חדשות

עימות מילולי חריג במהלך דיון בין סניגור לעורכת דין מטעם עיריית עכו המשיך מחוץ לאולם ביהמ"ש, אז כינתה עורכת הדין את הסניגור "אנס". בית המשפט פסק לו פיצוי של 25 אלף שקל על הוצאת לשון הרע אך ייחס לו אשם תורם לאחר שהוא עצמו כינה את עורכת הדין "שקרנית" ו"הזויה"

התובע שימש כסנגורו של נאשם בתיק תכנון ובניה שהתנהל בפני השופטת אביגיל זכריה מבית משפט השלום בעכו. ערב הדיון, שנקבע לחודש יולי 2016, פנתה ב"כ העירייה אל התובע בבקשה שיסכים לדחיית מועד הדיון מחמת קיומו של דיון מקביל באותו מועד. לאחר שסירב, הגישה עורכת הדין לבית המשפט בקשה לדחיית מועד הדיון ובה ציינה כי חזרה לאחרונה לעבודה לאחר תקופת אשפוז ועקב כך נוצר לה עומס בעבודה שבעטיו ובשל מצבה הרפואי היא מבקשת לדחות את מועד הדיון. זאת, בנוסף לנימוק שבאותו מועד קבוע לה דיון הוכחות בתיק אחר. בית המשפט הורה לעוה"ד לצרף לבקשה את עמדת התובע והיא ציינה שהתובע מתנגד לבקשה.

בהחלטתו הביע בית המשפט תהיה על עמדתו של התובע המתנגד לבקשת דחייה שהוגשה מטעמים רפואיים והורה על דחיית מועד הדיון. התובע מצדו פנה לבית המשפט בבקשה לקיים את הדיון במועדו, ובית המשפט הורה על שינוי סיווג הדיון מדיון הוכחות לתזכורת במעמד הצדדים. הדיון נסוב סביב בקשת הדחיה ונימוקיה ובין ב"כ הצדדים נוצר ויכוח שבמהלכו הטיחו זה בזה האשמות הדדיות שגלשו לטענות ברמה האישית. לאור האמור, ומשום שעורכת הדין של העירייה הייתה נסערת, הורתה השופטת על הפסקה כדי לאפשר לצדדים "לבוא בדברים".

לפי טענת התובע, בהפסקה מחוץ לאולם בית המשפט פנתה אליו עורכת הדין של העירייה ואמרה לו בצעקות: "אתה אנס, סוטה מין, תמשיך לאנוס את עורכות הדין והמתמחות במשרדך". לגרסתו, הדברים נשמעו על ידי הנאשם שאותו הוא ייצג ובתו, אנשי המשמר של בתי המשפט ונציגה נוספת מטעם העירייה.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בעקבות האמור, הגיש התובע תביעת לשון הרע נגד העירייה, בסך 75 אלף שקלים. לאחר שעיריית עכו הגישה בקשה להצטרף להליך ולהכיר בחסינותה של עוה"ד מטעמה כעובדת ציבור, בקשתה אושרה והיא נותרה כנתבעת בהליך.

בכתב ההגנה נטען כי בתקופה הקודמת לדיון חלתה עורכת הדין של העירייה ואושפזה לתקופה קצרה, במהלכה נמצא אצלה ריכוז גבוה של CPK שהשפיע על הוויסות הרגשי שלה. עניין זה, לפי הנטען, בא לידי ביטוי בדיון שהתנהל בטונים גבוהים ואגרסיביים במיוחד מצד התובע אשר התבטא באלימות מילולית, כוחניות תוך ביזוי והשפלה של עורכת הדין ופגיעה של ממש ביכולתה לבצע את תפקידה, כולל עלבונות והטלת דופי בטוהר מידותיה ובהגינותה עד כדי הבאתה לדמעות. כן נטען כי הדברים נאמרו בשעת כעס, במסגרת התדיינות משפטית, ולפי המידע שעמד ברשות עורכת הדין בהתאם לפרסומים במדיה ובאינטרנט, התובע היה עצור והואשם בפלילים. כן צוין כי הנזק התדמיתי שגרם התובע לעורכת הדין הובילו אותה להתפטר מתפקידה למרות שהייתה חדשה בתפקיד ופגעו בה לטווח ארוך.

הרשמת הבכירה ודאד יונס קיבלה את התביעה וקבעה כי מהראיות עולה שהדיון התנהל בטון אגרסיבי מצד התובע, כפי שהעידה המתמחה מטעם העירייה שעדותה נמצאה מהימנה. עוד נקבע כי אין מחלוקת שנאמרו על ידי עורכת הדין דברים המייחסים לתובע ביצוע עבירת אונס, דבר המהווה לשון הרע לפי החוק.

בכל הנוגע להגנות החלות על המקרה, קבעה הרשמת כי ההאשמות ההדיות שהשמיעו הצדדים זה באוזני זה במהלך הדיון חוסים תחת ההגנה שבסעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע. מנגד, הדברים שאמרה עורכת הדין לתובע, המייחסים לו כאמור עבירת אונס, נאמרו מחוץ לאולם בית המשפט לאחר שהשופטת הכריזה על הפסקה בדיון בעקבות התלהטות הרוחות ומאחר שלא ניתן היה להמשיך את הדיון. משכך, ברור לדעת הרשמת כי ההפסקה לא היוותה חלק מההתדיינות אלא נועדה אך ורק להרגעת הרוחות. מכאן, שדברים אלו אינם חוסים תחת ההגנה שבסעיף 13(5). עוד ציינה הרשמת כי מסקנה זו מתיישבת עם הרציונל העומד ביסוד ההגנה שהוא קיום משפט הוגן בין אדם לחברו או הגנה על עדים במשפט פלילי. מאותה סיבה אין תחולה להגנה לפי סעיף 15(5) לחוק, העוסקת בהבעת דעה על התנהגות הנפגע כבעל דין, כבא כוחו של בעל-דין או כעד בישיבה פומבית של דיון.

עוד נקבע כי לא עומדת לעירייה הגנת "אמת דיברתי", שכן אמנם היו נגד התובע חשדות וחקירה בדבר ביצוע עבירת אונס אולם תיק החקירה נסגר.

בקביעת גובה הפיצוי, ציינה הרשמת כי גם אם תתקבל גרסת העירייה לפיה התובע אמר לעוה"ד במהלך ההפסקה שהיא "שקרנית", "הזויה" ו"איך המדינה מחזיקה אותך", אין בדברים אלה את החומרה שיש בהטחת האשמה בדבר ביצוע עבירת אונס שהיא עבירת פשע מהחמורות שבספר החוקים. עם זאת, דבריו המעליבים של התובע כלפי עוה"ד יש בהם כדי להפחית במחצית את שיעור הפיצוי שייפסק לו בבחינת "אשם תורם". בעניין זה, הבהירה הרשמת כי העובדה שדברי לשון הרע נאמרו בשעת כעס אינה מהווה הגנה על פי חוק איסור לשון הרע וכי ייחוס ביצוע עבירת אונס לעו"ד פעיל, מוכר וידוע באזור פעילותו מהווה פגיעה חמורה בשמו הטוב. זאת ועוד, הפרסום נעשה בכותלי בית המשפט אותו הוא מרבה לבקר, בנוכחות לקוחותיו של התובע ולפיכך אין לזקוף את אי העדתם לחובתו מפני שאין מחלוקת בדבר קיום הפרסום.

נוכח האמור, העירייה תפצה את התובע בסך של 25,000 שקל בתוספת אגרה והוצאות בסך 2,500 שקל.

תא"מ 17826-10-16