במסגרת ארבע בקשות לאישור תובענות ייצוגיות נגד רשתות קמעונאיות, בהן שופרסל, רמי לוי וקואופ, נטען כי הרשתות מפרות את חובתן לבצע הובלת משלוחים לבתי הלקוחות ברכבים מותאמים שמותקנים בהם אמצעי קירור והקפאה שכן חלק גדול מהמוצרים הם מזון רגיש לטמפרטורה
בית המשפט המחוזי בחיפה דן בארבע בקשות לאישור תובענות ייצוגיות נגד "שופרסל", "רמי לוי" ורשתות קמעונאיות נוספות, בטענה כי אינן מבצעות משלוחים של מוצרים ללקוחות במשאיות קירור. בית המשפט קבע כי נכון למצב המשפטי כיום, אין חובה בדין החלה על קמעונאים להוביל משלוחים באמצעות משאיות קירור. לצד האמור נקבע כי חזקה על הרשתות שעד לקביעת רגולציה מחייבת בנושא יקפידו על הובלת מזון לבתי הצרכנים בצורה נאותה ששומרת על איכותם ובהתאם על בריאות הציבור שצורך אותו.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
לבית המשפט המחוזי הוגשו ארבע בקשות לאישור תובענות כייצוגיות נגד רשתות המזון "קואופ", "ספיר", "רמי לוי" ו"שופרסל". כל הרשתות מוכרות מוצרי מזון באמצעות אתר האינטרנט שלהן או בסניפיהן, ומספקות או מובילות אותם ללקוחות בטווח של שעות, באמצעות שירות משלוחים. שירות המשלוחים עושה שימוש ברכבים של הרשתות עצמן או ברכבים של ספקים חיצוניים שעובדים עמן.
לטענת המבקשים, חלק גדול ממוצרי המזון המובלים הם רגישים לטמפרטורה, כמו מוצרי חלב, ביצים, עופות, דגים, בשר, סלטים, ממרחים ועוד. משכך, סבורים המבקשים, הובלתם לבתי הלקוחות חייבת להיעשות ברכבים מותאמים שמותקנים בהם אמצעי קירור והקפאה אלא שבפועל הרשתות מתעלמות מקיומם של חוקים, תקנות, צווים ותקנים המסדירים את תחום הובלת המזון בטמפרטורה מבוקרת ומבצעות משלוחים ברכבים שאין בהם כל אמצעי לבקרת טמפרטורה, לקירור או להקפאה. לאור האמור, סבורים המבקשים כי יש לקבוע שהובלת מוצרי מזון רגישים לטמפרטורה ברכבים שאינם מותאמים לכך היא התנהלות אסורה ונוגדת את הוראות הדין.
הרשתות מצדן דחו את טענות המבקשים וטענו כי אינן מפרות את הוראות הדין. נטען, כי אין כל חובה בדין הקיים שמחייבת העברה בקירור של מוצרי מזון שנרכשו בסניפים ואשר מובלים לצרכנים, לבחירתם, באמצעות שירות הניתן חלף נשיאתם העצמאית על ידי הצרכנים. לגופו של עניין טענו הרשתות כי ניתן להוביל את משלוחי הלקוחות הכוללים מוצרי מזון רגישים לטמפרטורה ברכבים רגילים ללא אמצעי קירור, שכן השירות ניתן ללקוחות בטווח זמן קצר שאין בו כדי לפגום באיכות המוצרים. בנוסף נטען על ידי חלק מן הרשתות כי הן שומרות על טמפרטורת המזון באמצעים חילופיים.
