שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > האם חברות התקשורת רשאיות להעניק הנחות ללקוחות חדשים או מתמקחים?

חדשות

האם חברות התקשורת רשאיות להעניק הנחות ללקוחות חדשים או מתמקחים?, צילום: istock
האם חברות התקשורת רשאיות להעניק הנחות ללקוחות חדשים או מתמקחים?
11/12/2019, עו"ד לילך דניאל

ביהמ"ש המחוזי בת"א דחה 10 בקשות לתביעות ייצוגיות נגד שורת חברות תקשורת, בטענה כי מתן הנחות ללקוחות חדשים וללקוחות המאיימים לעזוב – מהווה אפליית מחירים אסורה. ביהמ"ש אימץ את עמדת מועצת הכבלים והלוויין וקבע כי הדבר עשוי לעודד את התחרות, ואף מתח ביקורת על משרד התקשורת, שלא הנהיג עמדה סדורה בעניין

בית המשפט המחוזי בתל-אביב דחה 10 בקשות לאישור תביעות ייצוגית נגד שורת חברות תקשורת המעניקות שירותי סלולר, אינטרנט וטלוויזיה, בהן יס, הוט, פרטנר ועוד, בטענה כי הפרקטיקה בה הן נוקטות, של מתן הנחות ללקוחות חדשים וללקוחות המאיימים לעזוב (מתמקחים) – מהווה אפליית מחירים אסורה המפרה את רישיונות החברות. בית המשפט אימץ את עמדת מועצת הכבלים והלוויין וקבע כי לא קיימת אפשרות סבירה כי התובענה תוכרע לטובת הקבוצה. עוד נקבע כי תובענה ייצוגית אינה הדרך היעילה והצודקת להכריע בסוגיות שעל הפרק, לאור מורכבות השאלות הנוגעות לתחרות ועמדותיו המשתנות של משרד התקשורת, שבמשך השנים לא הביע כל התנגדות לדרך התנהלות החברות ולא נקט כל עמדה סדורה בעניין זה.

עניינו של ההליך ב-10 בקשות לאישור תביעות ייצוגיות נגד שורת חברות סלולר וכבלים, בהן "בזק בינלאומי", הוט, פרטנר, יס ועוד. המבקשים מלינים על כך שהחברות מציעות לחלק מלקוחותיהן מחיר מוזל עבור שירות מסוים, בין אם עקב פניה של הלקוח אליהן ובין אם עקב פניה מצדן אל הלקוח – אולם אינן מציעות את אותו המחיר ללקוחות האחרים "מאותו סוג" עימם הן נושאות ונותנות באותה העת.

המבקשים טענו כי החברות נותנות תעריף מוזל ללקוחות מתמקחים המאיימים להתנתק משירותי החברה וכן מעניקות ללקוחות חדשים הטבות שלא ניתנות ללקוחות קיימים. משכך, לטענתם, מדובר באפליית מחירים פסולה על פי תנאי הרישיון של החברות הניתן להן על-פי חוק התקשורת (בזק ושידורים), המחייב אותן לספק את השירותים ללא אפליה ובתנאים שוויוניים.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

החברות מצדן, טענו כי הן עונות על תנאי הרישיון, וכי מתן הנחות ללקוחות מתמקחים וללקוחות חדשים עונה על הגדרת סוג מנויים, ובנוסף מעודד את התחרות ומוזיל את המחירים לכלל הצרכנים בשוק הטלקום. במסגרת ההליך, הוגשו לבית המשפט עמדות הרגולטורים לעניין פרשנות הוראות הרישיונות, הדומים זה לזה בלשונם ובמהותם. עמדת משרד התקשורת הייתה כי אכן מדובר בהפרת הרישיון, וכי מדובר באפליית מחירים אסורה. מנגד, המועצה לשידורי כבלים ולוויין, בהתבסס על עמדת הרשות לתחרות וארגוני צרכנים, הייתה בדעה כי אין מדובר בהפרת הרישיון, וכי מתן הטבות ללקוחות מתמקחים ולקוחות חדשים מועילה לתחרות בשוק ומביאה להוזלת השירותים לכלל הצרכנים.

השופטת מיכל אגמון גונן ציינה בפתח הדברים כי אין מחלוקת של ממש באשר לאופן התנהלותן של החברות, המעניקות הטבות שונות הן ללקוחות המתניידים אליהן מחברות אחרות, הן ללקוחות המאיימים בנטישה, כאשר שיעורן של הטבות אלה ותנאיהן אינו מפורסם ברבים, אינו אחיד, ולא ניתן לכלל הלקוחות. אף אין מחלוקת, כי החברות או מי מהן אינן מפרסמות מידע מלא ומפורט בדבר תעריפים או הטבות הניתנים רק ללקוחות חדשים וללקוחות מתמקחים, אלא רק את המסלולים והתעריפים הבסיסיים.

אין אפשרות סבירה כי התובענות יוכרעו לטובת המבקשים

עוד ציינה השופטת כי המאסדר (הרגולטור) לא הכתיב מחיר אחיד בשוק אלא הסתפק באיסור אפליה "פנימית" בין לקוחותיו של כל בעל רישיון שהם "מאותו סוג", כאשר מהו "סוג" ומהי אבחנה מותרת לא פורטו ברישיון. משכך, כל אחד מבעלי הרישיונות חופשי לקבוע את מחיריו בהתאם לשיקוליו העסקיים ובלבד שיציעם באופן שוויוני ללקוחותיו שלו, מה שמותיר לכאורה מקום נרחב לתחרות מחירים כוללת בין בעלי הרישיונות.

