדרכה, שנראית הרוסה באופן חלקי עם שברי אבנים, ונוסע קדימה ואחורה, כשגלגלי הרכב חולפים על פני האזור שבו בד"כ מצויה אבן השפה, ושם מצויים אותם שברים. התובע יוצא מהרכב מסתכל על שפת המדרכה, נכנס בחזרה, חוזר על הפעולה, ולאחר מכן עוזב את המקום. בסרטון השני, שכותרתו "ציון גיל מעלים ראיות", נראה התובע מעמיס שברי אבנים משפת המדרכה במעגל התנועה לתוך רכבו, כשבקרבת מקום עומדים שוטרים הצופים במעשיו, מבלי לפנות אליו או למנוע ממנו להמשיך. מתחת לשברי האבנים נראה התובע חושף ומנקה מחול את מה שנראה כשפת מדרכה במעגל התנועה.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

הסרטון השלישי נפתח בשקופית "ציון גיל מכסח צמחים", ובו נראה התובע מתכופף אל נקודת המפגש שבין חומת האבן למדרכה, כשהוא אוחז בידו חפץ (יתכן מסור). בשלב זה נזעק שדה לכיוונו ומיד מגיעים שני שוטרים ושדה והתובע משוחחים עמם. אחד השוטרים עושה תנועת הרגעה לתובע, שמצביע על צמחיה גבוהה שמשתפלת מחומת האבן לרחוב. לאורך הסרטון לא נראות פעולות של גיזום צמחים בפועל. בסיום הסרטון מופיעה הכתובית: "מכסח צמחי שכניו: ציון גיל". ברשימת הקרדיטים מופיע "המסור של ציון" וכן צמחי השכונה. את הסרטון מלווה השיר על "השכן שלא ישן".

הסרטון הרביעי נפתח בשקופית עם כותרת "שליחי ציון גיל מכסחים צמחים", ורואים בו מכונית מגיחה בשעת לילה ונעצרת במעגל התנועה. מהמכונית יוצאים מספר אנשים לא מזוהים, והם ניגשים לרכב חונה, ומבצעים פעולות לא ברורות באמצעות חפצים שהם מחזיקים, שלא ברורה מהותם, ולאחר זמן קצר עוזבים את המקום. את הסרטון מלווה הנעימה של הפנתר הוורוד. התובע או התובעת לא נראים בסרטון, והאנשים בו לא מזוהים. כמו כן, לא נראות שום פעולות שקשורות לצמחים ולא נראה מסור. בסיום הסרטון מופיע בקרדיטים "שני מכסחים אלמונים" "מסור חשמלי" "מכונית מילוט" "במאי: ציון גיל". מהסרטון החמישי, "ציון גיל מכסח גדרות", זוכה שדה. הסרטון השישי נפתח בשקופית "חובבי ציון גיל מציתים צמחים" והוא מתעד הגעה של מכונית משטרה וכבאית לטיפול בשריפה, ונראות תמונות של שריפה ועשן מיתמר. בהמשך הסרטון מובאים קטעים מתוך כתבה בערוץ חדשות מקומי לגבי השריפה. בכתבה מצוין שמהמשטרה לא נמסרו פרטים, אך לשדה יש חשוד בהצתה. שדה מתראיין באותה כתבה ומציין כי אמר למשטרה שהמצית הוא שכן אובססיבי שעבר לגור בשכנות לפני שלוש שנים, ואין לו ספק בכך. המראיין מגיב בזעזוע. בסיום הריאיון, נשתל וחובר צילום של התובע ואדם נוסף ממועד אחר. בסוף הסרטון נרשם "הכתובת על הקיר" "ציון ויעל גיל". לסרטון נלווית מוזיקה של השיר "השכן שלא ישן".

בשנת 2015 הרשיע בית המשפט את שדה בעבירות של פרסום לשון הרע ביחס לחמישה פרסומים, זיכה אותו מעבירה של פגיעה בפרטיות, ואף זיכה אותו מהפרסום מושא הסרטון החמישי. בהסתמך על מערכת היחסים העכורה בין הנתבע לתובע, אופי הפרסומים, ריבויים ותכנם, ולדברי הנתבע בהליך הפלילי, קבע בית המשפט כי המניע של פגיעה בשם הטוב עמד לנגד עיני הנתבע, ועל כן הפרסומים נעשו מתוך כוונה לפגוע בתובעים. בגזר הדין נידון שדה לעונש מאסר על תנאי למשך חודשיים ופיצוי לתובעים בסך כולל של 50,000 שקל. בהמשך הופחת סכום הפיצוי בבית המשפט המחוזי ל- 20,000 שקל. בעקבות האמור, הגישו התובעים תביעה נגררת לפלילים נגד שדה. יש לציין, כי בין הצדדים התנהל הליך נוסף בגין סרטונים דומים שפורסמו בהזדמנויות אחרות, אך הליך זה הסתיים בפסק דין שניתן לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט (פשרה), שחייב את שדה לפצות את התובעים בסך של 60,000 שקל בצירוף הוצאות.

