חדשות

בית המשפט המחוזי דחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד חברת Apple העולמית, בטענה כי היא מונעת ממשתמשי עבר במכשיריה לקבל הודעות במכשירם החדש שאינו מתוצרתה, באמצעות ממשק ההודעות המובנה שלה iMessage. נקבע, כי למרות תשתית עובדתית המעלה שאפל הפרה לכאורה את הוראות הדין ואף הייתה אדישה לכך, אין אפשרות להוכיח קיומה של קבוצה או להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין הטענות הנטענות לקיומו של נזק

המשיבה היא חברת "Apple" העולמית, העוסקת בפיתוח וייצור מוצרי אלקטרוניקה לרבות מחשבים, מחשבי לוח (iPad) וטלפונים ניידים (iPhone). כמו כן, במסגרת פעילותה מפתחת החברה את מערכת ההפעלה iOS, המאפשרת את השימוש והתפעול של מכשיריה.

באוקטובר 2011 השיקה אפל את מערכת ההפעלה iOS גרסה 5, שכללה לראשונה את שירותי ה- "iMessage". שירות זה מאפשר למשתמשים המחזיקים במכשירי אפל להעביר ביניהם, ורק ביניהם, הודעות על גבי רשת האינטרנט ללא תשלום, וזאת במקום לשלוח את אותם תכנים כהודעות SMS רגילות הכרוכות בתשלום באמצעות המפעיל הסלולרי שלהם.

 הממשק פועל באופן המזהה האם מקבל ההודעה משתמש במכשיר אפל או במכשיר של חברה אחרת. אם מדובר במכשיר אפל הממשק שולח הודעה בפרוטוקול iMessage וזו עוברת ניתוב באמצעות שרת ההודעות של אפל. אם מדובר במכשיר אחר שאינו מתוצרת החברה, ההודעה תנותב כהודעת SMS או כהודעת MMS "רגילה" בפרוטוקול המסורתי המשמש להעברת הודעות ברשתות סלולריות.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

במסגרת הבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגיש המבקש נגד החברה, טען כי אפל מונעת ממשתמשים שהחזיקו במכשיר שלה ועברו להשתמש במכשיר שאינו מתוצרתה, לקבל הודעות במכשירם החדש. זאת, בעקבות חסם בממשק ה iMessage. כך, לטענת המבקש, הודעה שנשלחה על ידי משתמש המחזיק במכשיר אפל לנמען שהשתמש במכשיר שלה בעבר אך עבר להשתמש במכשיר אחר, לא תגיע ליעדה הסופי. לדברי המבקש, מדובר בכשל מערכתי רחב היקף וכלל עולמי, בגינו הממשק ממשיך לזהות את אותם משתמשים שעברו להשתמש במכשירים שאינם מכשירי אפל כבעלי מכשיר אפל, וכתוצאה מכך ההודעות המיועדות אליהם לא מגיעות ליעדן.

אשר על כן, טען המבקש כי התנהלותה של אפל מפרה את הדין הישראלי במישורים שונים ומקימה לחברי הקבוצה עילות תביעה מכוח חוק המחשבים, חוק הגנת הצרכן, חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) וחוק עשיית עושר ולא במשפט.

אפל מצדה, טענה בין היתר כי כל טענותיו של המבקש מופנות כלפי תכונות שמעולם לא היו ומעולם לא נטען לגביהן שהיו קיימות בשירותי הממשק וכי המבקש לא הצביע על נזק קונקרטי שנגרם לו או לחברי הקבוצה עקב אי קבלת ההודעות כנטען בבקשת האישור. עוד טענה אפל כי שירות הממשק הוא שירות אופציונאלי והבחירה אם להתחבר לשירות אם לאו תמיד הייתה נתונה בידיו של המשתמש. לדבריה, אין כל מאפיין של השירות שהיה אמור לעבוד ולא עבד, וכל טענותיו של המבקש מופנות כלפי תכונות שלא היו ומעולם לא נטען שהן קיימות בשירות הממשק.

השופט רחמים כהן קבע כי ניתן לראות בחסם בממשק "תופעת לוואי" לא רצויה ולא מתוכננת של פעילות הממשק, והוא לא שוכנע שמדובר במאפיין מובנה אשר תוכנן מראש באופן שיגביל משתמשים שעברו להשתמש במכשיר אחר מלקבל הודעות. עם זאת, לשיטתו, בין אם מדובר בכשל מובנה ובין אם מדובר במאפיין מובנה, עולה באופן ברור שאופן תפעול הממשק עלול להפריע לשימוש במכשיר החדש ולמנוע מחברי הקבוצה את האפשרות להשתמש במכשיר.

