חדשות

כך פסק לאחרונה בית המשפט לעניינים מקומיים במעלה אדומים במסגרת עתירה שהגישה חברה המפעילה אתר סילוק פסולת באזור התעשייה מישור רותם. בין היתר נקבע כי גם רשות ציבורית ותאגיד עירוני רשאים להגיש בקשות מכוח חוק חופש המידע מרשות ציבורית אחרת וכי גם בקשה המוגשת ממניעי תחרות מסחרית אינה פסולה לכשעצמה

העותרת, חברת מטמנות אפעה, היא חברה העוסקת בהטמנת וסילוק פסולת הנמצאת בשליטת המועצה האזורית תמר, באמצעות החברה הכלכלית חבל ים המלח. החברה מפעילה אתר סילוק פסולת מרכזי בשם "אפעה", המצוי באזור התעשייה מישור רותם. המשיבה היא המועצה האזורית ערבות הירדן, שגם בשטחה מצוי אתר פסולת המופעל ע"י חברה פרטית.

העותרת הגישה בקשה למועצה האזורית ערבות הירדן לפי חוק חופש המידע, כפי שאומץ והועבר אל תוך דיני איו"ש, אולם המידע לא הועבר בשלמות. המידע התייחס למערכת היחסים השלטוניים והמסחריים בין המועצה לחברה המפעילה את אתר הפסולת, בכל הנוגע למסירת אתר ההטמנה המצוי בשטחה. משלא נענתה בתשובות מספקות, הגישה העותרת עתירה מנהלית לבית המשפט לעניינים מקומיים במעלה אדומים, באמצעות עורכי דינה, שפיגלמן, קורן, זמיר ושות'.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

השופט אמיר דהאן קיבל את העתירה ופסק לעותרת הוצאות בסך 40 אלף שקלים. תחילה התייחס השופט לשאלת זכות העמידה של רשות ציבורית כעותרת על פי חוק חופש המידע וציין כי שאלה זו זכתה לעיון בפסיקה הישראלית אולם הדעות בה נחלקו. מבחינה פורמלית, כך צוין, רשות ציבורית ובכלל זאת תאגיד המצוי בשליטתה, אינם מוחרגים מהגדרת "אדם" או "תושב" על פי חוק חופש המידע. מבחינה מהותית, רשויות מקומיות מקימות כדין תאגידים המופעלים כעסקים כלכליים, ומיועדים לשם רווחת התושבים. לעתים הן מחזיקות במניות של תאגידים כאלו, ואין בהחזקה זו כשלעצמה דבר שאינו חוקי. המחוקק מצדו, לא מצא להגביל את הרשויות המקומיות בפעילות הכלכלית אלא בשימוש בפירותיה של פעילות זו.

עוד הוסיף בית המשפט כי אין לקבל את הטענה שמועצה אזורית מוסמכת לפעול בתחומה בלבד ואינה מוסמכת להגשים אינטרסים כלכליים בתחומי מועצות אחרות. לשיטתו, פעולותיה של מועצה מושפעות בהכרח מפעולות שכנותיה הקרובות והרחוקות, וחילופי משאבים ומידע נדרשים ואף חיוניים על מנת לנהל כהלכה את המועצה האזורית ואת החברות הכלכליות שהיא מחזיקה כדין. כמו כן, אין מניעה שרשות מקומית אחת תשפר עצמה נוכח המידע בדבר מעשיה או מחדליה של רשות אחרת בניהול ענייניה. מלבד האמור, ציין בית המשפט כי מטרות השגת המידע אינן מעיקרי הזכות לחופש מידע, שכן זו עומדת ללא חובה לבסס אינטרס אישית לגיטימי במסירת המידע. במקרה זה, אין ספק כי תחרות מסחרית עומדת בבסיס בקשת המידע, אך בית המשפט לא מצא בכך פסול הואיל והדבר לא לווה בהטעיה בדבר מניעים אחרים.

בהמשך דחה בית המשפט את טענת המשיבה כי המידע המבוקש מוגן בשל שיקולי תחרות מסחרית. בעניין זה, לא מצא השופט כיצד פרטי מידע על הליך מסירת קרקע ציבורית לשימוש כמטמנת אשפה יכול להיות בגדר סוד מסחרי מוגן או סוד מקצועי. לעניין טענות המשיבות כי הן נמצאות בהליך משא ומתן ביניהן ונקבע כי חוק חופש המידע לא בא להגן על רשות אשר בדעתה להפר את חובת המכרזים והיא מנהלת משא ומתן מחוץ לחובת המכרז, אלא על משא ומתן במסגרת החוק בלבד.

לסיכום, נפסק כי על מועצה אזורית ערבות הירדן להמציא לעותרת את מלוא המידע שביקשה. בנוסף, ממליץ בית המשפט למועצה אזורית ערבות הירדן לחשוף מסמכים ומידע כאמור אשר נצברו גם לאחר מועד הגשת העתירה, ללא חשיפת מחירים וכמויות. נוכח קבלת העתירה, ישאו המשיבות בהוצאות העותרת בסך של 20 אלף שקל כל אחת. העותרת יוצגה בהליך ע"י משרד עו"ד שפיגלמן, קורן, זמיר ושות'. המועצה האזורית ערבות הירדן יוצגה ע"י עו"ד ישעיהו אברהם. החברה המשיבה יוצגה ע"י עו"ד עידו נח.

עת"מ 26/16