חולת סרטן שעברה ניתוח כריתה ושיחזור של שני השדיים הגישה ערעור נגד החלטת הביטוח הלאומי להפחית במחצית את אחוזי הנכות המגיעים לה לפי התקנות. בהחלטתו התבסס המוסד על חוזר משנת 2011, שקבע כי דין חולה ללא שדיים אינו זהה למצב של חולה שביצעה שיחזור מלא. מה קבע בית הדין?
בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב קיבל את ערעורה של חולת סרטן שעברה ניתוח לכריתה ושיחזור שני השדיים, נגד החלטת הביטוח הלאומי להפחית במחצית את אחוזי הנכות המגיעים לה לפי התקנות. השופטת גילצר-כץ: "תקנות הביטוח הלאומי אינן מתייחסת לשיחזור שדיים, ולכן לא ברור מאין נטל לו המל"ל דרור להפחית את אחוזי הנכות במקרה של שיחזור ללא הוראה שבדין".
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
המערערת, עורכת דין במקצועה, חלתה בסרטן השד ועברה כריתה של שני השדיים ושיחזור. מספר שנים קודם לכן הוציא המוסד לביטוח לאומי חוזר שבו נקבע כי במקרים בהם המבוטחת עברה ניתוח לשיחזור השד, יקבעו אחוזי הנכות בשיעור מחצית מזו הניתנת בשל כריתה מלאה.
ועדה רפואית של המוסד קבעה למערערת אחוזי נכות בשיעור 20% וערר שהגישה לוועדה הרפואית לעררים קבעה כי הנכות שקיבלה תואמת את מצבה. בעקבות ערעור שהגישה המערערת על ההחלטה קבע בית הדין לעבודה כי העניין יוחזר לוועדה על מנת שזו תשקול מחדש את הנכות שיש להעניק לה, אולם גם לאחר דיון מחודש נקבע כי יש להותיר את ההחלטה על כנה, שכן בהתאם לחוזר משנת 2011, דין חולה ללא שדיים אינו זהה למצב של חולה שביצעה שיחזור מלא. לאור האמור, הגישה המערערת ערעור נוסף לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.
סגנית הנשיאה, השופטת אריאלה גילצר-כץ, קיבלה את הערעור וקבעה כי המל"ל פעל ללא סמכות. לדברי השופטת, תקנה 28 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) אינה מתייחסת לשיחזור שדיים, ולכן לא ברור מאין נטל לו המל"ל דרור להפחית את אחוזי הנכות במקרה של שיחזור ללא הוראה שבדין.
עוד קבעה השופטת כי השימוש שעשה המל"ל בהנחיות פנימיות שלו תוך עקיפת התקנות הוא חסר כל נפקות משפטית, ולכן "יתכבד המל"ל וישאיר את קביעת אחוזי הנכות לכל ליקוי וליקוי בידי המחוקק". עוד התייחסה השופטת לאנלוגיה שעשתה ב"כ המערערת לעניין שיניים תותבות בהיעדר שיניים או במקרה של עקירה. לדעת השופטת, התותבות מחליפות את תפקוד השיניים ולכן יתכן שבצדק סבר המחוקק שיש להפחית את שיעור הנכות במקרה של התקנת שיניים תותבות. עם זאת, במקרה של כריתת ושיחזור שדיים לא מדובר בשיפור התפקוד של המערערת, שכן היא לא תוכל בעתיד להניק את תינוקה ולכן מדובר בשיחזור אסתטי בלבד. לפיכך, קבעה השופטת כי אין "להעניש" אישה שעברה כריתה ובחרה להסתכן בניתוח נוסף של שיחזור.
לכך, הוסיפה השופטת את העובדה שהוועדה לא קיימה את פסק דינו של בית הדין בערעור הראשון שהגישה המערערת, לפיו כריתת שני השדיים מקנה בנסיבות עניינה של המערערת נכות בשיעור 40%.
לאור האמור, הערעור התקבל ונקבע כי שיעור נכותה של המערערת יעמוד על 40%. הביטוח הלאומי ישא בהוצאות ושכר טרחת המערערת בגובה 10,500 שקל.