כב' השופטת בטינה טאובר קבעה כי נכון למצב המשפטי החל כיום, אין חובה בדין החלה על קמעונאים להוביל משלוחים לצרכנים באמצעות משאיות קירור. נקבע, כי עמדת משרד הבריאות, שהוא הרגולטור של נושא הובלת דברי מזון, אינה נהירה בעניין זה וגורמת לאי וודאות. ב"כ משרד הבריאות ציינה במסגרת העמדה שהוגשה מטעמו כי המשרד שוקד בימים אלו ממש על גיבוש, עדכון והכנת מפרט אחיד לנושא רישוי שירות המשלוחים, שעם פרסומו יהווה בסיס לרגולציה הנדרשת בתחום. מכאן עולה, לדעת השופטת, כי כיום אין בנמצא רגולציה שמחייבת רשתות קמעונאיות לספק את שירות המשלוחים לצרכנים באמצעות רכבים מותאמים שכוללים מערכות קירור.
מנגד ציינה ב"כ משרד הבריאות כי במצב הדברים הנתון על הובלת דברי מזון מרשתות קמעונאיות אמורות לחול תקנות הרישוי, וזאת הגם שלא נקבע במסגרת התקנות באופן מפורש כי אלה חלות על סוג השירות שמספקות הרשתות. עם זאת, לדעת השופטת טאובר, עמדת משרד הבריאות מכוונת לכאורה לכך שבית המשפט "יפעל" להשלמת חסר שקיים לכאורה בתקנות הרישוי בכך שייקבע כי אלו חלות על סוג המשלוחים שמספקות הרשתות, הגם שתקנות הרישוי אינן קובעות כך מפורשות.
עוד נקבע כי לא ברור כיצד עמדת המשרד מתיישבת עם כך שהוא שוקד כיום על גיבוש מפרט אחיד לנושא רישוי שירות המשלוחים, שכן ככל שתקנות הרישוי חלות על שירות המשלוחים שמספקות הרשתות - מדוע קיים צורך בהכנת מפרט שיהווה בסיס לרגולציה בתחום? לפיכך מתבקשת המסקנה כי תקנות הרישוי אינן חלות על שירות המשלוחים שמספקות הרשתות, ואין המדובר בשתיקה של המחוקק הטעונה השלמת חסר בדרך של פרשנות שיפוטית. עוד נקבע כי מסקנה זו מתבקשת ביתר שאת על רקע הדברים שנאמרו במסגרת דיון שהתקיים בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת אשר התכנסה לדון בחוק בריאות הציבור (מזון), לפיהם שאלת שירות המשלוחים איננה מוסדרת וצריך להסדירה בעתיד.
למעלה מן הצורך, ולאור אי הבהירות שעולה מעמדת משרד הבריאות, בית המשפט בחן את תחולתם של דברי החקיקה עליהם הסתמכו המבקשים בבקשות האישור. לדעת השופטת, הפניית המבקשים לדברי החקיקה הנ"ל נעשתה באופן סתמי וללא שהובאה על ידי מי מהם ולו ראשית ראיה כי סופק להם או למי מחברי הקבוצות הנטענות משלוח שכלל מוצר מזון פגום או מקולקל. לפיכך, דין טענות המבקשים בעניין זה להידחות.
בהינתן כל האמור, נקבע כי ברי שעל מנת שבית המשפט יביא לאכיפה פרטית של דבר חקיקה, ראוי כי יהיה ברור ממנו שהוא נועד לחול על מצב דברים מסוים. זאת, לשם שמירה על עקרונות הצדק, הוודאות העסקית והוודאות המשפטית. במקרה הנדון, ובמיוחד לאור עמדת משרד הבריאות, אין מקום לקבוע כי דברי החקיקה אליהם הפנו המבקשים בבקשות האישור חלות על הרשתות. עם זאת, נקבע כי חזקה שעד לקביעת רגולציה מחייבת בנושא יקפידו הרשתות על הובלת מזון לבתי הצרכנים בצורה נאותה ששומרת על איכותם.
על רקע האמור, נקבע כי על המבקשים להודיע האם הם עומדים על המשך בירור יתר העילות שבבקשות האישור, אז יינתנו הוראות באשר להמשך ניהול ההליך.
