חדשות

מליאת הכנסת אישרה אתמול בקריאה ראשונה שתי הצעות חוק משמעותיות: אי הפללת משתמשי קנביס בצריכה עצמית ושינוי חזקת הגיל הרך. ח"כ יואב קיש על שינוי חזקת הגיל הרך: "לא מעט נשים היו מהמובילות והדוחפות של החוק הזה ולכן זה לא נכון להציג את זה כמלחמה מגדרית"

שתי הצעות חוק משמעותיות עברו אתמול (ד') במליאת הכנסת בקריאה ראשונה. הצעת חוק הסמים המסוכנים (עבירת קנס מיוחדת – הוראת שעה) עברה ברוב של-38 ח"כים ללא מתנגדים ותועבר לוועדת הכנסת. במסגרת ההצעה מוצע לקבוע בהוראת שעה של שלוש שנים כי העבירה של החזקה או שימוש בקנבוס לצריכה עצמית המבוצעת בפעם הראשונה או פעם נוספת תוך חמש שנים תיחשב כעבירת קנס מיוחדת, שתעמוד על 1,000 שקל בעבירה הראשונה ו-2,000 שקל לשנייה.

עוד מוצע לקבוע כי שוטר יוכל למסור הודעת תשלום קנס אם היה לו יסוד סביר להניח כי אדם ביצע עבירה כאמור בפעם הראשונה או השנייה. כל קנס שכזה ירשם במרשם משטרתי מיוחד ובכל מקרה תוכל המשטרה להעמיד לדין העובר עבירה זו, אם סברה כי הנסיבות מחייבות את בירור המשפט. על הקנס ניתן לערער תוך 30 יום, או לבקש להישפט במקום לשלם את הקנס, ובמקרים אלה יאפשרו למשטרה לגבש תשתית ראייתית לכתב האישום.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בדברי ההסבר להצעה נכתב בין היתר כי לפי דוח שהגיש הצוות שמונה לבחינת מדיניות האכיפה כלפי משתמשי קנאביס בישראל, מודל האכיפה המיטבי הוא זה המשלב כלים מן המישור המנהלי לצד אמצעים פליליים ''קלאסיים''. "המודל המשולב נועד להביא לכך שאזרחים נורמטיביים, אשר ביצעו עבירה של החזקה או שימוש בקנבוס לצריכה עצמית, יופנו למנגנונים חלופיים להליך הפלילי, וכך לא ייאלצו להתמודד עם התיוג הנלווה להליך כאמור. לצד זאת, המודל המשולב מותיר למדינה להתמודד עם מקרים חמורים והתמכרויות תוך שימור ההרתעה של מערכת אכיפת החוק. מדיניות אכיפה זו, הכוללת מאמצי חינוך, הסברה ומניעה, נועדה להקטין את היקף השימוש הלא חוקי בקנבוס וזאת עקב העלייה בשימוש בסם שחלה בשנים האחרונות, למרות מאמצי האכיפה".

השר לביטחון פנים גלעד ארדן הציג את ההצעה: "העיקרון ביסוד ההצעה אומר שבמקום אכיפה פלילית, בפעמיים הראשונות העבירה תהפוך להיות עבירת קנס בלבד. ההחלטה נועדה המטרה העיקרית היא להביא אכיפה מאוזנת יותר ויעליה יותר מתוך הבנה שמעידה חד פעמית של אדם נורמטיבית צריכה להיאכף בהלימה לחומרת המעשה מבלי להכתים את גיליונו של האדם. אנחנו רוצים לצמצם את הנזקים של צריכת סמים באופן קבוע אבל להימנע ככל שאפשר מהכתמה פלילית של אזרחים נורמטיביים".

ח"כ תמר זנדברג: "ההחלטה של הכנסת היום היא עוד צעד חשוב בדרך לניצחון שלנו. כשהתחלנו את המאבק הזה זלזלו בנו אבל הנה היום, כנסת ישראל אישרה פה אחד את ההצעה לאי הפללה ונתנה לנו הוכחה שמאבק אמיתי ונחוש בסוף גם מצליח. החוק הזה רחוק מלהיות מושלם אבל הוא רגל בדלת בדרך למדיניות של לגליזציה מלאה. גאה בכל הפעילים שליוו אותנו ונלחמו לאורך הדרך. הרבה עבודה עוד לפנינו".

הצעת חוק נוספת שעברה ברוב של 33 מול 16 מתנגדים היא הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 19) (שינוי חזקת הגיל הרך), המבקשת לשנות את ההסדר הקיים בדבר חלוקת הטיפול בילדים שהוריהם חיים בנפרד ואת החזקה הקובעת שילד עד גיל 6 יהיה אצל אמו. חלף זאת, מוצע שהורים בפירוד יהיו רשאים להסכים ביניהם, לפי טופס שיקבע שר המשפטים, על אופן מימוש אפוטרופסותם, וכי ההסכם יהיה טעון אישור בית המשפט. אם הם לא הגיעו להסכם, או שההסכם לא בוצע, יהיה רשאי בית המשפט לקבוע הסדר הורות שהעיקרון הראשון במעלה בו הוא טובת הקטין, שתיבחן, בין היתר, לפי אמות מידה המוצעות בחוק.

