יו"ר הלשכה, עו"ד דורון ברזילי: אין זה תקין שרשות האכיפה והגבייה נוקטת צד ומייצגת זוכים בעצמה במקום לשמור על ניטראליות כלפי זוכים או חייבים
ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת דנה היום בתיקון לחוק ההוצאה לפועל, תיקון שמבקש לעגן בחוק הליך מקוצר לגביית חובות עד 10,000 שקל. ההליך מאופיין במעורבות מינימאלית של הזוכה, ובכך יחסכו לחייב הוצאות משפטיות.
כבר בשנת 2009 תוקן חוק ההוצאה לפועל, ונקבע בו מסלול מקוצר לגביית חובות של עד 10,000 שקל. התיקון נקבע כהוראת שעה וכפיילוט ניסיוני למשך שנתיים, שהוארכה בשנה נוספת וכעת עומדת לפוג. משרד המשפטים מבקש לעגן את המסלול המקוצר בחוק קבוע.
במהלך הדיון בוועדה נוצרה קואליציה של משרד המשפטים עם רשות האכיפה והגבייה בתמיכת עמותת ידיד, חברת פרטנר וקופ"ח כללית שתמכו בתיקון לחוק, בטענה כי המסלול מגן על האזרחים וחוסך בהוצאות. מנגד, יו"ר לשכת עורכי הדין ושורה של חברי כנסת התנגדו להצעת החוק בטענה כי בחוק קיים ניגוד עניינים אינהרנטי וכי הוא עלול לפגוע בפרנסתם של כ-30 אלף עורכי דין המתפרנסים מהענף.
לדברי סמנכ"ל רשות האכיפה והגביה, אריה כהן, בשנת 2011 נפתחו 23,109 תיקים במסלול המקוצר. מתוכם, 18,678 תיקים (מעל 80%) נפתחו ע"י בתי חולים. אזרחים פרטיים פתחו רק 2,067 תיקים (9%), בעוד שתכלית המסלול המקוצר לא נועדה לסיוע לגופים מוסדיים ואלה אמורים היו להיות מוחרגים מתחולת המסלול המקוצר.
כדוגמא לעלויות גביית חובות הציג כהן תיק שהקרן בו עומדת על 423 שקל – תיק זה יעמוד בסוף ההליך המקוצר על 592 שקל בלבד ללא תשלום שכ"ט, לעומת 1,584 שקל אם התיק יטופל במסלול הרגיל. סך כל החובות שמטופלים במסלול המקוצר עומדים על 79 מיליון, מהם נגבו 36 מיליון שקל. כהן טען כי בגביית חובות מסוג שטרות, נגבו 46% במסלול המקוצר לעומת 32% במסלול הרגיל.
מנכ"ל רשות האכיפה והגביה, דוד מדיוני, אמר: "השאלה העומדת על הפרק היא, האם המחלה הממארת של חובות שהופכים לחובות אדירים, תימשך גם בחובות קטנים. אנחנו חושבים שאדם במצוקה שחייב סכומים קטנים, אין שום סיבה להטיל עליו הוצאות גבייה שמצטברים לאורך השנים למאות מיליוני שקלים".
ח"כ אורי מקלב אמר בוועדה: "הציבור חייב למד"א כ-300 מיליון שקל. יותר ממחצית החוב נובע משכ"ט והוצאות גבייה. נתון זה מאפיין רשויות רבות שגובות חובות. הרשויות והחברות הגדולות נוגסות בחייבים המסכנים, ואנחנו צריכים להחליט את מי אנחנו מייצגים: את עורכי הדין או את האזרחים. לשכת עורכי הדין באים לכאן כדי לייצג אנשים שעשו הון על גבם של מסכנים".
ח"כ חנא סוייד אמר "אנו צריכים לייצג את הציבור, אולם גם עורכי הדין הינם ציבור. מחד המערכת מייצרת עורכי דין בלי סוף, ומאידך המערכת מבקשת לשלול מהם את פרנסתם".
ח"כ יובל צלנר הלין כנגד ניגוד העניינים האינהרנטי במסלול המוצע. לדבריו, בהליך המקוצר השופט הוא גם התליין. צלנר הציע שהמסלול יוגבל ל-10 תיקים לזוכה בשנה.
יו"ר לשכת עורכי הדין, עו"ד דורון ברזילי, השיב: "החלת המסלול המקוצר כמסלול קבע תביא לפגיעה קשה בניטראליות של המערכת. אין זה תקין שרשות האכיפה והגבייה, שהינה אורגן של המדינה, נוקטת צד ומייצגת זוכים בעצמה מחד, ומאידך גיסא אמורה לשמור על ניטראליות ואי הטיה כלפי זוכים או חייבים. ניגוד האינטרסים זועק לשמיים. המסלול המוצע פוגע ומזיק למערכת המשפט, אנחנו עושים נזק ציבורי אדיר". לדבריו, יתכן שצריך להגיע להסכמות בנושא שכ"ט.
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, השיב לטענות לשכת עורכי הדין וחברי הכנסת בנושא ניגוד העניינים במסלול המקוצר: "בואו ונשים את הדברים על השולחן, יש פה איגוד מקצועי שמגן על האינטרסים שלו. בעיני, בעייתי שלשכת עורכי הדין מגנה על האינטרסים של חבריה על חשבון הציבור".
עוד אמר ליכט, "הרי בסוף הזוכה יקבל את כספו. השאלה כמה זה יעלה לחייב. המדינה מבקשת לצמצם את פערי התיווך שבין החייב לזוכה. אם אפשר לעשות את הפעולה הזו באופן שמצמצם את יוקר המחייה, אז למה לא לעשות את זה?"
לאור עמדת הלשכה הוחלט שלא להעלות את הצעת החוק להצבעה כפי שתוכנן, והדיון נדחה בשבוע.
