חדשות

ביהמ"ש לתביעות קטנות חייב את חברת "הוט" לפצות ב-5,000 שקל לקוח שהצטרף לשירותי החברה לאחר שהובטח לו מחיר קבוע של 169 שקל לחודש, ולאחר מכן התברר כי קיים פער בין מה שהובטח לו לבין סיכום העסקה. בין היתר נקבע כי התנהלות הוט כלפי התובע הייתה תכסיסנית ויש לפסול אותה ולראות בה כוונת מרמה כלפי הלקוח, וכי התנהלות הוט פוגעת בוודאות הצרכנית

התובע, שהיה לקוח של חברת "yes", טען כי במשך כמה חודשים קיבל הצעות מהחברה המתחרה "הוט" לעבור אליה. לאחר שאמר לנציג כי הוא משלם ליס 159 שקל בחודש, השיב לו זה כי התשלום בהוט יהיה 169 שקל לחודש קבוע, כאשר בתמורה כל הערוצים ברוסית יהיו פתוחים בפניו והערוצים בערבית יבוטלו.

בהמשך, קיבל התובע לטענתו הצעת מחיר בדוא"ל בסך 169 שקל לחודש, וכעבור יומיים נשלח אליו הסכם בו נכתב כי החיוב יהיה בסכום של 149 שקל ל-3 חודשים, ולאחר מכן 9 חודשים בסכום של 189 שקל לשנה. עוד התברר מההסכם שלא קיבל את כל הערוצים הרוסיים, והערוצים הערביים לא בוטלו.

בעקבות האמור, פנה התובע לנציג הוט ושאל מדוע ההסכם לא מתאים להצעת המחיר ולהסכם בעל פה, וזה הבטיח לו כי יקבל הסכם אחר. בהמשך צלצל התובע שוב לנציג וביקש להחזיר את המחיר ל-169 שקל לחודש קבוע, ולבטל ערוצים בערבית, אך נאמר לו שהערוצים בערבית הם בחינם. בימים הבאים ניסה התובע שוב ליצור קשר עם הוט מאחר שלא קיבל את ההסכם החדש, עד שלבסוף התקשרה אליו סמנכ"ל לקוחות פרטיים בחברה, ואמרה שבהוט אין תכנית קבועה כלל ושהצעת המחיר שנשלחה אינה הסכם.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

נוכח האמור, הגיש התובע תביעה קטנה נגד הוט בסך של 5,000 שקל, בטענה כי התנהלותה מהווה מרמה כדי למשוך לקוחות אליה. זאת, בהצעת המחיר של 169 שקל לחודש "קבוע", בהבטחה כי כל הערוצים ברוסית יהיו פתוחים והערוצים הערביים יבוטלו, התקנת ציוד חינם ועוד. התובע גם הלין על כך שהוט לא מציגה רשימה של ערוצים שנכנסים לחבילה הן בחינם והן בתשלום.

הוט מצדה, טענה בהגנתה שמדובר במקרה של טעות בכדאיות העסקה וכי מדובר בתביעה קנטרנית וטורדנית. נטען, כי הצעת המחיר לא הייתה חוזה מחייב אלא הצעת מחיר ראשונית וכי התובע קיבל הטבה משמעותית לאחר שפנה, והפחתה בדמי המנוי בדמות תשלום של 149 שקל ב- 3 החודשים הראשונים.

התנהלות עסקית לא הוגנת

הרשמת הבכירה אביגיל ון-קרפלד קבעה כי הוט לא סתרה את גרסת התובע לפיה היה לקוח של יס והוצע לו לעבור להוט כנגד תשלום חודשי סופי של 169 שקל. גם גרסת התובע כי נציג הוט שוחח איתו טלפונית והבטיח לו מחיר זה כמחיר סופי, וכן שהתובע יקבל בתמורה גם גישה לכל הערוצים ברוסית כשמנגד הערוצים בערבית יחסמו - לא נסתרה.

לדעת הרשמת, מדובר בהתנהלות עסקית לא הוגנת, שכן הוט ניסתה לחייב את התובע שלא בהתאם לסיכום שקיבל בעל פה מנציג החברה, ולא מדובר בטעות בכדאיות העסקה כפי שטענה הוט. עוד קבעה הרשמת כי יש לפסול הצעת מחיר והתנהלות תכססנית, ומציע שנוקט בה יש לראותו כמי שפעל מתוך כוונת מרמה. בהתאם, קבעה הרשמת כי הוט ניסתה לגבות כספים מחשבונו של התובע מבלי שהייתה גמירות דעת מצדו לתנאי סיכום המכירה ולא הייתה מסוימות.

עוד הוסיפה הרשמת כי יחסי הכוחות בין הצדדים הם אינם שוויוניים, וכי הוט, המספקת שירות מרכזי, חבה במעין חובת נאמנות לעשות כל שביכולתה להעביר לתובע מסמכים מדויקים, ברורים ומובנים ככל האפשר וככל שהדבר לא נעשה הדבר ייזקף כנגדה. בעניין זה, ציינה הרשמת כי לא ראתה בשום מקום שהוט הודיעה לתובע באופן מפורש ובכתב שהצעת המחיר הראשונית על סך 169 שקל נדחתה ושיש הצעה חדשה בתנאים פחות טובים, וכל שנעשה הוא משלוח סיכום עסקה בתנאים אחרים טובים פחות מבחינת התובע. לדעת הרשמת, התנהלות זו אינה הוגנת כלפי התובע.

