חדשות

לאחר שגויס לייצג את נבחני המועד האחרון של בחינת לשכת עורכי הדין בטענה לפגמים וכשלים חמורים שנפלו בה, מדבר עו"ד אילן בומבך בראיון ל"תקדין" על טענותיו ביחס להתנהלות הבעייתית של הלשכה: "אני מזהה אצל לשכת עורכי הדין כרגע בעיקר הפתעה מהתוצאות, כשיתעשתו שם ויבינו מה קרה בבחינה הזו אני בטוח שאפשר יהיה להגיע לפתרון מחוץ לכתלי בית המשפט"

"אחרי שנעשה מה שנעשה, נראה לי שהפתרון המתחייב בנסיבות העניין הוא מתן פקטור משמעותי לכלל הנבחנים, יהיה מצער מאד אם בית המשפט ייחשף לממצאים החמורים שאנחנו מגלים מדי יום". כך אומר ל"תקדין" עו"ד אילן בומבך, המייצג בימים אלו את עניינם של נבחני מועד דצמבר 17 של בחינות לשכת עורכי הדין. כזכור, בשבוע שעבר פורסמו תוצאות הבחינה, לפיהן 66 אחוזים מכלל הנבחנים שניגשו – לא עברו אותה בהצלחה. טרם פורסמו התוצאות, פנה עו"ד בומבך במכתב מפורט לשרת המשפטים איילת שקד וליו"ר הוועדה הבוחנת של הלשכה, השופט יוסף אלרון, בו פירט את שרשרת הכשלים שנפלו לשיטתו בבחינה.

בימים האחרונים פנה עו"ד בומבך במכתב נוסף לשקד ואלרון, במסגרתו פירט טענות נוספות ביחס לפגמים מהותיים נוספים בהליך הבחינה ושב וחזר על הדרישה לערוך פגישה עם נציגי הנבחנים. בין הטענות החמורות – חשד לשינוי שרירותי בדיעבד של ציונים בחלק הניסוח המשפטי וציון פרטים מזהים של נבחנים במחברות הבחינה, באופן היוצר חשש למשוא פנים בהליך הבדיקה.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

"אנחנו היינו עדים לבחינה שהיא קשה ביותר על פי כל פרופורציה", אומר עו"ד בומבך. "הבעיה היא לא עם בחינה קשה, אין לנו בעיה עם בחינות קשות, אבל אנחנו מדברים על בחינה שצריכה להיות פתירה. משיחות שהיו לנו עם מרצים, כולל אלו שהכינו את הנבחנים לבחינה מטעם חברת הבת של הלשכה, עולה שהם עצמם לא היו מצליחים לעבור את הבחינה. היו גם שאלות רבות שלא נכללו בחומר וחרגו ממנו".

איפה עובר לדעתך הגבול בין בחינה שהיא מאד קשה לבין בחינה שהיא לא מידתית?

בחינה חייבת להיות הוגנת. היא יכולה להיות קשה, היא יכולה בהחלט לאתגר את הנבחן וחשוב שהיא תהיה כזו, אבל היא לא יכולה להיות בלתי פתירה. אי אפשר לתת בחינה על חומר שלא נלמד, אי אפשר לתת מסגרת זמן שגם טובי המומחים לא היו עומדים בה. פשוט אי אפשר היה לפתור את הבחינה הזו.

האם אתה חושב שהעניין אכן יגיע לבית המשפט?

אני מאד מקווה שלא, היה לי מקרה דומה עם הבחינה של מועצת רואי החשבון שהייתה גם כן בלתי הוגנת וייצגתי שם למעלה מ-900 סטודנטים לראיית חשבון. גם הבחינה ההיא הייתה דומה לבחינה הזו - היא הייתה קשה ביותר וגם המרצים אמרו שלא היו פותרים אותה. למרות שזו הייתה הבחינה הקשה ביותר בתולדות המקצוע, מועצת רואי החשבון קיבלה את טענותיי ובסופו של דבר 83% מהנבחנים עברו את הבחינה לאחר שהמועצה התעשתה וביצעה התאמות, תיקונים ונתנה פקטור. אני מקווה שיחילו את זה גם כאן.

איזה שוני אתה מזהה בין ההתייחסות של מועצת ראיית החשבון לנושא לבין זו של לשכת עורכי הדין?

אני מזהה אצל לשכת עורכי הדין כרגע בעיקר הפתעה מהתוצאות. הם עדיין לא מבינים במה מדובר. כשיתעשתו שם ויבינו מה קרה בבחינה הזו, אני בטוח שגם שם אפשר יהיה להגיע לפתרון מחוץ לכתלי בית המשפט. יהיה מצער מאד אם בית המשפט ייחשף לממצאים החמורים שאנחנו מגלים מדי יום.

