חדשות

זוג שוטרים בגמלאות היו מעורבים בוויכוח עם בעלת עסק מתחרה לעסק של בנם, אשר הסלים בהמשך והוביל לדקירת בעלה על ידי החתן שלהם. ביהמ"ש קבע כי אי הדיוקים בכתבה היו שוליים ונכתבו בתום לב, והטיל הוצאות של עשרות אלפי שקלים בגין ניהול ההליך עד תומו נגד בעלת העסק שצוטטה בכתבה

בית משפט השלום בירושלים דחה תביעת לשון הרע שהגישו בני זוג, שוטרים לשעבר, נגד עיתון "הארץ" בעקבות פרסום כתבה שייחסה להם מעורבות בדקירה על רקע סכסוך עם בעלת עסק המתחרה בעסק של בנם. השופטת מוריה צ'רקה קבעה כי אי הדיוקים בכתבה היו מינוריים וכי הדברים נכתבו בתום לב. מנגד, מתחה השופטת ביקורת על עצם ניהול ההליך נגד בעלת העסק המתחרה, שצוטטה בכתבה, וחייבה את התובעים בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 30 אלף שקל.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

התובעים הועסקו כשוטרים במשך שנים רבות עד לפרישתם לגמלאות. התובע פרש בשנת 1999 ואילו התובעת פרשה ב-2011 אולם שניהם ראו עצמם כאנשי משטרה גם בהווה. בנם של התובעים ניהל עסק לממכר מזון במרכז המסחרי במעלה אדומים, והם עצמם סייעו לו בהפעלת המקום ומימנו את העסק.

בחודש מרץ 2012, התלקח ויכוח בין התובע לבין הנתבעת, מנהלת עסק לממכר מזון בסמיכות לעסק של בנו, ובמסגרתו הוא בעט באחד השולחנות והפיל כיסא. בלהט הדברים הוחלפו דברי איומים בין הצדדים, לטענת כל אחד מהם, ומאוחר יותר הגיעו למרכז המסחרי בני משפחתם, בין במקרה, בין על מנת להביא להרגעת הרוחות ובין על מנת להלהיטן. העימות בין הצדדים הסתיים בכך שחתנם של התובעים דקר את בעלה של הנתבעת ואת אחיה.

התובע ושני בניו נחקרו במשטרה בגין אירוע הדקירה, כאשר התובע נחקר באזהרה בחשד לתקיפה הגורמת חבלה של ממש ותגרה במקום ציבורי. בסופו של דבר הועמד לדין רק חתנם של התובעים באשמת ניסיון רצח, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. כתב האישום שהוגש נגד החתן פירט גם את חלקו של התובע באירוע ואת האיומים שאיים, אולם לא הוגש נגדו כתב אישום בגין איומים אלה.

בעקבות הגשת כתב האישום פרסם עיתון הארץ כתבה שכותרתה "למרות התיעוד – לא הואשמו". כותרת המשנה של הכתבה טענה כי "שוטרת ובעלה היו מעורבים בדקירת בעלי עסק מתחרה", ובכתבה עצמה צוינה השתלשלות האירועים שהובילה לדקירה, וכן צוינו תפקידיהם הבכירים של התובעים במשטרה.

בתביעה שהגישו נגד הנתבעת ונגד עיתון הארץ טענו התובעים כי הכתבה מהווה לשון הרע נגדם, שכן היא מייחסת להם מעורבות בדקירה ומרמזת על שחיתות לכאורה מצדם, שכן על פי הנטען, אף שהיו ראיות נגדם הם לא הואשמו בשל היותם שוטרים. עוד טענו התובעים כי הכתבה כוללת פרטים שגוים. כך, למשל, בניגוד למה שנכתב, התובעים אינם בעלי העסק, והתובעת לא שימשה כקצינה באותה עת אלא פרשה לגמלאות לפניה.

לחילופין ובנוסף, טענו התובעים כי הנתבעים התרשלו כלפיהם בפרסום שקרי, בלשון משתלחת ונחרצת, תוך שהם נמנעים מבדיקת אמינות המידע שטרם פרסומו ונמנעים מהצגת גרסתם שלהם לאירועים.

השופטת מוריה צ'רקה ציינה כי אף שמכותרת הכתבה משתמע שהתובעים היו מעורבים בדקירה, מקריאת הכתבה ברור שהדוקר היה חתנם של התובעים, בעוד שהם עצמם היו מעורבים רק באירועים שהובילו אליה. עיון בכתבה עצמה מלמד שהמעורבות המיוחסת לתובעים באירוע הדקירה היא מעורבות עקיפה בלבד, שכולה נוגעת לוויכוח שקדם לדקירה הכפולה ולצפייה פסיבית בחתנם שביצע את הדקירה.

השופטת קיבלה את טענת התובעים כי הם לא ראו את הדקירה עצמה ולא נכחו במקום כשאירעה, וקבעה כי הכתבה, המייחסת לתובע בין היתר "השתוללות" אלימה ומעשים פליליים של ממש, מהווה לשון הרע. עם זאת, הבהירה השופטת, יש להפריד בין העיתון האחראי על הפרסום, לבין הנתבעת שדבריה שצוטטו בכתבה מצומצמים ביותר ונוגעים בעיקר לבנם של התובעים.

השופטת התייחסה לאי הדיוקים בכתבה, אך הבהירה כי אלו פרטים שוליים. לעומת זאת, האירועים שתוארו והביקורת שנמתחה בכתבה על רשויות האכיפה הם בעלי עניין ציבורי משמעותי, לדעת השופטת. עוד נקבע כי הכתבה בכללותה מתארת באופן אמין למדי את ההתרחשויות, אולם כותרת המשנה המייחסת לתובעת איומים, וכן המשפט המייחס לשני התובעים נוכחות במקום בשעת הדקירה, אינם אמת, ולפיכך, אין מקום להחיל עליהם את הגנת "אמת דיברתי".

לצד זאת, הובהר כי טעותו של הכתב, שציין את נוכחות התובעת במקום, היא טעות סבירה בתום לב, שעלולה לקרות גם כאשר נעשה תחקיר עיתונאי רציני ויסודי. גם טון הפרסום וסגנונו מצביעים לדעת השופטת על תום ליבו של הכתב, שהעיד בעצמו על הריסון והאיפוק שנקט בכתיבתה. נוכח האמור, נקבע כי אין להטיל על עיתון הארץ אחריות על פי חוק איסור לשון הרע.

השופטת צ'רקה חייבה את התובעים לשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 25 אלף שקל, ומתחה ביקורת על התעקשותם לנהל את ההליכים עד תומם, חרף ההתבטאות המינורית של הנתבעת שפורסמה בכתבה והצעת בית המשפט למחוק את התביעה נגדה. לעיתון הארץ ישולמו הוצאות בסך של 5,000 שקל.

ת"א 47810-10-13