בית המשפט העליון קיבל את עמדת 'אדם טבע ודין' ו'התנועה לאיכות השלטון' והורה לפרסם את הליכי הבוררות שהתנהלו בין המדינה לבין מפעלי ים המלח בסוגיית התמלוגים. "הנתונים מצביעים על כך שמדובר בעניין בעל חשיבות ציבורית רבה", פסק הרכב בראשות הנשיא אשר גרוניס והותיר על כנו את פסק הדין של השופט המחוזי יגאל מרזל בו נקבע לאחרונה כי "לא מדובר במחלוקת פרטית. מדובר במחלוקת ובסכסוך בעלי מאפיינים ציבוריים מובהקים"
בית המשפט העליון דחה אתמול (ד') את הערעור שהגישו מפעלי ים המלח נגד פרסום הפרוטוקולים והעדויות של הליך הבוררות בסוגיית תמלוגי ים המלח ובכך הותיר על כנו את פסק הדין של שופט בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים, ד"ר יגאל מרזל, שקבע ביולי השנה כי על החברה לפרסם את המסמכים.
הנשיא אשר גרוניס, ושופטי בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין וצבי זילברטל, פסקו כי "הנתונים מצביעים על כך שמדובר בעניין בעל חשיבות ציבורית רבה". השופטים אף קבעו כי מפעלי ים המלח ישלמו הוצאות משפט לתנועה לאיכות השלטון ולאדם טבע ודין בסך 30 אלף שקל לכל צד, בנוסף לסכום של 50 אלף שקל שבו חויבו במחוזי.
תקדים: חוק חופש המידע חל גם על הליכי בוררות
כפי שסוקר לאחרונה בפורטל חדשות תקדין, העתירה המקורית הוגשה נגד החלטת משרד האוצר להיעתר לבקשה לפי חוק חופש המידע, שאותה הגישו העמותות הציבוריות 'אדם טבע ודין' ו'התנועה לאיכות השלטון', למסור כתבי טענות ופרוטוקולים מהליך הבוררות שמנהלת המדינה מול מפעלי ים המלח.
את הבוררות יזמה המדינה ובמסגרתה היא תובעת סך משוער של 291 מיליון דולר, בשל תשלום בחסר של תמלוגים עבור ניצול אוצרות הטבע של ים המלח. בירור ההליך בבוררות דווקא נעשה בהתאם לתניית בוררות בשטר הזיכיון וחוק זיכיון ים המלח, והבוררות מתנהלת בפני שלושה משפטנים בכירים: השופטת (בדימוס) טובה שטרסברג-כהן ועוה"ד אלכס הרטמן ורם כספי.
הבקשה למסירת המידע התבססה על חוק חופש המידע ועל הטענה שקיים אינטרס ציבורי מובהק בחשיפת המידע. העמותות טענו שהמדינה לא יכולה לנהל הליך מעין זה – גם אם מדובר בבוררות – רחוק מהעין הציבורית. משרד האוצר הסכים למסור את המידע בשלמותו, בכפוף להשמטות שונות של סודות מסחריים ומידע עסקי של מפעלי ים המלח.
בעתירה שהגישה מפעלי ים המלח לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים היא טענה כי החלטת המדינה למסור את המידע אינה כדין, שכן חוק חופש המידע לא חל על הליכי בוררות. כמו כן נטען כי במסירת המידע תיפגע הפרטיות של מפעלי ים המלח בחשיפה של סודות מסחריים ומידע עסקי, וכן יופר תנאי משתמע מהבוררות שלא יימסר מידע ממנה על ידי המדינה.
השופט מרזל דחה כאמור ברובה את עתירת מפעלי ים המלח, וקבע לראשונה כי חוק חופש המידע חל כעיקרון על מסירת מידע שמקורו בהליכי בוררות שהמדינה היא צד להם. בפסק הדין עמד השופט מרזל על המתח המובנה שבין חופש המידע וזכות הציבור לדעת, לבין האינטרס של צדדים לבוררות לשמור על פרטיותם ועל "חשאיות" הליכי הבוררות. בית המשפט עמד על החשיבות של הליכי בוררות לכשעצמם, ועל חשיבות ההגנה על ציפיות הצדדים להליך הבוררות לשמירה על פרטיותם. בפסק הדין נקבע כי נכון להיום טרם הוכרעה בדין השאלה המשפטית האם בוררות היא סודית מעצם טבעה ככזו, אך לפי פסיקת בית המשפט העליון יש לה מימד מוגן של "פרטיות" ו"חשאיות". עוד צוין למתח שבין חופש המידע לבין חשאיות הבוררות יכולים להיות פתרונות שונים, אלא שההכרעה בעניין זה בישראל נמצאת בתוך חוק חופש המידע עצמו והוראותיו.
תגובות
עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל 'אדם טבע ודין' בירך על החלטת ביהמ"ש העליון ואמר: "כי"ל ניסתה להתיש אותנו בהליכים משפטיים ארוכים ויקרים, אך לא הרפינו והצדק ניצח! ביהמ"ש העליון נתן עדיפות לשקיפות הציבורית וכעת ברור לכולם כי המידע הציבורי שייך לציבור, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר במשאבי טבע כמו ים המלח השייכים לכולנו. כעת נעמוד על המשמר על מנת להבטיח שכי"ל תשלם לציבור את כל הכספים המגיעים לו בשל ניצול ים המלח לטובת אינטרסים כלכליים פרטיים. בית המשפט העדיף את השקיפות הציבורית על פני הליכים שנעשים במחשכים".
עו"ד דנה טבצ'ניק, ראש תחום כלכלה ומשאבי טבע באט"ד, אמרה כי "בית המשפט העליון שם סוף להתנהלות הבזויה של כי"ל, אשר לא רק ממשיכים לנצל באופן מחפיר את משאב ים המלח, אלא גם להסתיר מהציבור את המידע בנוגע לתביעה המתנהלת נגדם על כספים שלא שילמו עבור ניצולו".
עו"ד נידאל חאיק, מנהל תחום הליטיגציה בתנועה לאיכות השלטון, מסרה בתגובה כי "בית המשפט העליון חזר ועמד על חשיבותו של המשאב הציבורי, ים המלח, ומתוך כך דחה כל ניסיון לנהל את העניינים הקשורים לתמלוגי ים המלח הרחק מעינו של הציבור. בית המשפט קיבל את עמדת התנועה לאיכות השלטון לפיה חופש המידע וזכות הציבור לדעת שולטים בכיפה במקרה הזה והורה על חשיפת המידע לעיני הציבור. מדובר בהלכה חשובה החוזרת ומדגישה את חשיבות המעורבות הציבורית בכל הנוגע לניהול משאבי הטבע של המדינה".
לקריאה נוספת, ראו:
מפעלי ים המלח לא יסתירו מהציבור בוררות מול המדינה בסך 291 מיליון דולר
