לקוח סלקום שביקש לבטל שירותים מסוימים ונדחה בלך ושוב ובשליחת טפסים, תבע פיצוי של 32 אלף שקל כ"פיצויים לדוגמא", ויסתפק באלף שקל בלבד
התובע היה מנוי על שירותי סלקום, כאשר על שמו היו רשומים ארבעה קווים שהיו בשימושו ובשימוש בני משפחתו. התובע התנתק באופן מוחלט משירותי החברה, לאחר שזו סירבה לטענתו לזכות אותו בגין חיובי תוכן בהן חויב בנו בן ה-11, על אף שלא עשה בהם כל שימוש.
אולם, לאחר הניתוק קיבל התובע חשבונות חודשיים בסכום של 88.44 שקל בגין קו טלפון שלא חויב בגינו בעבר, ובירור שעשה העלה כי מדובר בחיוב עבור מספר נוסף שהיה צמוד לקו אחר שהיה בשימושו, למרות שלטענתו לא עשה בעבר גם שימוש בפונקציה זו ואף ביקש מסלקום לבטלה. לטענת התובע, החיובים הללו נמשכו מספר חודשים (אם כי הוא זוכה לגבי חלק מהתקופה), למרות ששוחח מספר פעמים עם נציגי שירות של סלקום ושלח פעמיים טופס ניתוק.
התובע אף שלח מכתב בו דרש שיוחזרו לו כל הסכומים בהם חויב בצירוף פיצוי סמלי של 250 שקל, אולם רק כעבור כמה שבועות התקבלה תשובת סלקום כי טרם נתקבלה בקשה לניתוח הקו החדש.
בתביעה שהגיש לביהמ"ש לתביעות קטנות בת"א טען התובע, כי סך הכל מדובר בשבעה חיובים שגויים בסך של 88 שקל כל אחד, ועד כה הוא זוכה בסכום של 253 שקל בלבד. לטענתו, בגין כל אחת מההפרות יש לחייב את סלקום בפיצויים לדוגמא בסך 10,000 שקל, בין היתר על מנת לגרום לחברות מסוגה להימנע מחיובים שלא לצורך. לצרכי תביעה זו הועמד סכום הפיצוי הנדרש על 32,700 שקל - גבול סמכותו של ביהמ"ש לתביעות קטנות.
סלקום טענה מצידה, כי לא קיבלה את הטפסים וכי בחלק מן הפעמים ניסתה להשיג את התובע טלפונית ללא הצלחה. לראייה, צירפה סלקום דו"ח הערות ללקוח הכולל ניסיונות שונים להשיג את התובע, לרבות משלוח הודעת טקסט, והערות כי טופס ניתוק לא התקבל. סלקום טענה כי התובע זכאי לפיצוי של 1,000 שקל בלבד, ואף הפנתה לפסיקה התומכת בעמדתה, כי אין להפריז בפיצויים הנפסקים בגין עילות מסוג זה.
השופטת אורלי מור-אל קבעה, כי אין ספק כי סלקום כשלה בהתנהלותה מול התובע אשר פנה שוב ושוב בבקשה להפסיק את החיוב, ונדחה בלך ושוב ובשליחת טפסים, אולם סלקום הכירה בכך והיא מכירה בחובתה להחזיר לתובע את כספו ואף פיצוי מסוים. סלקום, כך נפסק, עשתה ניסיון לטפל בפניות התובע ואף ניסתה להשיגו מיוזמתה ולסיים את הטיפול.
משכך, קבעה השופטת כי היא מתקשה לקבל את הגישה לפיה כל רשלנות של חברה דוגמת סלקום, גם אם נעשתה "בשלומיאליות", תוביל בהכרח לפסיקת פיצויים לדוגמא בשיעור המקסימאלי. השופטת ציינה כי בסופו של דבר מדובר בכספים שייגרעו מכלל הצרכנים, וכי מאחר ומדובר בכשל נקודתי, הרי שפיצוי בסך 1,000 שקל הוא פיצוי סביר בנסיבות העניין, מה גם שבמכתבו של התובע לסלקום הוא דרש פיצוי של 250 שקל, אולם בבואו לבית המשפט, דרש מעל 32,000 שקל.
