בית המשפט העליון קיבל את בקשתה של חברת "ביטס אוף גולד", אחת החברות המובילות בארץ במסחר ב"ביטקוין", למתן צו זמני שיאסור על בנק לאומי למנוע ממנה פעילות בחשבון הבנק שלה הקשורה במסחר במטבעות וירטואליים. זאת, עד להכרעה בערעור שהגישה על פסיקת המחוזי בנושא. ביהמ"ש: "החלטת הבנק עלולה להוביל להפסקת פעילות החברה"
חברת "ביטס אוף גולד" היא אחת החברות המובילות בארץ במסחר ב"ביטקוין", המוגדר כ"מטבע וירטואלי" - יחידה דיגיטלית ממוחשבת בעלת ערך, המשמשת לצורך סחר חליפין. החברה פתחה חשבון בבנק לאומי, ומעת פתיחת החשבון הודיעה לו כי היא עוסקת במסחר בביטקוין. המטבעות עצמם לא הוחזקו בחשבון ולא הועברו דרכו, אלא הוחזקו במה שמכונה "ארנק דיגיטלי" של הצדדים הסוחרים בו והם מועברים מ"ארנק" ל"ארנק" באמצעות כתובות אינטרנט של הצדדים. החשבון בבנק שימש את החברה לצורך הפקדות הכספים בו מאת הלקוחות הרוכשים ולצורך משיכת הכספים והעברתם לחשבונות המוכרים. בנוסף, שימש החשבון לצורך המרות כספים משקלים לדולרים ולהיפך, כשלצורך כך החזיקה החברה ברישיון נותן שירותי מטבע (נש"מ) כנדרש בחוק איסור הלבנת הון.
במהלך ניהול החשבון, מנע הבנק מהחברה את ביצוען של מספר העברות מהחשבון ואל החשבון. תחילה השלימה החברה עם החלטות אלו, עד שהבנק הודיע לה בצורה ברורה וסופית כי היא נדרשת לחדול מכל פעילות הקשורה במסחר במטבעות וירטואליים, לרבות ביטקוין. הבנק נימק את סירובו בין היתר בדברים הקשורים לחברה עצמה ולאירועים שאירעו בקשר לחשבון, כגון העברת כספים מחשבונות שנפרצו ע"י האקרים, אי המצאת אישורים ומסמכים שהיא נדרשה להמציאם או המצאתם באופן חלקי, עקיפת סירוב הבנק לאשר פעולות מסוימות וכד'.
החברה מצדה, הכחישה את הטענות שהועלו כלפיה וטענה כי פעלה כדין ואף יותר ממה שנדרש ממנה על מנת לאפשר זיהוי אמתי של הלקוחות העובדים עמה, דיווחה באופן שוטף לרשות ני"ע ופעלה באופן שקוף כאשר גילתה מלכתחילה ובמהלך ניהול החשבון כי פעולותיה קשורות למסחר בביטקוין. נוכח האמור, הגישה החברה תביעה נגד הבנק לבית המשפט המחוזי בת"א, כשעיקר המחלוקת בין הצדדים נדעה לשאלה העקרונית האם צדק הבנק בסירובו לאפשר עשיית פעולות בחשבון הקשורות למסחר בביטקוין. במסגרת התיק הוגשה גם עמדתו של המפקח על הבנקים לפיה ביצוע עבירות אגב מסחר במטבע וירטואלי מהוות פעילויות בסיכון גבוה הן לבנקים והן ללקוחותיהם, באופן המדגיש את הצורך בניהול הסיכון בידי התאגיד הבנקאי.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
בית המשפט המחוזי דחה את התביעה וקבע כי למרות שהחברה התנהלה באופן ראוי לשבח כשגילתה מראש את עיסוקה ופעלה בשקיפות, הרי שבהתחשב בכך שבנק ישראל, המפקח על הבנקים והרשויות ה"נושקות" לסוגיה (רשות המסים, רשות ני"ע והרשות לאיסור הלבנת הון) מתקשים להגיע להכרעה בסוגיה העקרונית – אזי כל החלטה של הבנק לכאן או לכאן תהיה מצויה במתחם הסבירות.
על פסיקה זו הגישה החברה ערעור לבית המשפט העליון, לצד בקשה למתן סעד זמני שיורה לבנק כי אינו רשאי לחסום באופן כולל כל פעילות בחשבון הקשורה במסחר במטבעות וירטואליים. במסגרת הבקשה הובהר, כי הבנק יהא רשאי לבחון את הפעולות שמתבצעות בחשבון באופן נקודתי, ולהחליט אם לאשרן אם לאו.
