השופטת רבקה גלט זיכתה את בני הזוג ירון מבנייה ללא היתר תוספת של 17 מטרים לנכס שלהם במכבים רעות, כי "כל עוונם הוא באי-הגשת כל המסמכים הנדרשים לצורך העברת הבקשה לדיון בוועדת התכנון והבנייה. מחדל זה הוא לדעתי מינורי יחסית, בשל אופיו הטכני-פורמלי, ולכן הגשת כתב האישום בגינו נראית בלתי מידתית... כשרשות הרישוי התרשלה כליל, העמדה לדין פלילי היא תוצאה בלתי הוגנת, הפוגעת באופן ממשי בתחושת הצדק וההגינות"
נגד גלעד וצפורה ירון ממכבים רעות הוגש בבית משפט השלום ברמלה כתב אישום שייחס להם עבירה של שימוש חורג לפי חוק התכנון והבניה. הנאשמים לא כפרו בביצוע השימוש החורג, אך טענו לקיומה של הגנה מן הצדק, בשל התנהלות רשות הרישוי בעניינם. בני הזוג בנו ללא היתר תוספת של 17 מטרים לנכס שלהם במכבים רעות. בני הזוג ירון טענו כי עיריית מודיעין נהגה בהם בחוסר הגינות, רשלנות וחוסר שוויון, בכך שמנעה מהם את ההיתר הנדרש.
מחדל מינורי
השופטת רבקה גלט קיבלה את הטיעונים של בני הזוג וקבעה כי "עומדת להם הגנה מן הצדק, הן בשל הליכי הרישוי שהתקיימו בעניינם והן בשל התנהלות התביעה בהגישה את כתב האישום".
בני הזוג טענו שהם נמצאים משנת 2001 ב"מסע של הלוך ושוב בדרישות שונות ומשונות מצד העירייה, ואבדן של מסמכים". הוועדה המקומית דנה בבקשה להיתר רק בשנת 2011, לאחר שכבר הוגש כתב האישום ולא ניתנה לזוג הזכות למסור גרסה בפני הועדה ולבקש שימוע בטרם הוגש כתב האישום.
השופטת גלט קבעה כי "הגשת כתב האישום מבלי שניתנה לנאשמים ההזדמנות שהוצעה להם, יש בה כדי להוות שיקול של ממש, בבוא בית המשפט לבחון קיומה של הגנה מן הצדק, מה גם שלא נמסר כל הסבר המניח את הדעת להזדרזותה של התביעה בהגשת כתב האישום, ללא שמיעת גרסת הנאשמים".
בית המשפט קיבל את טענת בני הזוג בעניין אכיפה בררנית נגדם, לעומת מדיניותה הכללית של התביעה. התביעה המשיכה לנהל את ההליך הפלילי גם לאחר שכבר ניתן ההיתר, ובני הזוג ירון טענו כי העובדה מחזקת את טענתם להגנה מן הצדק.
השופטת גלט קבעה כי "בעניינם של הנאשמים נפלו פגמים שנגרמו מצד הרשות הן בניהול הליכי הרישוי והן בעצם הגשת כתב אישום". השופטת הוסיפה כי "כל אחד משני הפגמים שהוצגו, די היה בו על מנת לבסס טענה להגנה מן הצדק. הצטברותם של הפגמים בשני המישורים, מכביד את משקל הטענות עוד יותר".
תוצאה בלתי הוגנת
עוד ציין בית המשפט כי "במיוחד בולטת העובדה שבהבדל ממקרים אחרים, מחדלם העברייני של הנאשמים לא התבטא באי עמידה בקריטריונים מהותיים כלשהם לפי דיני התכנון והבנייה, אלא כל עוונם הוא באי-הגשת כל המסמכים הנדרשים לצורך העברת הבקשה לדיון בוועדה. מחדל זה הוא לדעתי מינורי יחסית, בשל אופיו הטכני-פורמלי, ועל כן הגשת כתב האישום בגינו, בנסיבות שתוארו, נראית בלתי מידתית".
כמו כן צוין כי "הרשעתו של נאשם בעבירת שימוש חורג שהיא עבירה של אחריות קפידה, לאחר שהונח בסיס לטענה כי רשות הרישוי התרשלה כליל, היא תוצאה בלתי הוגנת, הפוגעת באופן ממשי בתחושת הצדק וההגינות".
תו"ב 37615-12-10
