בני זוג שנסעו לכנס בארגנטינה נאלצו להפסיד את תחילתו לאחר שלא הועלו על טיסת ההמשך המוזמנת מרומא לבואנוס איירס ונאלצו לנסוע רק למחרת. כמה פסק להם בית המשפט?
נוסעים שטיסת ההמשך שלהם מרומא לארגנטינה נדחתה ביום אחד בשל רישום יתר, ובשל כך נמנע מהם אוכל כשר במשך כל 14 שעות טיסת ההמשך יפוצו בסך של 5,000 שקל לכל אחד, כך קבע בית המשפט לתביעות קטנות בכפר סבא שקיבל את תביעתם נגד חברת התעופה אליטליה.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
התובעת, יפה לבנון, חוקרת באוניברסיטת תל אביב, נסעה עם בן זוגה לכנס בארגנטינה שהתקיים למחרת שמחת תורה. מאחר שהתובעים הם דתיים, הם נסעו יומיים קודם לכן כדי להגיע לכנס בזמן. השניים הגיעו לרומא ב-24 באוקטובר והיו צריכים לעלות על טיסת המשך למחרת היום, אך כשהגיעו לשדה התעופה כדי לעשות צ'ק אין, הם קיבלו כרטיס "סטנד ביי" למחרת באותה השעה. התובעים ניסו להסביר כי הם צריכים לנסוע בדחיפות וביקשו לעלות על הטיסה כפי שהוזמנה, אך סורבו במעמד שהיה לטענתם לא נעים ואף משפיל. בסופו של דבר, נאלצו התובעים להישאר ברומא יום נוסף, הגיעו באיחור של יום וחצי לכנס וחויבו בתשלום עבור המלון בארגנטינה גם על היום שבו לא שהו כלל במלון.
בנוסף, טענו התובעים, הם הזמינו אוכל כשר בטיסה והובטח להם שיקבלו את הארוחה הכשרה גם בטיסה המאוחרת יותר, אך בטיסה עצמה לא היתה כל הזמנה כזאת על שמם והם נאלצו לשהות בטיסה של 14 שעות מבלי שקיבלו מזון או נערכו מראש.
הנתבעת הודתה כי לא היה ניתן להעלות את התובעים לטיסת ההמשך לבואנוס איירס בשל רישום יתר, אך היא פעלה ללא לאות להזמין ולשריין עבור התובעים מקומות בטיסה שיצאה למחרת, וכן הסדירה על חשבונה את שהייתם בבית מלון עד למועד הטיסה החלופית. משכך, טענה החברה, זכאי כל אחד מהתובעים לפיצוי שהוצע לו בסך של 600 יורו, בהתאם לתקנות האיחוד האירופי החלות עליה ומחייבות אותה כמוביל אווירי ממדינות האיחור. סכום זה לא שולם לתובעים, מאחר שחל שיבוש בהקלדת כתובת הדואר האלקטרוני של התובעת, מתוך הטופס שמילאה בכתב ידה בנמל התעופה.
החברה אף אישרה כי התובעים לא קיבלו אוכל כשר בטיסה החלופית, אך ציינה כי ארוחות אלה הן בגדר שירות לנוסעים ואינן חלק מחיוביה בהתאם לחוזה ההובלה האווירית. החברה טענה כי לתובעים לא נגרם כל נזק, הפסד או עוגמת נפש, והבהירה כי היא מוכנה לשלם את סכום הפיצוי שהוצע בלבד.
השופטת אביב טלמור קיבלה את התביעה וקבעה כי עדותם של התובעים, שהיתה כנה ומדויקת ועלתה בקנה אחד עם עדות העדה מטעם אליטליה, מהימנה עליה ללא כל סייג. השופטת ציינה כי אין חולק שהנתבעת הסכימה לפצות את התובעים בסך של 600 יורו, אולם היא לא עשתה זאת, והתובעים לא קיבלו פיצוי כספי כלשהו. "התרשמותי מהתנהלות הנתבעת כלפי התובעים היתה שלילית", כתבה השופטת בפסק הדין. "ניכר היה כי הנתבעת, אשר הפרה את המוזמן והמוסכם עם התובעים, מנסה 'להתחמק' מאחריותה ומתשלום הפיצוי המגיע לכל אחד מהתובעים, ואף שהכירה הנתבעת באחריותה, ועל אף פניות התובעים אליה, לא שילמה להם את הפיצוי המגיע להם בגין הפרת ההסכם ובגין כל עוגמת הנפש, הסבל וההוצאות המיותרות שנגרמו להם מאז קרות האירועים באוקטובר 2016 נשוא התובענה, להם אחראית הנתבעת ועד היום".
השופטת העמידה את סכום הפיצוי לתובעים, על הפרת ההסכם ועל עוגמת הנפש וההוצאות שנגרמו להם, על סך של 5,000 שקל לכל אחד מהם, וחייבה את החברה בתשלום הוצאות משפט ובזבוז זמן בסך של 1,000 שקל נוספים.
