יומיים לאחר פרסום תוצאות בחינות לשכת עורכי הדין הרוחות מסרבות להירגע. עו"ד אורון סלמון המייצג נבחנים שנכשלו: " מעולם לא נתקלתי בבחינה כ"כ לא הוגנת". בין הנכשלים: נבחנים שקיבלו מעל לציון המעבר הנדרש 65 אך נפלו בגלל "גזירת השליש" שנוספה במועד הנוכחי: "ההרגשה היא שחלק הניסוח המשפטי הוא המסננת האמיתית של הלשכה"
יומיים עברו מאז פרסמה לשכת עורכי הדין את הנתון המדהים לפיו 66 אחוזים מכלל הנבחנים שניגשו לבחינת ההסמכה שנערכה לפני כשבועיים וחצי – לא עברו את הבחינה. כעת שוקלים המתמחים את צעדיהם הבאים ואחרי שיצאו להפגין ושכרו עורך דין שיפנה בעניינם לגורמים הרלוונטים הם מתכוונים להגיע גם לבית המשפט העליון אם הדבר יידרש. א', אחד ממובילי המחאה, אמר ל"תקדין": "אם המו"מ לא יצלח או שלא ירצו לשבת איתנו - בלית ברירה נגיש עתירה לבג"ץ נגד המבחן כי מרגע לרגע אנחנו מוצאים עוד ועוד כשלים".
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
"התוצאות, כפי שצפינו, ממשיכות את האג'נדה של אחוז נכשלים גבוה כדי ליצור חסם ולמנוע מאנשים להיכנס למקצוע שכלל לא הוכח שהוא מוצף", אומר א'. ביחס לפער הגדול באחוזי המעבר בין האוניברסיטאות למכללות הוא אומר "מתוך 17 האחוזים של הנבחנים שהגיעו מאוניברסיטאות, מציינים כל הזמן את אוניברסיטת ת"א והעברית, אבל אף אחד לא מסתכל על אוניברסיטת בר אילן ואוניברסיטת חיפה שרחוקות מהן, אז גם אותן צריך לסגור? כשהמרכז הבינתחומי עבר את אוניברסיטת חיפה - איך זה מסתדר עם הטענה שבמכללות לא לומדים? אלא אם מדובר בשאלות שהן פסיכומטריות, בהן לא ניתן להשתפר להבדיל משאלות משפטיות שבהן ניתן להשתפר וזה לא דבר מולד".
ביחס לצעדי המחאה הבאים שמתכננים המתמחים המאוכזבים עונה א' "כמובן שאם המו"מ לא יצלח או שלא ירצו לשבת איתנו, שזה אבסורד בפני עצמו, אנחנו בלית ברירה נגיש עתירה לבג"ץ נגד המבחן כי מרגע לרגע אנחנו מוצאים עוד ועוד כשלים, בהם עניין המחיקות שנמצאו על טפסי בחינה של נבחנים רבים. אנשים קיבלו ציון וזה נמחק ונכתב להם ציון נמוך יותר והם לא מצליחים להבין למה. אנחנו בודקים את הנושא לעומק וכשיהיו לנו תוצאות נדע מה לעשות איתן בהתאם לחומרת הדברים".
עוד הוא מוסיף "יש דבר אחד שאנחנו לא מצליחים להבין – מדוע יו"ר הלשכה מתראיין בכל מקום ומגונן על הועדה הבוחנת, במקום שהועדה הבוחנת תגן על עצמה. עם כל הכבוד, יו"ר הלשכה, שטוען שאין לו נגיעה והשפעה על הועדה, הוא זה שנמצא בפרונט ונותן את ההגנה על דברים שהוא טוען שהוא לא יודע, לא ניסח ולא בחר. אם כך – מדוע הוא זה שניצב שם ולא הועדה הבוחנת? לדעתי צריך לבקש את תגובת חברי הועדה ולנסות להוציא אותם החוצה לאור הזרקורים כיוון שהיא אמורה להיות ועדה בלתי תלויה, לכאורה".
ציון 71 - ונכשל
בין הנבחנים שנכשלו, ישנם גם כאלה שקיבלו מעל לציון המעבר הנדרש 65 אך נפלו ב"דרישת השליש" שנוספה במועד הנוכחי. לפי הדרישה, על מנת לעבור בהצלחה את הבחינה נדרש הנבחן לקבל גם מעל לציון 65 וגם לקבל מעל לשליש מהנקודות בכל אחד מפרקי הבחינה. לכן נוצר מצב שנבחנים מסוימים שלא קיבלו 6 נקודות בפרק הניסוח (שמשקלו בציון הסופי 15 נקודות) – נכשלו למרות שקיבלו ציון יחסית גבוה בבחינה. יש לציין שנבחנים אלו מצויים במצב בעייתי משום שגם אם בית המשפט יפסול שאלות בפרקים הדיוני והמהותי – הם עדיין יישארו בסטטוס "נכשל".