לגבי חלק מאמות המידה מוצעות שתי גרסאות: גישה אחת שמה דגש על חלוקת זמן השהייה של הילד עם כל אחד מהוריו באופן שווה ככל הניתן. גישה שנייה שמה דגש על שמירת היציבות בחיי הילד ועל המשכיות של דרך הטיפול בו. עוד מוצע כי בהסדר לעניין קטין שהוא פעוט, יקבע בית המשפט כי מרבית הזמן הוא ישהה אצל אמו, תוך הבטחת קשר קבוע ומשמעותי עם האב, אם אין סיבות הקשורות בטובת הילד להורות אחרת. בנוסף מוצע לקבוע הוראות בדבר נקיטת אמצעים כנגד הורה המפר הסכם או הסדר ההורות.

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "על פי ההסדר המוצע הורים החיים בנפרד יפעלו להגיע להסכמה ביניהם לעניין אופן מימוש אפוטרופסותם, ובכלל זה לעניין חלוקת הזמן שבו ישהה הקטין עם כל אחד מהם וחלוקת הטיפול בצרכיו השונים.אם ההורים הגיעו לידי הסכמה כאמור, הם יערכו ביניהם הסכם הורות לפי טופס שיקבע שר המשפטים בתקנות. הסכם הורות כאמור טעון אישור של בית המשפט, וזה יאשרו לאחר שנוכח כי ההסכם הוא לטובת הקטין. אם ההורים לא הגיעו להסכמה לעניין אופן מימוש האפוטרופסות, רשאי כל אחד מהם לפנות לבית המשפט בבקשה לקבוע הסדר הורות שבו ייקבע אופן מימושה.

בקביעת הסדר ההורות יביא בית המשפט בחשבון כשיקול ראשון במעלה את טובת הקטין. ההסדר המוצע קובע כמה אמות מידה לקביעת הסדר ההורות. יובהר כי רשימת אמות המידה אינה רשימה סגורה.לכמה מאמות המידה מוצעות שתי גרסאות המבטאות גישות שונות לעניין הדגשים שיש לשים לב אליהם בנושא זה.

לפי גישה אחת, הדגש הוא על חלוקת זמן השהייה של הילד עם כל אחד מהוריו באופן שווה, ככל האפשר, תוך הבאה בחשבון של יכולתו של כל אחד מההורים לספק את צרכיו של הקטין. לפי גישה אחרת כאמור הדגש הוא שמירה על היציבות בחיי הילד, והיא נועדה לאפשר המשכיות של דרך הטיפול בילד לפני שהוריו נפרדו, תוך בחינת אופן הטיפול ומידת הטיפול של כל אחד מההורים בילד לפני הפירוד. בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית תידרש הוועדה המשותפת לוועדת החינוך, התרבות והספורט ולוועדה המיוחדת לזכויות הילד לדיון בהצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות של הכנסת להכריע בין הגישות".

ח"כ יואב קיש: "אנחנו קודם כל רוצים לבחון מה טובת הילד ולוודא שזה השיקול הראשון במעלה. זו לא מלחמה של גברים ונשים. לא מעט נשים היו מהמובילות והדוחפות של החוק הזה ולכן זה לא נכון להציג את זה כמלחמה מגדרית. ילד צריך את שני הוריו ואסור לנטרל הורה אחד. מי שנפגע מעל הכל זה הילד."

ח"כ אורלי לוי אבקסיס: "יש פה מעשה לוליינות. זה לא באמת חוק, יש פה שני נוסחים מנוגדים אחד לשני ושניהם דרים בכפיפה אחת בחוק, אי אפשר להעביר את זה בקריאה שנייה ושלשית. כדי שאנשים מסוימים יוכלו להציג הישגים למתפקדים מסוימים הם מוכנים להעביר את החוק ככה".

ח"כ יהודה גליק: "יש פה אנשים שלא יודעים להתנהג לפי הכללים. אני הצבעתי לא פעם על חוקים שלא אהבתי. ההצעה הזו לא הייתה צריכה להיות עם שתי גרסאות אלא עם מאה אלף כי לכל משפחה יש את המקרה שלה. יש איזו קבוצה שלא מרשה לאף אחד אחר לחשוב אחרת".

ח"כ עליזה לביא: "האם זו הדרך להעביר חוק בכנסת ישראל ועוד חוק כל כך רגיש? חוק שלא עבר ועדת שרים והועבר לוועדה שלא היה אמור להגיע אליה, ואין הסכמות. האם  באמת טובת הילד באמת במרכז? זה חוק של יובל המבולבל, כל סעיף בו סותר סעיף אחר. אני לא מצליחה להבין על מה בעצם מצביעים היום? החוק הזה מבזה את הכנסת ואותנו כחברי כנסת".

ח"כ שולי מועלם רפאלי: "חוק שמנסים לשנות במשך עשר שנים ולא מצליחים כשחברי הכנסת מתחלפים ארבע פעמים, עדיין לא מצליחים לקדם את זה, אולי צריך לעשות חשבון נפש. אולי הציבוריות הישראלית כפי שמשתקפת בבית הזה לא חושבת שצריך לבטל את חזקת הגיל הרך".

ח"כ יפעת שאשא ביטון: "החוק לא יעבור ככה בקריאה שלישית מהטעם הפשוט שעוד לא הצלחנו מה לעשות עם עניין המטפל העיקרי והחוק הזה לא יעבור ללא הסכמה לפחות של כל סיעות הקואליציה. סוגיית המטפל העיקרי לא צריכה להיות בתוך החוק כי היא מעקרת את החוק מתוכן ובולמת את המהפכה שאנחנו מנסים לעשות כאן".