השופטת ענת ברון קיבלה את בקשת הסעד הזמני בכפוף להפקדת ערבות בנקאית אוטונומית. הוזכר, כי המבחנים לבחינת בקשה למתן סעד זמני לתקופת הערעור הם סיכויי הערעור ומאזן הנוחות שבין הצדדים להליך. בעניין סיכויי הערעור, ציינה השופטת ברון כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי נסמך על ממצאים עובדתיים לרוב, ובפרט על התרשמותו הבלתי אמצעית מהעדים שהופיעו לפניו – עניינים שבהם כבר נקבע רבות שערכאת הערעור לא תטה להתערב. יחד עם זאת, טענות החברה מתמקדות בעיקרן בשאלה העקרונית שעניינה סבירות החלטת הבנק לסרב לאפשר פעולות מסחר במטבעות וירטואליים בחשבון בנק – סוגיה שטרם לובנה וממילא לא הוכרעה בפסיקת בית המשפט העליון.
עוד הוסיפה השופטת כי על פניה סוגיה זו משלבת בקרבה הן הכרעה באשר לאופי הסיכון שנשקף ממסחר במטבעות וירטואליים, ובפרט לנוכח מאפייני פעילות החברה והצעדים שננקטים על ידה להקטנת הסיכון, והן שאלות משפטיות בדבר האיזון הראוי בין היקף חובת הבנק לספק שירותי בנקאות, אל מול אחריותו למנוע פעילות אסורה בדמות הלבנת הון או מימון טרור. משאלה פני הדברים, אין לומר שסיכוי הערעור מבוטלים.
בכל הנוגע לשיקול מאזן הנוחות, סברה השופטת כי זה מטה את הכף לטובת קבלת הבקשה. בעניין זה טענה החברה כי ככל שתידחה בקשתה לסעד זמני היא תעמוד מול שוקת שבורה בכל הנוגע לביצוע העברות כספיות בהיקף כספי נמוך, שכן לטענתה לא עומדת לה חלופה להעברת כספים בסכום נמוך מ-15,000 שקל, שלא דרך החשבון. לדעת ברון, ניתן להניח כי משלא נסתרה טענת החברה בדבר היעדר אפשרות לבצע העברות כספים בהיקפים נמוכים שלא דרך החשבון, אזי איסור פעילות מסחר בביטקוין בחשבון הבנק – שהיא ליבת עיסוקה של החברה – לא זו בלבד שעלול לפגוע בהכנסותיה אלא אף עשוי להזיק לתדמיתה, לשמה הטוב ולאמון לקוחותיה. במצב דברים זה, נראה כי החלטת הבנק עלולה להוביל להפסקת פעילות החברה, שאז הערעור יהפוך במידה רבה לתאורטי עבורה. משכך, דומה כי אי היעתרות לבקשה למתן סעד זמני יכול שתסב לחברה נזקים מוחשיים, שלפחות חלקם עלולים להיות בלתי הפיכים.
לעומת זאת, לדעת השופטת, דומה כי הנזקים שעלולים להיגרם לבנק ככל שהבקשה תתקבל הם בגדר ספקולציה לעת הזו. החלטת הבנק מבוססת על ההנחה שפעילות החברה אכן נושאת בחובה סיכונים שעולים כדי הפרה של הוראות הדין, ועל כן הבנק עלול לשלם מחיר בגין התממשותם של אותם הסיכונים. אולם עד היום, במשך למעלה מחמש שנים שבהן החשבון פועל, חששות אלה לא התממשו – כפי שמלמדת אף קביעת בית המשפט המחוזי שלפיה החברה פעלה בשקיפות ולא הפרה כל הוראת חוק. יתרה מכך, בידי הבנק כלים למניעת התממשות הסיכונים שעליהם הוא מצביע, ובכלל זאת מניעת פעולות שיש חשד לכך שאינן כשרות. עוד הוסיפה השופטת כי אף אם ייגרמו לבנק נזקים בסופו של יום, ניתן יהא לרפאם במידה שתקום זכותו לפיצוי כזה.
נוכח האמור, ניתן צו זמני האוסר על הבנק להפסיק באופן גורף את פעילות החברה בחשבון שקשורה במסחר בביטקוין, תוך שהודגש, כי אין בצו זה כדי לפגוע בזכותו לבחון באופן פרטני כל פעולה שמתבצעת בחשבון או לבצע בעצמו צעדים שעניינם מזעור הסיכונים שלשיטתו נשקפים מפעילותה המסחרית של החברה. בנוסף, הצו הותנה בכך שהחברה תפקיד ערבות בנקאית אוטונומית בסך 200,000 שקל, לפיצוי הבנק בגין נזק ככל שייגרם לו כתוצאה ממתן הצו. החברה יוצגה בהליך ע"י עורכי הדין שאול ציוני, אלי פילרסדורף ואהד פיליפ. הבנק יוצג ע"י עורכי הדין אסף סמואל ונועם בר דוד.