מלבד האמור, דחתה הרשמת את הטענה כי מדובר רק בהצעת מחיר ראשונית הכפופה לאישור, שכן נציג החברה ששוחח עם התובע לא העיד בעניין. אשר לטענת הוט לפיה מהצעת המחיר עצמה עולה כי היא "ראשונית" וכפופה לאישור -  קבעה הרשמת כי מדובר בהטעיה וכי לא הוכח שהנציג הבהיר לנתבע טלפונית שמדובר בהצעת מחיר ראשונית שאינה מחייבת את החברה. לפיכך, אין לשלול את טענת התובע כי הובטח לו מחיר סופי והרושם הוא שהייתה הצעת מחיר בעל פה לסכום סופי כטענת התובע, שלאחריה נשלחה הצעת מחיר בה הוגנב סעיף שמדובר בהצעת מחיר לא מחייבת הכפופה לאישור החברה, ולאחר מכן סיכום עסקה בתנאים שונים.

עוד הוסיפה הרשמת כי בין אם התובע ראה את סיכום העסקה לפני או אחרי ההתקנה על ידי הטכנאי - הדבר אינו מעלה ואינו מוריד שכן סיכום העסקה לא תאם את הצעת המחיר, וזה מה שקובע. לשיטתה, לקוח סביר מצפה שיודיעו לו שהצעת המחיר לא אושרה, כאשר ההודעה צריכה להיות מפורשת ולדעת הרשמת גם בכתב, ולא בדרך של משלוח סיכום עסקה בתנאים אחרים/שונים. משכך, מקום בו לא הייתה הצעה וקיבול לסיכום העסקה בתנאים חדשים ושונים – סברה הרשמת כי החתמת התובע על ידי הטכנאי המתקין את הציוד כי הוא מסכים לתנאים שבסיכום המכירה אינה הוגנת בנסיבות ואינה בתום לב.

בצד הדברים הוסיפה הרשמת כי אין צורך בהצעת מחיר אם היא אינה סופית, שכן הצעת מחיר שאינה סופית היא חסרת ערך ללקוח ופותחת פתח למה שאירע במקרה זה. "הצעת מחיר נועדה להיטיב את מצבו של המתקשר הפוטנציאלי ולא להרע אותו", כתבה הרשמת. "היא נועדה בראש ובראשונה לאפשר לתובע לשקול אם הוא מעוניין להתקשר בעסקה בתנאי ההצעה ולא בתנאים עלומים שעוד יאושרו. קיים קושי לקבל קיומה של הוגנות מסחרית כאשר הלקוח הסבור שמדובר בהצעת מחיר סופית אמור לחפש באותיות הקטנות שהצעת המחיר אינה הצעת מחייבת".

לצד זאת הבהירה הרשמת כי אין באמור קביעה שלא ניתן מבחינה חוזית אף פעם להציע הצעת מחיר על תנאי, אולם הנסיבות צריכות לתמוך בכך שזו הדרך המסחרית המקובלת הנוהגת ושאין מדובר בניצול פערי כוחות. במקרה זה, צוין, הוט ומי מטעמה יודעים היטב את עלויות השירות ואין כל סיבה הגיונית נראית לעין שיכולה הייתה להצדיק את ההתנהלות המסחרית שלה כלפי התובע במתן הצעת מחיר על ידי המשווק הכפופה לאישור מצדה.

בכל הנוגע לסוגיית הנזק, דחתה הרשמת את טענת הוט כי מיד אחרי הפניה תיקנה את דרכה. לדעת הרשמת, מדובר ב"שיטת מצליח", שכן לו התובע לא היה מגלה את שנעשה הוא היה מפסיד כ- 120 שקל, והטענה כי לאחר פנייתו הוא קיבל הטבה משמעותית בדמות 3 חודשים בסכום של 149 שקל ולאחר מכן ב- 169 שקל - אינה מניחה את הדעת. לדברי הרשמת, לו רצתה הוט לתת את ההטבה מלכתחילה הייתה עושה כן כבר בהצעת המחיר הראשונה, ואין לשלול שההפחתה ב- 3 החודשים הראשונים נועדה אך להרדים את התובע וכי ההתנהלות כולה נרקחה כפי שנרקחה כדי לאפשר להוט "לתקן" דרכה ולטעון בדיעבד להעדר נזק ולהטבה משמעותית לצרכן.

כן נדחתה הטענה כי התובע הרוויח הטבה משמעותית מהסיטואציה, שכן מדובר באדם מבוגר שהוטרח לפנות שוב ושוב לחברה כדי לקבל את אשר הובטח לו. זאת ועוד, הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר בתובע שמתקשה בשפה העברית. עוד התרשמה הרשמת כי הוט לא הפנימה כי התנהלה באופן בלתי הגון כלפי התובע ואף הגדילה לעשות והצדיקה את התנהלותה העסקית בכתב ההגנה.

"התנהלות הנתבעת פוגעת בוודאות הצרכנית של התובע ובבטחון הצרכני שלו לבצע עסקאות בהוגנות מסחרית על סמך הצעת מחיר", כתבה הרשמת לסיום. "מדובר בנזק שהוא אינהרנטי להתנהלות הנתבעת ובגינו סבור ביהמ"ש שיש לפסוק פיצוי כמבוקש. ביהמ"ש מבקש לנצל הזדמנות זאת ולהמליץ בפני הנתבעת לשקול את עמדתה בנושא להבא".

התביעה התקבלה במלואה. הוט תפצה את התובע ב-5,000 שקל.