חדשות

בהחלטה חריגה הביע הנשיא גרוניס את תמיהתו על התנהלותו של היועץ המשפטי לממשלה בהגשת בקשה לדיון נוסף בהרכב מורחב שהחזיקה עמוד אחד בלבד, ללא כל נימוק מהותי, תוך עקיפה של תקנות סדרי הדין

לנשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס נמאס מההתנהלות של היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין בהגשת בקשות לדיון נוסף ללא נימוקים, תוך עקיפה של תקנות סדרי הדין. כך עולה מהחלטה יוצאת דופן שפרסם לאחרונה הנשיא גרוניס, בעקבות בקשה לדיון נוסף שהגיש מטעמו של היועץ וינשטיין, עו"ד יובל קפלינסקי, המחזיקה עמוד אחד בלבד וללא נימוקים. כידוע, בבקשה לדיון נוסף קיים סד זמנים הצפוף והמחמיר ביותר של 15 ימים אשר ספירתם לא "נעצרת" בתקופת הפגרות.

היועמ"ש מבקש לדון בהרכב מורחב יותר בהלכה החדשה שנפסקה בשלהי ינואר האחרון בערעור שהגיש נגדו יניב מלכה, שבסוף שנות ה-90 נשפט והורשע באנגליה ברצח חברתו ונידון למאסר עולם (ע"פ 1548/13).

כל שנטען על ידי היועץ המשפטי לממשלה בבקשתו לדיון נוסף הוא שבפסק הדין בעניינו של מלכה נקבעו הלכות חדשות בעלות השלכות רוחב בנושאים שונים המוסדרים, בין היתר, בחוק לנשיאת עונש מאסר במדינת אזרחותו של האסיר. הנשיא גרוניס לא אהב, בלשון המעטה, את ההתנהלות וציין: "הא ותו לא, ובלא כל נימוק נוסף".

בקשה מעוררת תמיהה

"חובה לציין כי בשולי העתירה נטען כי 'עקב סד הזמנים להגשת העתירה, היקף הסוגיות ומורכבותן, מוגשת עתירה זו כעת בלא נימוקים'. היועץ המשפטי לממשלה עתר לאפשר לו להגיש את הנימוקים לעתירה תוך 30 ימים מעת הגשת העתירה", כתב הנשיא גרוניס. זאת, בניגוד להוראות תקנה 5 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, המחייבות "לפרש בעתירה את הטענות בדבר היותה של ההלכה שנפסקה עומדת בסתירה להלכה קודמת או בדבר חשיבותה, קשיותה או חידושה של הלכה שנפסקה בעניין", תוך ציון אסמכתאות.

"העובדה שהעתירה אינה כוללת כל נימוק מהותי, לצד הבקשה למתן אורכה להגשת הנימוקים, מעוררת תמיהה מסוימת, בהתחשב בכך שההליך דנא הוכתר על ידי היועץ המשפטי לממשלה כ'עתירה לקיום דיון נוסף'", מעיר הנשיא גרוניס ליועץ וינשטיין על התנהלותו, שכנראה חוזרת על עצמה מתיק לתיק. "היועץ המשפטי לממשלה לא ניסה כלל למלא אחר הוראות תקנה 5 הנ"ל", מדגיש הנשיא גרוניס בהחלטתו הנדירה בניסוחה. משכך, "ובהתחשב בבקשת האורכה שנכללה בעתירה, הרי אין לומר כי ההליך שלפניי הינו עתירה לדיון נוסף. מדובר, לכל היותר, בבקשה למתן אורכה להגשת עתירה לדיון נוסף".

לכן מזכירות בית המשפט העליון תשנה את סיווגו של ההליך לבקשה למתן אורכה להגשת עתירה לדיון נוסף, שתטופל על ידי אחד הרשמים של בית המשפט.

למרות עקיפת התקנות, ליועץ וינשטיין הותר להשלים את הבקשה ובלבד שייעשה כן עד ליום 23.3.2014. אם כי הנשיא גרוניס סיים את החלטתו בכך ש"אין לראות בדבריי משום הבעת עמדה כלשהי בנוגע לסיכוייה של בקשת האורכה (הנתונה לשיקול דעת מלא של הרשם או הרשמת), או בעניין פסק הדין שלגביו הוגש ההליך".

מאסר העולם האנגלי

יצוין כי בפסק הדין בעניינו של יניב מלכה (ע"פ 1548/13), דן בית המשפט העליון בשיטת הענישה באנגליה והמכונה "Tariff", לפיה לא יוכל מלכה להשתחרר ממאסרו בטרם תחלופנה לפחות 13 שנים, ולאחר תקופה זו יערך דיון לעניין אפשרות לשחרור מוקדם. בית המשפט העליון התייחס למהותו של מוסד ה "Tariff" בבריטניה, ולאחר עיון בעמדות הצדדים, לרבות בחוות דעת מומחים לדין הזר שהגישו, הסיק כי מדובר בחלק אינטגרלי מגזר דין של מאסר עולם, המוטל בבריטניה על נידונים שהורשעו בעבירת הרצח ומגדיר את התקופה המרבית שבמסגרתה ניתן לשלול מהנידון את חירותו על יסוד הצדקות של גמול והרתעה. כהשוואה, עונש מאסר העולם בישראל אינו מחולק באופן דומה, אלא מבוסס לכל אורכו על כלל שיקולי הענישה הכרוכים יחד. כך, בתום תקופת ה-Tariff בא לסיפוקו מרכיב הגמול, ואז מובא האסיר בפני ועדת שחרורים האמורה לקבוע האם האסיר מסוכן לציבור הבריטי, שאז ימשיך לרצות מאסר בפועל, או שמא יש לשחררו.

במקרה של מלכה, בעוד שוועדת השחרורים היתה אמורה לדון בשחרורו המוקדם כחלוף 13 שנה, כאשר שנתיים וחצי מהם כבר ריצה בבריטניה, נקבע בעניינו רף שקצב את מאסר העולם שלו בישראל על 28 שנות מאסר. בית המשפט העליון קיבל חלקית את ערעורו נגד היועמ"ש וקבע כי עונשו של מלכה "יותאם" לדין הישראלי באופן שעניינו יובא בהקדם האפשרי בפני ועדת שחרורים מיוחדת, חרף העובדה שטרם ריצה שני שלישים מהעונש שנגזר עליו. קביעותיה של הוועדה תהיינה כפופות לאישור או לביקורת שיפוטית.

את מלכה מייצגים עורכי הדין יחיאל (חיליק) גוטמן וראפת אבו-זלאם.

דנ"פ 1077/14