העליון ביטל את החלטת המחוזי להורות לבנק מזרחי להעביר 8 מיליון ₪ כתרומה מחשבונו של רומן אברמוביץ', לזק"א. אברמוביץ' נכלל ברשימות סנקציות פיננסיות שפרסמו ממשלת בריטניה והאיחוד האירופי המורות להקפיא את נכסיו. להעברת התרומה פוטנציאל לחשיפת הבנק לסיכונים משמעותיים
עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, בגדרה התקבלה בקשת המשיבים למתן סעד זמני המורה לבנק מזרחי טפחות בע"מ, להעביר סך של 8 מיליון ₪ מחשבונו של מר רומן אברמוביץ', לחשבונה של זק"א. אברמוביץ' הוא אזרח ישראלי המנהל חשבון עו"ש בבנק. החל משנת 2022, נכלל שמו ברשימת סנקציות שפרסמה ממשלת בריטניה, וברשימה דומה שפרסם האיחוד האירופי, בעקבות מלחמת רוסיה-אוקראינה. מדובר בסנקציות פיננסיות, המורות להקפיא את נכסיו של אברמוביץ'. על תאגידים בנקאיים בישראל מוטלת חובה, מכוח הוראות ניהול בנקאי תקין, לקבוע מדיניות ניהול סיכונים שתתייחס, בין היתר, להתקשרות ולביצוע פעולות עם גורמים הנכללים ברשימות סנקציות בינלאומיות. תכליתה להגן על הבנקים מפני סיכונים שונים הנשקפים להם כתוצאה מניצול המערכת הבנקאית בישראל לצורך עקיפתם של משטרי סנקציות כאלה. במסגרת מדיניות ניהול הסיכונים שקבע הבנק, ראה לאמץ משטרי סנקציות שהוטלו על-ידי גופים מסוימים, בהם ממשלת בריטניה והאיחוד האירופי, למרות שאינו כפוף להם במישרין. על רקע מתקפת הטרור הרצחנית בשביעי באוקטובר, פנתה זק"א אל אברמוביץ' בבקשה לסיוע. אברמוביץ' פנה לבנק בבקשה להעברת תרומה בסך של 8 מיליון ₪ מחשבונו בבנק לחשבונה של זק"א, המתנהל אף הוא בבנק. הבנק סירב לבקשה, בנמקו כי הוא מנוע מלהעביר את התרומה בשל מדיניות ניהול הסיכונים שקבע, האוסרת עליו לבצע פעולות המנוגדות לסנקציות שהוטלו על גורמים הנכללים ברשימות הסנקציות של האיחוד האירופי וממשלת בריטניה, בהם אברמוביץ'. לפיכך, כל עוד לא הוסרו הסנקציות שהוטלו על אברמוביץ', לא ניתן לבצע את העברת הכספים המבוקשת. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשת זק"א למתן סעד זמני והורה על העברת התרומה.
הבנק טוען כי בית המשפט המחוזי שגה בהחלטתו בכך שהתעלם מן הנזקים העצומים העלולים להיגרם לבנק וללקוחותיו וכן למדינת ישראל, כתוצאה מקבלת הבקשה.
המשיבים מדגישים כי העברת התרומה אינה מהווה הפרה של הסנקציות הבריטיות והאירופאיות, שאין להן תחולה בישראל, ולפיכך ההעברה אינה חושפת את הבנק לסיכונים בגין הפרתן.
כב' השופטת ג' כנפי-שטייניץ פסקה כי יש ליתן רשות ערעור, ולקבל את הערעור. מטרתו של הסעד הזמני, כמפורט בתקנה 94 לתקנות, היא "להבטיח זכות לכאורה במהלך ההליך ואת קיומו התקין והיעיל של ההליך או את ביצועו הראוי של פסק הדין". מטרה זו מושגת בדרך של שימור המצב הקיים, זאת, על מנת למנוע מהנתבע לנצל לרעה את תקופת הביניים שעד למתן פסק הדין, באופן שיעמיד את התובע בפני שוקת שבורה ככל שתתקבל תביעתו. בשל הפגיעה הפוטנציאלית בזכויות הנתבע הכרוכה לרוב במתן סעד כזה, נקבע כי זה יינתן רק במקרים חריגים במיוחד, בהם הוכיח התובע כי התערבותו של בית המשפט חיונית כדי למנוע תוצאה קשה ביותר, ובתוך כך נזק משמעותי שייגרם לו שאינו בר-פיצוי. הלכה זו נכונה ביתר שאת, מקום שבו הסעד הזמני המבוקש חופף לסעד העיקרי שהתבקש בתביעה – ולו מפני שאין זה ראוי להכריע בשאלה העומדת במוקד התביעה במסגרת הליך מקדמי, על יסוד תשתית ראייתית לכאורית ובטרם הוכחה זכותו של התובע לאשורה. במקרה דנן, הסעד שנתבקש הוא צו עשה זמני המשנה את המצב הקיים וזהה לסעד העיקרי שהתבקש בתביעה. חיוב הבנק בהעברת התרומה במסגרת סעד זמני, מייתר הלכה למעשה, את המשך הדיון בשאלה זו במסגרת ההליך העיקרי. לא הוכחו נסיבות "יוצאות דופן" המצדיקות הענקת סעד חריג כזה, כך במיוחד לאור הפגיעה הפוטנציאלית בבנק ובאינטרס הציבורי הכרוכה בהענקת הסעד.
