בית המשפט לענייני משפחה הפחית את חיובו במזונות של אב לארבעה ילדים קטינים, ששלושה מהם מסרבים בתוקף לקיים עמו קשר למרות הליך טיפולי שעבר. נקבע, כי החל מהגיעם לגיל 16 יופחתו 400 שקלים ממזונותיו של כל אחד מהילדים, העומד ברגיל על 1,300 שקל
בית המשפט לענייני משפחה בנצרת דן בעניינו של אב לארבעה ילדים קטינים ששלושה מהם מסרבים לקיים עמו קשר, חרף טיפולים שעבר. השופטת: "גם אם תחילתו של הנתק נעוץ בהתנהגותו של האב, הרי שחלוף השנים והטיפולים שעברו הצדדים שינו את מאזן הכוחות, באופן שהאשם לאי חידוש הקשר מוטל בעקרו על שכמם של הקטינים". נקבע, כי החל מהגיעם לגיל 16 יופחתו 400 שקלים ממזונותיו של כל אחד מהילדים, העומד ברגיל על 1,300 שקל.
הצדדים הם בני זוג גרושים ולהם ארבעה ילדים משותפים: בגילאי 16, תאומות בנות 14 ו-11. במסגרת הסכם הגירושין שנערך בין השניים וקיבל תוקף של פסק דין, נקבע כי אחזקת הקטינים תהיה בידי האם ונקבעו הסדרי ראייה של פעמיים בשבוע ובכל סוף שבוע שני בנוסף לקיום קשר טלפוני רציף. הסדרים אלו התקיימו על פני כשנתיים ברצף אלא שבשלב מסוים, באמצע 2012, הוצא צו הגנה כנגד האב בשל טענת אלימות מצדו כלפי הקטינים והמפגשים עמם עברו להתקיים במרכז קשר.
בהמשך חדלו לחלוטין המפגשים עם שני הקטינים הגדולים יותר והמפגשים עם שתי הקטינות הנוספות המשיכו להתקיים במרכז קשר. בית המשפט לענייני משפחה דחה את בקשת האב להוצאת המפגשים מחוץ למרכז הקשר וקבע כי עליו להשתלב בהליך טיפולי במקביל לטיפול שעוברת המשפחה בכללותה ורק אז יהיה מקום לשקול מחדש את הוצאתם של המפגשים מחוץ למרכז הקשר. עוד הורה בית המשפט על מינוי אפוטרופוס לדין לקטינים הגדולים יותר, שיבחן בין היתר את הדרכים הטיפוליות שננקטו על מנת להסיר את סירובם לפגוש את אביהם וייתן את המלצתו לפתרון הנתק שנוצר בין האב לשני הקטינים.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
ביולי 2014 הוגש תסקיר עו"ס לסדרי דין, בו נאמר כי המפגשים בין האב לקטינות הנוספות יצאו מחוץ למרכז הקשר וכי שתי הקטינות מגיעות נרגשות ושמחות. עוד נאמר כי האב הגיע באופן סדיר לטיפול במרכז למניעת אלימות במשפחה, ואולם הטיפול הופסק עקב תוקפנות והתנגדות מצדו להירתם לטיפול. בנוסף, על פי חוות דעת הצוות המקצועי בכללותו הילדים חווים מצוקה סביב הקונפליקט ביחסים עם האב, כאשר הקטינה הגדולה יותר נמצאת במצב יציב עם טיפול תרופתי ואילו הקטין הביע בעקביות בסיטואציות שונות התנגדות להיפגש עם אביו. כל גורמי המקצוע היו מאוחדים בדעה כי כל עוד האב אינו עובר שינוי אשר מאפשר לו לפגוש את ילדיו במקום מיטיב ומרפא, לא נכון לעכשיו לאפשר מפגשים חסרי כל פיקוח.
