חדשות

הלשכה אוסרת לשדל לקוח? הצחקתם את עורכי הדין: "מצפים מאתנו שנחכה שהתיקים יפלו עלינו מהשמיים ונמות ברעב?". התחרות הגוברת בין עורכי הדין גורמת להם להוריד את הכפפות ולעבור בגסות על חוקי האתיקה. הכירו את "מורידי העצורים", "הסטוקרים" של חדרי המיון" ו"רודפי הייצוגיות"

זה לא סוד שכבר שנים רבות מקצוע עריכת הדין נמצא בשפל מתמשך שרובו נובע מההצפה החמורה בשוק, הנגרמת מכך שבכל שנה מצטרפים אלפי עורכי דין חדשים לשורות הלשכה. ניתן להתווכח מהם הצעדים שעל הגורמים הממונים לנקוט על מנת להילחם בתופעה, אך בינתיים אין חולק שבמצב כיום עורכי הדין עצמם הם אלו שנאלצים להילחם על פרנסתם ולהתמודד עם תחרות אכזרית מול חבריהם למקצוע. במקביל, נתקלים עורכי הדין ב"חומה" נוספת בדמות כללי האתיקה וחוק לשכת עורכי הדין המטילים מגבלות רציניות על הדרכים שבאפשרותם לפעול על מנת למצוא לעצמם עבודה ומאלצים אותם לחפש דרכים יצירתיות להתמודד עם התחרות תוך סיכון למצוא עצמם מועמדים לדין משמעתי.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

סעיף 56 לחוק לשכת עורכי הדין קובע – "לא ישדל עורך-דין, בעצמו או על ידי אחר, כל אדם למסור לידיו עבודה מקצועית". בנוסף קובעים החוק וכללי הלשכה איסורים נוקשים גם על פרסום אישי של עורכי דין. בניגוד לפרסומת, הפונה לחלק בלתי מסוים באוכלוסייה והיענות לה נעשית מיוזמתו של הלקוח הפונה אל עורך הדין, פעולת השידול מתאפיינת בפניה אישית ויזומה של עורך הדין אל אדם או גוף מסוים, שאליה מצטרף יסוד מסוים של אקטיביות, הפעלת לחץ, פיתוי או שכנוע, בין אם על ידי עורך הדין עצמו ובין אם על ידי מי מטעמו.

למרות שהגבול בין שידול לפרסומת הוא לא תמיד ברור, בתי הדין המשמעתיים הבהירו שוב ושוב כי מדובר בשני איסורים נפרדים אך הכירו בכך שבנסיבות מסוימות תהיה ביניהם חפיפה וכי שידול לקוחות יכול להיעשות לא רק בפניה ללקוח ספציפי, אלא אף לקבוצה בלתי מסוימת של אנשים.

הלקוח צריך לחפש את עורך הדין ולא להיפך

איסור השידול, כמו המגבלות על עשיית פרסומת, נועד למנוע השגת יתרון והעדפה על פני עורכי דין אחרים בצורה בלתי הוגנת ובדרך פסולה, כשהכלל שהוכר גם על ידי בית המשפט העליון עוד בשנות השישים הוא ש"על הלקוח לחפש את עורך דינו, אך לעורך הדין אסור לחפש את הלקוח".

ישנן שיטות משפט מסוימות בהן השידול הוא מותר ולגיטימי בתחום, למשל השיטה האמריקאית בה נודעה לשמצה הפרקטיקה של עורכי הדין "לרדוף אחר אמבולנסים" ו"לצוד" את לקוחותיהם בבתי חולים, אולם השיטה הישראלית קובעת איסור גורף ונטול חריגים.

יחד עם זאת, יש לזכור שהכלל נקבע עוד עם חקיקת חוק לשכת עורכי הדין בראשית שנות השישים ומאז לא שונה, ואפשר לטעון שהוא אינו מתאים עוד לעידן המודרני בשים לב לשינויים באורח החיים, בשוק המקצועי ובשוק עורכי הדין בפרט. ואמנם, לא כל עורכי הדין מוכנים להשלים עם המגבלות הללו ופועלים לאיתור לקוחות באמצעים יצירתיים אגב סיכון בלמצוא עצמם עוברים על הדין המשמעתי.

מסתובבים בחדרי המיון וצדים לקוחות פוטנציאליים

"עורכי דין היום להוטים על כל לקוח וממציאים שיטות אין ספור על מנת 'לצוד' אותם. אלה שעוסקים בנזיקין מכירים את זה שבחדרי המיון כבר מסתובבים כמה עורכי דין שמזהים פוטנציאל לתביעה ומשאירים לאנשים כרטיסי ביקור. חלקם מפתחים גם קשרים אישיים בחברות הביטוח ומספיק שמישהו עבר תאונה הוא מיד מקבל טלפון מעורך דין שמציע לו את שירותיו", מספר עורך דין שמעדיף להישאר בעילום שם, מסיבות ברורות. "מה מצפים מאתנו בלשכה, שנשב בחיבוק ידיים במשרד ונמתין שהתיקים יפלו עלינו מהשמיים? מדובר פה בהישרדות הכי ראשונית, על האוכל של הילדים שלנו. אולי הגיע זמן להגמיש את החוקים שעבר זמנם, או להתאים אותם למצב בשוק?", אומר עורך הדין, בעל ניסיון של 6 שנים בתחום שמצדיק את חבריו למקצוע.

