לטענת התובע, הריבית שנגבתה גבוהה מהריבית המקסימלית של 13% המותרת בחוק. בא כוחו עו"ד יוסי פורת: "פרשנותה של לאומי קארד את חוק הריבית פוגעים בתכליתו כחוק צרכני שנועד להבטיח עסקה הוגנת "
בקשה לאישור תביעה ייצוגית על סך של 92 מיליון שקל הוגשה נגד לאומי קארד לבית המשפט המחוזי בתל אביב. התובע טוען באמצעות עו"ד יוסי פורת ועו"ד צביה קרגולה כי החברה גבתה ריביות מופרזות בגין הלוואות שהיא מעניקה ללקוחותיה, כאשר שיעור הריבית שגבתה היה גבוה מזה המותר על פי החוק.
התובע בתיק, עו"ד עידו שיפוני, נטל מחברת לאומי קארד שתי הלוואות, האחת על סך של 6,500 שקל עם תקופת ההחזר של 36 חודשים והשנייה על סך של 4,000 שקל עם תקופת ההחזר של 32 חודשים. בשתי ההלוואות נקבעה התמורה בגין ההלוואות על בסיס נוסחה לחישוב הריבית המבוססת על ריבית הפריים, כך שההלוואות צוברות ריבית בשיעור הפריים בתוספת אחוז מסוים.
בבקשה נטען כי הריבית שהחברה גובה מהתובע בגין ההלוואות היא מופרזת וגבוהה בהרבה מהריבית המותרת על פי כל דין – המגיעה עד 13% בלבד. בלאומי קארד טוענים מנגד שההלוואות אינן תואמות את ההגדרה של מלווה צמוד ערך ולכן ההגבלות הקבועות בחוק לא חלות עליהן.
התובע מסתמך בבקשה, בין היתר, על חוות דעתו של פרופ' רו"ח ירון זליכה, שהינו מומחה בתחום הכלכלי, חשבונאי ומימוני. על פי חוות הדעת של פרופ' זליכה, ריבית היא מחיר השירות שמבקש נותן האשראי ממקבל האשראי בגין הויתור שעושה הראשון לטובת האחרון על זכותו לצרוך או לעשות שימוש אחר בכסף בהווה. עוד קובע פרופ' זליכה כי טענתה של לאומי קארד לפיה ריבית הפריים איננה מחיר אינה יכולה להסתמך לא על תורת המימון, לא על תורת הכלכלה ולא על התיאוריה החשבונאית.
לדברי עו"ד יוסי פורת המייצג את התובע הייצוגי בתיק, "גישתה של חברת לאומי קארד ופרשנותה את חוק הריבית וצו הריבית – מעבר להיותם בלתי סבירים מקצועית ומהותית – מהווים פרשנות מלאכותית ופוגעים בתכליתו של חוק הריבית כחוק צרכני להבטיח 'עסקה הוגנת' לצרכן, ובכך מסייעים לקיומו של כשל שוק, בריכוזיות יתר של הבנקים הגדולים וחוסר תחרות".
טרם התקבלה תגובת לאומי קארד.