* על פרק הניסוח: "ציונים נמחקו ותוקנו כלפי מטה" *

"הבחינה הזו התייחדה בכך שבניגוד גמור לתקנה 8 לתקנות סדרי הבחינות, צוינו הפעם הפרטים המזהים של הנבחנים על גבי מחברות הבחינה", מפרט עו"ד בומבך את טענותיו ביחס לפרק הניסוח המשפטי שנכלל בבחינה. "העניין הזה מנוגד לדין – ברגע שסורקים את הטפסים אפשר מיד להבחין שהמדבקה עם הפרטים האישיים של הנבחנים מודבקת בחלק העליון של הטופס. תמיד שמרו על טוהר הבחינות, תמיד דאגו שהבחינה תהיה אנונימית והפעם הדבר לא קרה".

עוד הוא מוסיף "משנה תמיהה יש לעובדה שרק אלה שלא עברו את הבחינה קיבלו את מחברת הבחינה. זה דבר שהוא בעייתי וחמור. מה שחמור מאד זו גם העובדה שבחלק הניסוח המשפטי, שמשקלו 15 נקודות, בהרבה בחינות הציון שניתן מלכתחילה נמחק ותוקן כלפי מטה ולא ראינו בשום בחינה שהציון תוקן כלפי מעלה. מה שעוד מפתיע, זה שבניגוד לדין – הבוחנים לא רשמו שום הערה או ניקוד בכתב יד לצד התשובות שהנבחנים נתנו. כלומר, זה נעשה באופן שרירותי מבלי שהנבחנים יודעים מדוע הורדו להם נקודות".

עניין נוסף המעורר בעייתיות חמורה לדעת עו"ד בומבך, הוא "גזירת השליש" שנוספה במועד הנוכחי. לפי דרישה זו, לצד ציון מעבר כללי של 65 נדרש הנבחן להשיג מעל לשליש מהנקודות בכל פרק, מה שיכול ליצור מצב לפיו נבחן יקבל מעל 90 בבחינה ועדיין ייחשב כ"נכשל". "בחלק של הניסוח אתה יכול לכתוב תשובה נהדרת אבל תקבל רק 5 נקודות בלי לדעת מה הסיבה לכך", אומר עו"ד בומבך. "היו הרבה מקרים של אנשים שקיבלו בחלק הזה מלכתחילה 6 נקודות, ו"יד נעלמה" מחקה את הציון וה-6 הפך לפתע ל-5".

מה לדעתך הפתרון – בדיקה חוזרת של פרק הניסוח, פקטור או פתרון אחר?

אחרי שנעשה מה שנעשה, נראה לי שהפתרון המתחייב בנסיבות העניין זה מתן פקטור משמעותי לכלל הנבחנים – הן בחלק הניסוח המשפטי, שהבדיקה בו הייתה שערורייתית ביותר, והן בשאר חלקי המבחן שאי אפשר היה לצלוח אותם הן מאחר שהשאלות לא היו בחומר לבחינה והן מאחר שחלק גדול מהן היו בלתי ברורות, עמומות ואיזוטריות, בניגוד לכל הכללים שהתווה בית המשפט העליון במשך השנים. אני חייב לציין שההתנהלות הזו מפתיעה במיוחד לאור העובדה שעדיין לא יבש הדיו מעל פסק הדין שניתן רק החודש ע"י בית המשפט העליון שקיבל את ערעור הנבחנים, ביטל שאלות, קבע קביעות וקינח בחיוב הלשכה בהוצאות של 100 אלף שקל. היינו מצפים שהלשכה תפנים את הקביעות הנורמטיביות המהדהדות של בית המשפט העליון, אבל מסתבר שהבחינה הזו הרבה יותר שערורייתית מקודמותיה.

האם המתכונת הקודמת הייתה יותר מוצלחת לשיטתך?

גם במתכונת הקודמת היו בעיות, כשלים ופגמים, אך הבחינה הנוכחית, יחד עם גזירת השליש ויחד עם כל הכשלים הנוספים בחלק של הניסוח – היא בהחלט חסרת תקדים. לא זו הדרך שבה הלשכה צריכה לקבל את פני אלה שמתדפקים בשעריה. אני אומר: בחינות קשות – כן, אבל כאלה שתהיינה הוגנות ותאפשרנה למצטיינים להתקבל לשורות הלשכה. אני יכול להגיד ששוחחתי עם אנשים שניגשו לבחינה ולמדו באוניברסיטאות, התמחו כראוי ואפילו היו מצטייני דיקאן – ונכשלו בבחינה הבעייתית הזו.

