תושב מבשרת ציון שהתגורר בדירת עמידר שבה התגורר סבו גילה זמן קצר לאחר מות הסב כי עמידר החליפה את המפתחות והגישה נגדו תלונה על פלישה לדירה, שבגינה נחקר במשטרה ונעצר. ביהמ"ש: "עמידר עשתה שימוש לא הוגן במשטרת ישראל וניסתה להשיג יתרון על ידי יצירת עובדה בשטח של הרחקתו מהדירה"
בית משפט השלום בירושלים קיבל בחלקה את תביעתו של תושב מבשרת ציון שנעצר בערב ראש השנה בחשד שפרץ לדירת עמידר שבה התגורר, וקבע כי המעצר נעשה ללא עילה וכי מדובר על פניו בסכסוך אזרחי, כך שלא היה מקום לעצור את התובע ובוודאי שלא בערב החג ומשולחן החג.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
סבו של התובע התגורר בדירה של עמידר במבשרת ציון עד לפטירתו ביולי 2015. התובע טען כי הוא החל להתגורר בדירה כבר מחודש יולי 2011 והמשיך להתגורר בה לאחר פטירתו של הסב, אולם חברת עמידר סברה שמגוריו של התובע בדירה אינם כדין וכי הוא פלש אליה, והוציאה נגדו צו לסילוק יד חודשים ספורים לאחר מות הסב.
זמן קצר לפני הוצאת הצו הגישה עמידר תלונה במשטרה לפיה התובע פולש לדירה, החליפה את המפתחות והתובע הוזמן לחקירה על תלונה זו בערב ראש השנה. בתום החקירה התבקש התובע לחתום על טופס שחרור בתנאים שכללו הרחקה מהדירה, תוך שהובהר לו כי אם לא יחתום על הטופס ייעצר ויובא בפני שופט במוצאי החג. התובע סירב לחתום ונעצר.
במוצאי החג הובא התובעת בפני שופטת תורנית בבית משפט השלום, אשר הורתה לשחררו בכפוף להתחייבותו להתייצב לחקירה. בהחלטתה קבעה השופטת שרון לארי בבלי כי עמידר עשתה שימוש לא הוגן במשטרת ישראל על ידי מעצר של מי שנחשד בפלישה, וניסתה להשיג יתרון על ידי יצירת עובדה בשטח של הרחקתו מהדירה. "לא מצאתי כי קיימת עילת מעצר או מסוכנות או כל עילה אחרת כגון שיבוש הליכים", כתבה השופטת. "על כך אוסיף כי לטעמי לא היה מקום לעצור את המשיב בערב החג ומשולחן החג, ומן הראוי היה להמתין לבירור המצב המשפטי בדירה עד לאחר החג".
בעקבות האמור עתר התובע לחייב את משטרת ישראל בפיצוי של 250 אלף שקל בגין מעצר שווא ולכל הפחות מעצר רשלני. מנגד טענה המשטרה כי אין מקום לחייבה בפיצוי שכן בכל מקרה ישנו אשם תורם של התובע שסירב לחתום על תנאי השחרור, שעה שהיו ברורים לו המשמעות וההשלכות של סירובו לחתום.
השופט גד ארנברג קיבל את התביעה אך העמיד את הפיצוי על סך של 3,000 שקל בלבד. השופט קבע כי מעצרו של התובע נעשה ללא עילת מעצר וכי לא היה מקום לעצור אותו בערב החג. "מדובר היה על פניו, בסכסוך אזרחי ובין היתר ניתן היה ללמוד זאת גם מכך שהתובע הגיש תלונה, עוד לפני עמידר תלונת עמידר, בקשר לפריצה לדירה", ציין השופט. "משכך, לא היה מקום לבצע את המעצר ובוודאי שלא בערב ראש השנה. בנסיבות אילו ההחלטה לעצור את התובע מגיעה לכלל רשלנות ולא ניתן להכלילה במסגרת הפטור של המדינה בהתאם לסעיף 3 לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) התשי"ב - 1952 הקובע כי 'אין המדינה אחראית בנזיקים על מעשה שנעשה בתחום הרשאה חוקית, מתוך אמונה סבירה ובתום לב בקיומה של הרשאה חוקית'. נראה יותר כי הסיפא של הסעיף הקובע אחריות ברשלנות הוא המתאים לעניינינו. אין מדובר רק בטעות בשיקול הדעת אלא אם כי ברשלנות, בנסיבות המפורטות והמוסמכות".
מאידך, הבהיר השופט אין להתעלם מכך שבסופו של דבר נקבע על ידי בית המשפט בעתירה המנהלית שהגיש התובע כי אין זכויות כלשהן בדירה, וכן מהעובדה כי הוא יכול היה להשתחרר ממעצר כבר בערב החג אילו חתם על תנאי השחרור שהוצאו לו, שלא היה בהם לפגוע בטענותיו לזכויות בדירה. בנוסף, הובאה בחשבון העובדה כי מדובר בתקופת מעצר של יומיים בלבד, כאשר בפסיקה הפיצוי שנקבע ליום מעצר לא חוקי עומד על 750-6,000 שקל.