עורכי הדין ה'ציידים' לא פוסחים גם על אוכלוסיות שלמות: "בכל מה שקשור לדיני עבודה אז יש עורכי דין שפונים לעובדים זרים כמו תאילנדים או אריתראים ומשדלים אותם לתבוע את המעסיק על זכויות עבודה. מספרים להם ש'דפקו' אותם, ושיש להם סיכוי לקבל הרבה כסף. אפילו שוכרים מתורגמן שיעזור להם לתקשר מולם. ממש שיטה. ברוב המקרים אם עורך הדין לא היה פונה לעובד הזר ומספר לו שיש לו זכויות לתבוע תביעה כזו לא הייתה באה לעולם", מספר עורך דין נוסף שעוסק בדיני עבודה ומכיר מקרוב שיטות שידול.

עורך דין פלילי ידוע ובעל שם, מספר כי בתחום שלו השיטות האלה ידועות כפר מספר שנים: "יש עורכי דין מוכרים ומפורסמים שבנו קריירה שלמה על זה שהם היו נדחפים לתיק מתוקשר, מגיעים ללקוח ואומרים לו שהם מוכנים לייצג אותו בחינם וככה הם מרוויחים פרסום על גבו וממשיכים הלאה עם התהילה". עוד מוסיף ומספר הפליליסט: "אני לא מבין למה לנו אסור לפנות ללקוח ולהציע את עצמנו ולסניגוריה הציבורית מותר? מה ההבדל בין שיטת הייצוג? עוד בשלב החקירה של הלקוח, הרבה לפני המעצר כבר מתייצב שם סניגור פלילי מהסניגוריה וחוטף את התיק. לפני שהייתה הסניגוריה הפלילית היו מגיעים עורכי דין לבתי המעצר, כאלה שאין להם תיקים והיו פשוט מבקשים מהסוהרים 'להוריד' להם עצורים כדי לדבר איתם ואולי לזכות בעוד לקוח, אחרי שהסניגוריה נכנסה לעניינים גם לאלה כבר אין שום 'חיר'".

ועוד לא הזכרנו את הזן המיוחד והשנוא ביותר על הקולגות, עורכי דין שרודפים יום ולילה אחרי תובעים ייצוגיים ותביעות ייצוגיות: "הם כל הזמן עוקבים בעיתונות ובאינטרנט אחרי תלונות של אנשים ומתקשרים אליהם ומציעים להם לתבוע ייצוגית או מסתובבים ומחפשים לתבוע עסקים קטנים ומסכנים וממש ממוטטים אותם, לפעמים על שטויות", מספר עורך דין שמכיר את התביעות האלה מקרוב.

"עורכי הדין שעושים את הדברים האלה מעדיפים לקחת סיכון מחושב ולזכות בכמות נדיבה של לקוחות מאשר לדשדש במקום או להוציא מאות אלפי שקלים על פרסום ושיווק שלא בטוח יניבו להם כסף", מסכם עורך הדין.

קופון לייעוץ משפטי

אחת הדוגמאות הבולטות לשידול פסול אירעה בשנת 2012, אז נדהמה הקהילה המשפטית בעקבות מודעה באתר "גרופון" שפרסמה עורכת דין המתמחה בדיני משפחה, בה הציעה "קופון" לפגישת ייעוץ, עריכת צוואה או הסכם ממון משום היו שובר לספא, טיפול הסרת שיער או ארוחת בוקר בבית-קפה.

מלבד עבירות על כללי הפרסומת, פגיעה בכבוד המקצוע והתנהגות שאינה הולמת, הורשעה עורכת הדין הסוררת גם בעבירה של שידול לקוחות ונידונה לחודשיים השעיה בפועל מהלשכה, שנת השעיה על תנאי וקנס בסך 5,000 שקל.

במקרה אחר, נידון עורך דין שהורשע בשידול ל-5 חודשי השעיה בפועל וחצי שנת השעיה על תנאי. מנגד, זיכה בית הדין המשמעתי עו"ד מעבירת שידול לאחר שנטען כי ועדת תיאום של ארגון יוצאי מרוקו בישראל ממליצה לפונים אליה לפנות אליו ולשכור את שירותיו לצורך קבלת טיפול משפטי ממנה. בהכרעת הדין נקבע כי לא הובאה שום עדות של לקוח שהעיד כי עורך הדין פיתה או שכנע אותו לשכור את שירותיו, וכי עצם קיומו של קשר או הבנות אין בו כדי להוכיח את השידול הנטען.

המצוקה של עורכי הדין מובנת

עו"ד שחר אורגד, סגן ראש לשכת עורכי הדין, ויו"ר פורום עורכי דין צעירים, מתמחים וסטודנטים התייחס לתופעה ואמר ל'תקדין': "אני מבין למצוקתם של עורכי הדין הצעירים שמנסים לשרוד ולהתפרנס בכבוד בשוק המוצף. אני מופתע כל פעם מחדש כשמורידים מחירים של שכר הטרחה. בימים אלו עובדת לשכת עורכי הדין על רוויזיה בכללי האתיקה והפרסומת וזאת מכיוון שהכללים כיום הם ישנים, ואינם מותאמים לתקופה הנוכחית. עם זאת ולמרות ההצפה, אינני מציע לעורך דין לשדל לקוח ולסכן את הרישיון שלו אחרי שעבד עליו הרבה שנים אלא להשקיע את היצירתיות בגיוס לקוחות חדשים באפיקים אחרים כגון מפגשי נטוורקינג, המלצות מפה לאוזן, בניית קשרים עסקיים, עשייה חברתית, בולטות בתקשורת, פייסבוק וגוגל", אומר עו"ד אורגד ומסכם: "כמי שמנהל קבוצה שמטרתה לסייע לעורכי דין למצוא עבודה הן כשכירים והן כפרילנסרים אני מודע לקונפליקט של עורך הדין בין הרצון להתפרנס בכבוד ומצד שני לעשות כל מה שביכולתו כדי להביא פרנסה הביתה".