עוד הוסיף השופט כי אפל לא השכילה לשכנע שהחסם בממשק נלקח בחשבון בתכנונו של הממשק, ואין זה סביר שמדובר במאפיין מובנה אשר נועד למנוע שירות ממשתמשים אשר עברו לשירותיה של חברה אחרת ואשר מוגבל לכך שאותו אדם יבצע באופן עצמאי ניתוק של השירות.

נוסף לאמור, ציין השופט כי בין אם מדובר במאפיין מובנה ומתוכנן ובין אם מדובר בכשל מערכתי, הוראות הדין קובעות חובת יידוע וגילוי על טיב המאפיינים של נכס או שירות נרכש. מעיון בהסכם הרישיון של מערכת ה iOS אותו נדרש כל משתמש לאשר, סבר השופט כי לא עולה ממנו אינדיקציה לגילוי הנדרש בדבר האפשרות שלא תישלח הודעה למכשיר שאיננו מכשיר אפל. עוד הוסיף כי ההבנה בדבר אופן פעולת הממשק אינה מעלה בהכרח הבנה וידיעה בדבר החסם בממשק בעת מעבר לשימוש במכשיר שאינו אפל, וכי משתמש שעבר להשתמש במכשיר שאינו אפל לא יקבל הודעות מבעלי מכשירי אפל לתקופה כזו או אחרת.

זאת ועוד, אישור תנאי הסכם הרישיון והידיעה בדבר אופן פעילות הממשק נעשו לאחר רכישת המכשיר, ובכך מונעת החברה מציבור הצרכנים מידע מהותי בדבר המכשיר, קודם לרכישתו באופן אשר עלול להטעות את הצרכן. לאור האמור, סבר השופט כי אכן הוכחה תשתית עובדתית המעלה שאפל הפרה את הוראות הדין ואף נדמה שהייתה אדישה להפרות אלה והתעלמה מהאפשרות לפגיעה בלקוחותיה, לא כל שכן, מהאפשרות לפגיעה בלקוחות עבר שלה.

יחד עם זאת, ציין השופט כי לא ברור בשלב זה האם התופעה האמורה נמשכת, וגם לא ברור משקלה של התופעה לאור התפתחותן של אפליקציות אחרות והשימוש הנרחב בהן באופן אשר מפחית את הפגיעה של אי שליחת הודעות במסגרת הממשק. כמו כן, הנזק שנגרם אינו תלוי אך בכשל המבני שבממשק, אלא ברצונם ובאחריותם של משתמשי אפל, ולכן לא ניתן לתלות את הנזקים הנטענים בה. לדברי השופט, היחס הישיר בין השולחים לנמענים, אף אם אינו מנתק את הקשר הסיבתי, מעורר קושי של ממש לבחון את עילות התביעה במסגרת של תובענה ייצוגית ככל שהסעד המבוקש הוא של פיצוי לחברי הקבוצה.

בנוסף, לא הונחה תשתית רלוונטית לקיומו של נזק, בין ממוני ובין לא ממוני, וכך גם לא עלה בידי המבקש להוכיח את עצם קיומה של "קבוצה", דהיינו קבוצת נפגעים, שלגביהם ניתן לבצע "האחדה" של הנזק, עד כדי שניתן לדון בהם במאוחד, במסגרת תובענה ייצוגית. בנסיבות אלה, ובהיעדר אפשרות להוכיח קיומה של קבוצה או להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין הטענות הנטענות לקיומו של נזק, אין להידרש ליתר העילות הנטענות בבקשת האישור, שגם לגביהן יש להידרש לקיומו של נזק שנגרם לחברי הקבוצה.

לפיכך, ואף שבקשת האישור מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, לא קיימת אפשרות סבירה שהן תוכרענה לטובת הקבוצה וזאת בהיעדר סעד רלוונטי מתאים. אשר על כן, הבקשה נדחתה ללא צו להוצאות. המבקש יוצג בהליך ע"י עוה"ד דביר גלזר, יובל ינאי ואילון מגיד. אפל יוצגה ע"י עוה"ד יוסי אשכנזי ומשה יעקב.