בהמשך לאמור, נקבע כי הוראת סעיף 2(א) לחוק הבנקאות, אוסרת על תאגיד בנקאי לסרב "סירוב בלתי סביר" לתת שירותים בנקאיים מסוימים, הנתפסים כחיוניים לציבור. בכלל שירותים אלה נמנה ניהולו של חשבון עובר ושב. סירובו של תאגיד בנקאי ליתן שירותים ייחשב כסביר מקום בו הוטלו על חשבון הבנק מגבלות, או במקרים בהם מתעורר חשש להלבנת הון או מימון טרור. כאמור, סירובו של הבנק להעביר את התרומה בעניין דנן, נעוץ בהכללתו של אברמוביץ' ברשימות סנקציות פיננסיות שפרסמו ממשלת בריטניה והאיחוד האירופי בעקבות מלחמת רוסיה-אוקראינה. סירובו זה של הבנק מבוסס על מדיניות ניהול סיכונים שקבע, שעניינה "ציות לסנקציות בינלאומיות". הגם שהסנקציות האמורות אינן חלות במישרין בישראל, המדיניות נקבעה בשל חששו של הבנק להיתפס כמי שמסייע לאברמוביץ' לעקוף את הסנקציות שהוטלו עליו, באופן שיחשוף את הבנק לסיכונים שונים. הוראות ניהול בנקאי תקין מורות לתאגידים הבנקאיים לקבוע מדיניות ונהלים בתחום סיכוני הלבנת הון וסיכוני מימון טרור שימנעו ניצול לרעה של התאגיד הבנקאי, תוך שימוש ברשימות סנקציות שהוטלו על-ידי גורמים בינלאומיים ומדינות זרות על ארגונים ואישים. מדיניותו של הבנק נקבעה גם על יסוד דרישה מפורשת של המפקח על הבנקים, במכתב משנת 2022 בו נאמר כי סירוב לתת שירות כתוצאה מיישום מדיניות ניהול הסיכונים שקבע תאגיד בנקאי בקשר למשטרי סנקציות בינלאומיות – "ייחשב סירוב סביר למתן שירות".
לאור האמור, נקבע כי הצגת מדיניות ניהול הסיכונים שקבע הבנק, על-ידי בית המשפט המחוזי, כהחלה "וולונטרית" של הסנקציות, עלולה שלא לשקף כראוי כי מדובר במדיניות ניהול סיכונים אותה מחויב הבנק לאמץ וליישם מכוח הוראות המפקח על הבנקים. בית המשפט המחוזי שגה בקביעתו כי הבנק ניהל את סיכוניו באמצעות "הימנעות גורפת ממתן שירותים", באופן בלתי סביר. זאת, בשל סירובו לבצע כל פעולה המנוגדת למשטר הסנקציות. לא הוכח על-ידי המשיבים, כי הבנק פעל בניגוד למשטר הסנקציות שאימץ על-פי נהליו, או כי הפעולה שנתבקשה חוסה תחת החריגים למשטר הסנקציות. להעברת התרומה פוטנציאל לחשיפת הבנק לסיכונים משמעותיים כתוצאה מאי-כיבוד משטרי סנקציות בינלאומיות – ביניהם סיכוני מוניטין וסיכון לפגיעה בהתקשרויות הבנק עם גופים פיננסיים זרים הנדרשות להמשך פעילותו. בהתחשב בעוצמת הנזק הפוטנציאלי לבנק ולאינטרס הציבורי, נכון היה לנקוט משנה זהירות ולהימנע מהכרעה מוקדמת המבטלת את החשש להתממשות נזקים אלה, באופן המעמיד את הבנק ואת האינטרס הציבורי בסיכון. כך בפרט, מקום שמדובר בצו עשה חריג החופף לסעד העיקרי, ומבלי שהוכח נזק בלתי הפיך שייגרם למשיבים כתוצאה מאי מתן הסעד הזמני.
לסיכום, הערעור מתקבל, החלטת בית המשפט המחוזי תבוטל, ובקשת המשיבים לסעד זמני תידחה.
המבקש יוצג ע"י: עו"ד שרון לובצקי הס; עו"ד יניב הולצמן; המשיבים 2-1 יוצגו ע"י: עו"ד שמוליק קסוטו; עו"ד בלה פלד; המשיבה 3 יוצגה ע"י: עו"ד לימור פלד