בהמשך הוגשה גם חוו"ד אפוטרופוס לדין של הקטינים הגדולים, לפיה התמונה הכללית העולה ע"י הגורמים המקצועיים היא של קונפליקט אמיתי וקשה, אולם אין מדובר בהסתה, ניכור הורי או מרדנות. בעקבות האמור, הורה בית המשפט לענייני משפחה כי בהתחשב בעמדות כל הצדדים הסדרי הראייה יכולים להתקיים רק בין האב לקטינות הקטנות יותר, בשים לב לעובדה ששתיהן חפצות בקיומם של המפגשים. באשר לקטינים הגדולים יותר, ציין בית המשפט כי לא בשלו התנאים לחידוש הקשר. בסמוך לאחר ההחלטה, נרשם האב לטיפולי הדרכה הורית שבועיים במרכז טיפולי סוציאלי ובד בבד המשיך לקיים הסדרים קבועים ורצופים עם הבת האמצעית. הסדרי הראייה עם הבת הקטנה לא יצאו לפועל. במהלך אותה תקופה, ניסה האב ליצור קשר עם ילדיו באמצעות מכתבים והודעות, העברת מסרים דרך הבת שעמה קיים קשר תקין ואוהב והסכים להשתלב בטיפול משפחתי תחת מטפל אחד כדי לחדש את הקשר.
לאחר הליכים, בחינות ותסקירים נוספים, נתן בית המשפט החלטה נוספת, לפיה רצוי לפעול באפיקים אחרים לצורך חידוש ושיקום הקשר בין האב לשלושת ילדיו ולרכישת אמונם. האב מצדו הודיע כי הוא לא הפסיק ולא מפסיק לשלוח לילדיו מכתבים, הודעות, אך הכול ללא הואיל, הם עדיין מסרבים להיות עמו בקשר מכל סוג שהוא. האב ציין כי הוא הסכים להמשיך ולשלם דמי מזונות במשך 4 שנים בהם הוא נלחם על קשר עם ילדיו, ואין לדרוש ממנו לקבל את רוע הגזירה ולהמשיך לשלם מזונות. לפיכך, עתר לקביעת התיק להוכחות ולמתן החלטה זמנית להפחתת מזונות או ביטולם.
האם מצדה טענה כי המשימה לחידוש הקשר בין האב לילדיו לא צלחה לנוכח התנהגות האב והאלימות בה נקט כנגד כל גורמי הרווחה או המטפלים השונים. לתפיסת האם, היא עשתה ועודנה מוכנה לעשות כל שנדרש על מנת לסייע לאב בחידוש הקשר עם ילדיהם, אך לסברתה עד שהוא לא יעבור שינוי מהותי בתפיסת התא המשפחתי, לא תצלח דרכו. לטענתה, מדובר באב אלים שילדיו חרדים מפניו והוסיפה כי בהעדר מזונות לא תוכל לכלכל את צרכיהם וכי שלילת דמי המזונות לא תביא לחידוש הקשר.
השופטת רונית גורביץ קיבלה את הבקשה והפחיתה את מזונותיהם של שניים מהקטינים. לדבריה, מהשתלשלות הדברים עולה כי האב עבר כברת דרך טיפולית וכי חל מפנה בגישתו. כך, הדבר בא לידי ביטוי בחוות דעתו של המטפל, אשר ציין כי לאחר יותר משנתיים שהאב נמצא בטיפולו הוא סבור כי יש לו מסוגלות הורית גבוהה ויכולת להעניק. צוין, כי גם אם לאב יש בעיה ביחסי אנוש, הרי שהוא עבר תהליך, התמתן ומוכן לעשות הכול כדי לפגוש את ילדיו. עוד צוין כי הקטינים, בפרט הגדולים יותר, הביעו כעס בשל מטענים שנשאו בגין יחסו האגרסיבי והשתלטני של האב, אולם הם עברו טיפול במרכז ילדים והורים במשך שנה ומחצה שעסק בין היתר בקשר המורכב עם האב כמו גם בידיעה שהאב לא מוותר על הקשר עמם ועליהם. בהמשך עברה המשפחה לטיפול התערבות משפחתית בנתיבים להורות מתבגרים, והמטפלת של הקטינים נפגשה בנפרד עם האב. לדעת השופטת, כל תכלית ההליך הטיפולי שעברו הקטינים והאב נועדה בסופו של יום לקרב ביניהם וליצור תקשורת שתוביל הליך של ריפוי הנתק המשפחתי.
