חדשות

ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת קיימה אתמול דיון נוסף בתקנות המבקשות להטיל אגרה על תביעות ייצוגיות. בדיון, שבמהלכו אף הורחקה ח"כ אורלי לוי אבקסיס, תקפו חברי כנסת את משרד המשפטים ואת המשנה ליועמ"ש על מה שהוגדר כתקנות המשרתות את בעלי ההון על חשבון האזרח הקטן

ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת קיימה אתמול (ג') דיון נוסף בתיקון לתקנות בתי המשפט (אגרות), המציע להטיל אגרות ניכרות על הליכים של תביעות ייצוגיות. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה: "57% מהתובענות הסתיימו בהסתלקויות שאין מאחוריהן ממש"; ח"כ רויטל סויד: "לא התכוונתם אבל יצא ששירתם את בעלי ההון על חשבון בעלי המוגבלות וכל מי שרוצה לצאת נגד עוולות".  יו"ר לשכת עורכי הדין אפי נווה: "אם התקנות יישארו על כנן נעתור לבג"ץ".

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

לפי הדין החל היום, הגשת תביעה ייצוגית אינה חייבת באגרה. התקנות שבמחלוקת, המוצעות על-ידי שרת המשפטים איילת שקד, נועדו לקבוע אגרות להליך זה כאשר לפי המוצע בתובענה ייצוגית בבית משפט שלום תעמוד האגרה על סך של 12,000 שקל ובתובענה ייצוגית נגד רשות מנהלית או כזו המוגשת לבית המשפט המחוזי יהיה מדובר בסכום כפול. עוד מוצע כי חצייה הראשון של האגרה ישולם עם הגשת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, וחצייה השני ישולם עם מתן פסק הדין, לרבות פסק דין שמאשר הסתלקות או הסדר פשרה.

נוסף לאמור, מוצע כי במקרים שבהם רשות מנהלית מודיעה שהיא תחדל מהגבייה שבמחלוקת, לא תשולם המחצית השנייה של האגרה ומחצית האגרה ששולמה (למעט סכום קטן)– תוחזר. בנוסף, חובת תשלום האגרה לא תחול על ארגון שהגשת תובענות ייצוגיות אינה פעולתו העיקרית ועל המועצה הישראלית לצרכנות.

המשנה ליועמ"ש, עו"ד ארז קמיניץ, ניסה להגן על התקנות ואמר "יש עיוותים בחוק תובענות ייצוגיות ובימים הקרובים נפיץ תזכיר לתיקון חלק מהעיוותים הללו. מגיעים להרבה פשרות והסתלקויות מוסכמות שהן לא לטובת הציבור אלא לטובת התובע הייצוגי והנתבע נאלץ להתפשר. 57% מהתובענות הסתיימו בהסתלקויות שאין מאחוריהן ממש. האגרה לא תתקן את העיוות לחלוטין אלא היא חלק מהפתרון למנוע תביעות סרק".

עוד התייחס קמיניץ לטענה כי חלשים יותר לא יוכלו להגיש תביעות ייצוגיות ואמר "כל כללי הפטור מאגרה חלים גם בעניין הזה וכמובן יכולים גם להתאגד מספר תובעים יחד. הקרן למימון תובענות ייצוגיות מממנת עלויות שהיא מוצאת מוצדקות וזה בוודאי ייעשה גם ביחס לאגרות. שקלנו ואנחנו לא מוכנים לחייב פנייה מוקדמת לנתבע כי זה פוגע באינטרס הציבור".

ח"כ אורלי לוי אבקסיס, שאף הורחקה מהדיון בשלב מסוים, אמרה "פחות מ-2% זה לא עומס על המערכת. הנתבע הוא בד"כ בעל הכיס העמוק ואתם מקצרים את הכיס הקצר גם כך של האזרח הקטן. יו"ר לשכת עוה"ד הדין טוען שבעלי ההון בחשו כאן, איבדתם את המצפן והמצפון. האם שרת המשפטים נפגשה עם בעלי ההון ולא נפגשה עם עמותות? זו שערורייה, זו זליגה של אינטרסים כלכליים על חשבון יכולת האזרח הקטן להתגונן. אתם שומרי הסף ועליכם להגן עלינו. הגשתם תקנות מעוותות. אתם מנותקים צריך לחשוף עם מי נפגשה שרת המשפטים ואת מי סירבה לפגוש".

ח"כ רויטל סויד דרשה מהיו"ר סלומינסקי להציג בהקדם את הצעת הפשרה עליה דיבר בתחילת הדיון ופנתה למשרד המשפטים: "מעולם לא שמעתי את המשרד מדבר כמו אחד ממשרדי העילית שמייצג בעלי הון ואינטרסים. אם אתם רוצים למנוע תביעות סרק כמו כולנו תציגו ארסנל של אפשרויות שנוכל לאזן ביניהן ולא להביא אגרות במחיר מופרך שיחסמו את הגישה לביהמ"ש".

ח"כ קארין אלהרר אמרה "הצורך להתמודד עם תביעות סרק מובן אך לא ברור איך העלאת האגרה פותרת את הבעיה. היא תשים חסם בפני אוכלוסיות חלשות ולא בפני אלה שיש להם כסף. הסכומים שהוצעו גבוהים מאוד. אפילו המחצית אינה סכום מבוטל".

ח"כ דב חנין: "משרד המשפטים מציע מנגנון הכי מעוות ולא צודק. המנגנון של חובה כספית אומר בסוף שמי שיש לו כסף להגיש תביעות סרק ימשיך לעשות זאת. תחזרו לשרה ותשמיעו את הביקורת העניינית ותבדקו מחדש את הנתונים".

ח"כ מיכל רוזין: "אתם יוצרים חסם כלכלי לציבור כשאתם רוצים לפעול מול המשרדים החזקים, אלו שהפכו את זה למקצוע אבל הם ידעו לעשות חישובים כלכליים ולהגיש את התביעות. זה המסר הציבורי שאתם רוצים להעביר, שמי שנפגע לא יוכל לפנות? בסוף תשאירו את הכול לזירת הפייסבוק ואז חברות יטענו לשיימינג". גם ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נווה הודיע כי אם התקנות יישארו על כנן הלשכה תעתור לבג"ץ.