"קיבלתי 67 בדיוני ומהותי ו-4 בכתיבה ולכן נכשלתי", אומר ל"תקדין" ט', אחד מהנבחנים שנכשלו. "ההרגשה היא שחלק הניסוח המשפטי הוא-הוא ה"מסננת" האמיתית של הלשכה. העובדה שחלק גדול מהציונים שונו כלפי מטה תמוהה ביותר, זאת בנוסף להיעדר הערות על חלק זה, למעט הציון המספרי. הלשכה והעומד בראשה השיגו את מטרתם - יש להם היום יכולת שליטה אדירה על כמות העוברים בכל מועד, עד רמת הנבחן הבודד. חלק הכתיבה נבדק על ידי בודקים שונים, כך שמי ששיחק לו המזל נבדק על ידי בודק הגון או רחום יותר, ומי שלא- נידון לכישלון. הציון הממוצע בבחינה הוא 58.5- הציון שלי בבחינה הוא 71- ובכל זאת נכשלתי, על קוצה של נקודה בחלק הניסוח המשפטי. אבסורד. הבעיה המרכזית היא שבזכות ניגוד העניינים המופלא שמתקיים פה, העתיד של מאות מתמחים נתון (שוב) לחסדי הלשכה".
גם ר', נבחנת נוספת שנכשלה בגלל "דרישת השליש", אומרת דברים דומים: "הציון הסופי שלי הוא 68 ונכשל, כאשר בחלק הניסוח חסרה לי נקודה אחת כדי שהציון יהווה שליש ואני אעבור. חשוב לציין שאני בוגרת מכללה עם מעט מאוד נבחנים, כך שכל נבחן שעובר מעלה את אחוז העוברים ב-4%. לדעתי זה קשור גם לכך שהשם שלי היה גלוי לבודק. אין ספק שכתבתי את רוב הנקודות הנדרשות לפי המחוון שפרסמה הלשכה, אולם אין פירוט על מה ניתן הניקוד ועל מה הורד. מאוד מוזר שרק נקודה אחת מפרידה ביני לבין עובר. התחושה היא שמתן הציונים בחלק הניסוח הוחלט באופן שרירותי ואף גרוע מכך- ייתכן שלא הוחלט באופן שרירותי, אלא לפי מוסד הלימוד".
ג', נבחן נוסף שנכשל בדרך דומה, אמר: "קיבלתי 67 ונכשלתי. לא תגידו לא למדתי, לא הייתי בכיוון, לא ידעתי על מה שואלים אותי... עניתי נכון! יושב מישהו שבודק את הבחינה בכתב לפי קריטריונים וקווי מנחה כלליים, ומחליט שלא נראה לו הניסוח הזה. האם זה מעניין אותו שהיו לי 45 דקות, להבין מי נגד מי, להחליט ולבחור את מטלת הכתיבה, ולהכינה? איך אני אמור ללמוד לבחינה הבאה? לנסות ולנחש את הלך רוחו של הבודק, מה הוא אכל או שתה בבוקר, ועל איזה צד הוא התעורר? נוכח משך הזמן שייקח להליכי ההשגה השונים יגיע המועד הבא של הבחינה ובשל אי הידיעה אצטרך לגשת שוב וללמוד בכל הכוח, ואז לקוות שהבוחן הפעם קם על רגל ימין אחרי שנת לילה טובה".
עורכי הדין: לא בכדי מדובר בבחינה עם אחוז נכשלים גבוה במיוחד
עו"ד אורון סלמון ממשרד סלמון דקס ושות', הנוהג לייצג נבחנים שנכשלו בהליכי השגה וערעורים, מסר בתגובה: "הבחינה הייתה קשה ביותר, ומעבר לכך כללה שאלות מכשילות ובלתי סבירות. לטעמי יש הלימה ברורה בין היקף חוסר הסבירות ואי ההגינות לבין היקף הנכשלים בבחינה. לא בכדי מדובר בבחינה עם אחוז נכשלים גבוה במיוחד. משרדי עוסק בתחום משנת 2006 ומעולם לא נתקלתי בבחינה כ"כ לא הוגנת. חלק מהשאלות התמקדו בנושאים אזוטריים, חלק נוסחו בצורה מכשילה, ומעבר לכל זה חלק מהשאלות התפרשו על פני עמוד שלם. בשנים אחרונות בתי המשפט נוטים להתערב בבחינות ההסמכה ונראה כי מדובר בבחינה שמצריכה התערבות "כוללת" בדמות פקטור או שיטת ניקוד שונה, מעבר להתערבות בשאלות ספציפיות, דבר שנעשה כמעט בכל מועד. אני מאמין שבעת הקרובה תיעשה פנייה לערכאות, מתוך תקווה שבית המשפט יעשה צדק ויתקן את העוול שנעשה לאלפי מתמחים".
גם עו"ד יניב לנקרי שמרבה לייצג נבחנים שלא צלחו את הבחינה מסר "נתוני המעבר של בחינות הלשכה מדברות בעד עצמן. האג'נדה היא אותה אג'נדה בדבר עצירת ההצפה. כפי שצפינו, " הרפורמה" החדשה היא לעג לרש וממשיכה לבחון זיכרון ולא ידע כמצופה. ליבי על הנבחנים שניצבים בפני כוחות שמונעים מהם להיקלט למקצוע בו חפצו".