איך אתה חושב שצריך לעצור את ההצפה של המקצוע?

אני חושב שקודם כל צריך להתנהל בהגינות. אנשים ששילמו 100 אלף שקל למכללות, למדו והשקיעו זמן רב מחייהם – צריך להיות ברור להם שזו לא סוף הדרך וצפויות להם בחינות קשות. עם זאת, אנשים שלקחו את הבחינות ברצינות ולמדו לעתים 17 שעות ביממה, התנתקו ממשפחתם ומעבודתם – צריך לתת להם הזדמנות הוגנת, אי אפשר להכשיל אותם במכוון. זה מעשה פסול. אם רוצים לעצור את ההצפה – ניתן גם לעשות את זה לפני כן. אפשר לערוך בחינות קשות אך הוגנות, אבל בשום פנים ואופן לא בדרך בה נתקלנו כעת. אם הלשכה חושבת שזו הדרך, שתפעל לצמצום מספר המכללות, אבל שלא תפגע שלא כדין באנשים שכבר שם, עשו הכל כדי להצליח ומתאימים להיות עורכי דין.

* "ראוי שיתייחסו לטענות לגופן ולא לנבחנים לגופם" *

המתמחים מצדם, ממשיכים בצעדי המחאה שלהם ולאחרונה הגישו מספר נבחנים תלונה במפלג חקירות הונאה במשטרת מחוז תל אביב נגד הוועדה הבוחנת של לשכת עורכי הדין, בטענה להטיה מכוונת וזיוף של תוצאות הבחינה. בתגובה לכך מסרה הלשכה כי "מצער ומזעזע לראות כי סטודנטים למשפטים אשר שואפים לקבל הסמכה כעורכי דין שומרי חוק אינם בוחלים בהתנהלות הכוללת הפגנות אלימות, קללות ונאצות וכעת הגדישו את הסאה בהטחת האשמות חמורות בוועדה הבוחנת אשר בראשה עומד שופט של בית המשפט העליון, ואשר כוללת שופטים מחוזיים, פרקליטים בכירים בשרות המדינה ואף פרופסורים מהאקדמיה תוך ייחוס עבירות פליליות לחבריה ולצוות הבוחנים בודקי הבחינה. המסר היחיד להתנהלות מסוג זה הוא אפס סובלנות ומיצוי הדין עם הנהגת המתמחים אשר במסגרת המחאה חצו כל גבול לגיטימי".

"אני לא מצליח להבין את ההתנהלות הזו", אומר עו"ד בומבך על תגובת הלשכה. "המתמחים בסך הכל עומדים על זכותם. הייתי מצפה שהלשכה תבוא ותגיד שהטענות ראויות להיבדק ושיבחנו את התלונות בלב פתוח ונפש חפצה. כך נוהג גוף ראוי וכך צריך להיות גם במקרה הזה, לא להתחיל במסע הפחדה נגד הנבחנים. לא זו הדרך. תנו תגובה עניינית ותתייחסו לטענות לגופן, לא לנבחנים לגופם, לא צריך להפחיד ולהלך אימים".

מ"עמותת המרכז הארצי לקידום המתמחים והסטודנטים למשפטים" מסרו בתגובה לטענות הלשכה כי "ניסיון השתקת המחאה וסימון חבריה כמטרה במקום לקיים דיון מקצועי לגופו של עניין בכשלי הבחינה, הוא ניסיון עקר. אנו פועלים ונמשיל לפעול בכל המישורים החוקיים העומדים לרשותנו, אף אם הדבר אינו לרוחה של לשכת עורכי הדין. הלשכה, בית המשפט, הפרקליטות וכל חברי הוועדה הבוחנת כפופים כשאר אזרחי ותושבי מדינת ישראל, לחוק, ולו בלבד. הניסיון "לסמן" את הנהגת המחאה ולנקוט באיומים כלפי חבריה הוא נקודת שפל חדשה של לשכת עורכי הדין, תוך המשך ניסיונם למנוע ממתמחים רבים וטובים לשמש כעורכי דין. אנחנו חוזרים ומדגישים שגם בשלב זה, אנו קוראים ומפצירים ביו"ר הוועדה הבוחנת של לשכת עורכי הדין כבוד שופט בית המשפט העליון, יוסף אלרון ושרת המשפטים הגב' איילת שקד לבוא עם בא כוחנו - עו"ד אילן בומבך ונציגינו להידברות בלתי אמצעית, בלב שלם ונפש חפצה, על מנת שנוכל להימנע מפנייה לערכאות שיפוטיות ובכך לחסוך זמן שיפוטי יקר"