עם זאת, גם לאחר הליך טיפולי ארוך שעברו הקטינים, נשארו שלושה מתוכם עיקשים בסירובם להיפגש עם אביהם, כאשר עמדה נחרצת זו בוטאה בפני עו"ס לסדרי דין, האפוטרופוס לדין ובראיון עם בית המשפט. בעניין זה, הובהר כי לאם אין כל חלק בסירובם של הקטינים להיפגש עם האב אלא היא תומכת בחידוש הקשר ושיתפה פעולה בהליך הטיפולי, גם לגרסת המטפל של האב. לדעת השופטת, התחושה היא כי התהליך הטיפולי הגיע לסיומו מבחינת הקטינים, שאינם מעוניינים בהמשכיות, ולא השיג כלל את מטרתו בכל הנוגע לבניית מערכת יחסים עם האב. אשר על כן, המסקנה היא שאין סיכוי לחידוש הקשר בין האב לקטינים, לכל הפחות בכל הנוגע לשניים הבוגרים יותר.
עוד הוסיפה השופטת כי באם תחילתו של הנתק נעוץ בהתנהגותו של האב, הרי שחלוף השנים והטיפולים שעברו הצדדים שינו את מאזן הכוחות, באופן שהאשם לאי חידוש הקשר מוטל בעקרו על שכמם של הקטינים. אלו, צוין, אינם מוכנים ליתן לאביהם הזדמנות להוכיח כי עבר שינוי בהתנהגותו ובגישתו והם עדיין תופסים אותו כדמות מאיימת ורוצים לחיות את חייהם בשקט ובלעדיו. לדעת השופטת, כיום הקטינים בוגרים יותר ומצופה כי יכבדו את אביהם ולכל הפחות יתנו לו הזדמנות לחדש את הקשר עימם, בפרט כאשר הקטינים רכשו כלים טיפוליים לקראת חידוש הקשר. בנוסף, נקבע, קיים קושי להצדיק את סרבנות שלושת הקטינים לחידוש הקשר, שעה שאחותם מקיימת קשר מיטיב עם אביה.
נוכח האמור, סברה השופטת כי מוצדק להפחית את המזונות בהם נושא האב. אלו, עומדים לפי ההסכם בין הצדדים על סכום כולל של 5200 שקל, דהיינו 1300 שקל עבור כל קטין. בנוסף האב חויב בתשלום מחציות בריאות חריגות, עלות חוג אחד לכל קטין ועלות קייטנת קיץ. בהתאם לכך, לגבי הקטין בן ה-16 נקבע כי יש להפחית את מזונותיו לסכום של 900 שקל החל ממועד מתן פסק הדין, ולהפסיק את מזונותיו כליל עם הגיעו לגיל 18. לגבי הקטינה בת ה-14, קבעה השופטת כי עם הגיעה לגיל 15, ככל שלא תהיה בנמצא חוו"ד פסיכיאטרית התומכת באי חידוש הקשר, יופחתו מזונותיה לסכום של 900 שקלים גם כן החל מהגיעה לגיל 16, יופסקו כליל עם הגיעה לגיל 18. לגבי הבת הקטנה בת ה-11, סברה השופטת כי באשר אליה קיים עוד סיכוי קלוש לחידוש הקשר. לפיכך, אין מקום להפחית את מזונותיה. עם זאת, ככל שהיא תתמיד בסירובה לחדש את הקשר עם אביה, יופחתו מזונותיה לכדי סכום של 900 שקל עם הגיעה לגיל 16, ויופסקו כליל עם הגיעה לגיל 18. האב יוצג בהליך ע"י עו"ד גלית ביטון לנקרי, האם יוצגה ע"י עו"ד דורית סברדליק.