לגופו של עניין קבעה השופטת כי הרישיונות השונים של החברות הם רישיונות דומים, ועל כן יש חשיבות לתת פרשנות אחידה לכל הרישיונות, ואין לקבל מצב בו הרגולטור מדבר בשני קולות. לדבריה, בשנים האחרונות מציעים מפעילי התקשורת השונים תכניות משולבות של טלפון, שירותי אינטרנט ושירותי טלוויזיה רב ערוצית, ובנסיבות אלה אין להטיל חובות שונות על החברות ביחס לשירותים השונים, שבבסיסם איסור על הפלייה והגברת התחרות. כפועל יוצא, לא ניתן להצביע במצב זה על כל הצדקה עניינית לכך שמשרד התקשורת יאסור על חברות האינטרנט והסלולר לבצע אבחנת מחירים שהתירה מועצת הכבלים והלווין כי תבוצע ע"י חברות הטלוויזיה הרב ערוצית.

עוד בחנה השופטת את עמדות הרגולטורים שהוצגו בפניה וקבעה כי בהליך גיבוש עמדת משרד התקשורת נפלו פגמים רבים, בעיקרם חוסר התבססות על תשתית עובדתית מעדכנת ואי היוועצות ברשות לתחרות על אף עמדתה הנוגדת של מועצת הכבלים, בהתבסס על חוות דעת הרשות לתחרות, כשיו"ר המועצה הוא נציג שר התקשורת. כך, עמדת המשרד לפיה מדובר בהפרת הרישיון מנוגדת למכתבו של מנכ"ל משרד התקשורת דאז, שלמה פילבר, שעמד על כך כי הנושא אינו ברור וכי יש לבחון את השאלה, בין היתר לאור העובדה שכיום מוצעים שירותים משולבים, ויש חברות רבות בתחום, וכן כתב כי יש לפעול להאחדת המונחים והמדיניות בנוגע לכלל השירותים.

בעניין זה הדגישה השופטת כי במקרים מסוימים, כמו במקרה זה בו שיקולי התחרות הם מרכזיים, ומדובר בשוק מורכב, יש חובה על המאסדר בתחום מסוים, כמו משרד התקשורת, להיוועץ בממונה על התחרות, מכוח כללי המשפט המינהלי. לאור האמור, קבעה השופטת כי יש לאמץ את עמדת מועצת הכבלים והלווין שהתגבשה בהליך סדור, תוך התייעצות עם הרשות לתחרות (הממונה על ההגבלים העסקיים), ארגונים צרכניים, חוות דעת כלכליות, ועריכת שימוע לחברות הכבלים.

בהסתמך על האמור, בחנה השופטת את שני התנאים המרכזיים לאישור תובענה כייצוגית: האם יש אפשרות סבירה שהשאלות הנדונות יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה והאם תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין. לגבי חברות YES והוט, לגביהן אימצה השופטת את חוות דעת המועצה, קבעה השופטת כי אין אפשרות סבירה כי התובענות נגדן יוכרעו לטובת המבקשים, ודין הבקשות נגדן להידחות. אשר ליתר המשיבות, משנדחתה עמדת משרד התקשורת, וכאשר כל יתר הראיות מצביעות על כך שאין לקבל את טענת המבקשים -  הרי שלא ניתן לומר כי מתקיים התנאי ולפיו קיימת אפשרות סבירה כי התובענה תוכרע לטובת הקבוצה.

עוד הוסיפה השופטת וקבעה כי לא מתקיים גם התנאי הדורש כי תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה והצודקת להכריע בסוגיות שעל הפרק. זאת, לאור מורכבות השאלות הנוגעות לתחרות ועמדותיו המשתנות של משרד התקשורת, שבמשך השנים לא הביע כל התנגדות לדרך התנהלות החברות ולא נקט כל עמדה סדורה בעניין זה.

בעניין זה הדגישה השופטת כי סוגיית התחרות בשוק הטלקום היא סוגיה מורכבת וכי אפליית מחירים אסורה בחוק רק על מונופול, אך במקרים אחרים יכולה להגביר את התחרות ולהוזיל את המחירים לכלל הלקוחות. כך, חוות הדעת שעמדו לפני המועצה לשידורי כבלים ולוויין מעידות על היתרונות והחסרונות בכל אחת מהשיטות. לדעת השופטת, שאלות מורכבות מעין אלו, שיש להן גם השלכות חברתיות, ראוי כי יתקבלו בידי המאסדר, הדן בתחום כולו, אלא שבמקרה זה כאמור, נקט משרד התקשורת בעמדות משתנות ולכן שררה אי בהירות בנוגע לפרשנות הוראות החוק שלגביהן נטען להפרה בבקשות האישור.

לאור האמור, הבקשות נדחו. בנסיבות העניין לא נעשה צו להוצאות לאור חשיבות הנושא שהעלו המבקשים, ובעיקר כיון שהעמדות השונות של משרד התקשורת, אכן יצרו בלבלול באשר לאסור ולמותר בנוגע לאפליית מחירים.

 

ת"צ 42754-05-11

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit.jpg
17 | S:166
קומיט בחודש מתנה