השופט אבי שליו קיבל את התביעה וחייב את שדה בפיצוי של 120 אלף שקל. תחילה, התייחס השופט לנפקות הפיצוי שבו חויב שדה בתביעה הנוספת ובקובלנה, בסך כולל של 80 אלף שקל. לגבי התביעה הנוספת פסק השופט כי מדובר בפרסום נפרד מזמנים שונים ובסרטונים שנעשו בהם שינויי עריכה, ועל כן מדובר בעילות נפרדות שהצדיקו ניהול תובענה נפרדת ואין בפיצוי שנפסק בגינם כדי לשלול את זכות התביעה הנוכחית הנסמכת על ההרשעה בפלילים. מאידך, לשיטתו, ברי כי הדמיון בין הפרסומים מצדיק שהפיצוי שנפסק בתביעה הנוספת יילקח בחשבון, שכן נחזה שנזק שנגרם מהפרסומים מושא התובענה הנוכחית נבלע בחלקו מהנזק שנגרם מהפרסומים מושא התביעה הנוספת, אך לא ניתן לומר שמדובר באותם פרסומים ובאותה עילה.

עוד סבר השופט כי יש לקחת בחשבון גם את הפיצוי שנפסק לזכות התובעים במסגרת הקובלנה, שכן לפי פסיקת בית המשפט העליון ראוי לנכות פיצוי במסגרת תביעה נזיקית נפרדת המוגשת על ידי אותו קורבן בגין אותם מעשים, וזאת מטעמים של מניעת פיצוי ייתר לניזוק העולה על הנזק שנגרם לו. כן התייחס השופט למספר האירועים מושא התובענה, וקבע כי למרות שאין לדעתו צורך לקבוע קטגורית את מספר האירועים, הזיקה התכנית בין חלק מהסרטונים תילקח בחשבון בקביעת הפיצוי בגין כל פרסום, כפי שיילקח בחשבון הפיצוי שנפסק בתביעה הנוספת ובקובלנה.

אשר לשאלה האם יש לפסוק פיצוי נפרד לתובע ולתובעת, קבע השופט כי מוסד הנישואים אינו יוצר כשלעצמו חבות נוספת ועצמאית של המעוול כלפי בן הזוג של הנפגע, ולכן כפי שנאמר בהכרעת הדין בקובלנה, חבותו של שדה כלפי התובעת חלה בהתייחס לסרטון השישי בלבד, בו אוזכר שמה במפורש כמי שנושאת באחריות להצתה.

בקביעת גובה הפיצוי, קבע השופט כי  לקחת בחשבון את העובדה שאין מדובר במחלוקת על קרקע ממניע קנייני, אלא בנסיון מצד שדה לדאוג לשימור מורשת אביו כחלק מההיסטוריה של המדינה. "בסופו של יום", כתב השופט, "בין הצדדים ניטש סכסוך מר, כשכל אחד מהם לא בוחל בדרכים לפגוע באחר, הדבר בא לידי ביטוי גם בהתנהגות שיש בה משום קינטור ולעיתים היא גולשת לכמעט אלימות פיזית. הצדדים מגישים תלונות רבות במשטרה האחד כלפי רעהו, ויש לקחת בחשבון לצרכי הפיצוי גם את ההקשר שבו נעשו הדברים, וכי קביעה מחמירה עלולה ללבות את אש הסכסוך ולא להרתיע מי מהם". עוד התרשם השופט כי שדה היה משוכנע באמיתות הפרסומים ויש לזקוף עניין זה לקולא, שכן הוא לא ביצע הפרסום כדי להזיק מתוך זדון לשמו, אלא מתוך כוונה להרתיע את התובעים מהפגיעה שייחס להם בגן יצחק שדה. אשר לנזק למשלח ידו של התובע, קבע השופט כי התובעים לא הציגו כל אסמכתא ממשית לפגיעה בהכנסותיהם ולכן מדובר בטענה כללית.

נוכח האמור, קבע בית המשפט כי שדה ישלם לתובע סך של 100 אלף שקל, ולתובעת סך של 20,000 שקל. זאת, בתוספת הוצאות ושכ"ט בגובה 20,000 שקל. התובעים יוצגו בהליך ע"י עו"ד רון לוינטל. הנתבע יוצג ע"י עוה"ד יורם מושקט ומנחם אברהם. 

ת"א 32721-03-16

 

בנוסף אולי יעניין אותך
הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/300x300-baner-commit.png
עורכי דין/בעלי מקצוע עוד
152 | S:150