בית המשפט קבע כי מתקיים פרסום חלקי אודות תקן השירות המחייב את הדואר למסור את הפריטים בתוך פרק הזמן המובטח רק בחלק מן המקרים, וכי החברה הייתה חייבת לפרסם זאת לא רק באתר האינטרנט שלה אלא גם ביחידות הדואר ובאשנבים. הפיצוי: החל מה-1 בספטמבר ישלמו לקוחות העושים שימוש בשירות "דואר 24" בסניפים תעריף הזול בכ-30 אחוזים מהמחיר הרגיל
בית המשפט המחוזי בירושלים פסק בתובענה ייצוגית נגד חברת דואר ישראל, שבבסיסה הטענה כי זו אינה מיידעת את הלקוחות באופן ראוי אודות שיעור המסירה ב"דואר 24" העומד על 87%. השופטת תמר בזק רפפורט: מתן ההנחה אמנם לא יפצה פרטנית את כל אחד מחברי הקבוצה על פי שיעור נזקו, אולם בשים לב לכך שמדובר בשירות נפוץ שניתן בלעדית בידי חברת הדואר, מטבע הדברים בפועל יהנה מן ההנחה חלק גדול מחברי הקבוצה בעת שימוש חוזר בשירות.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
"דואר 24" הוא שירות אותו מעניקה חברת דואר ישראל ללקוחותיה, במסגרתו מועבר דבר הדואר ליעדו בתוך יום עבודה ובלבד שנמסר בסניף הדואר עד לשעה 16:00. במרץ 2015 התקבלה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד הדואר בטענה כי לא יידעה את הלקוחות הרוכשים את השירות כי תקן האיכות שנקבע ברישיונה לשירות המדובר מחייב אותה למסור את הפריטים הנשלחים בתוך פרק הזמן המובטח רק בחלק מן המקרים (כ-87% בעיקר התקופה). לאור האמור, טען המבקש כי בכך מעוולת חברת הדואר כלפי לקוחותיה בין היתר בעוולות של רשלנות, הפרת חובה חקוקה, הטעיה בעניין מהותי בעסקה, עשיית עושר ולא במשפט והפרת חובת ההגינות ותום הלב לפי דיני החוזים.
השופטת תמר בזק רפפורט קיבלה את התביעה לגופה וקבעה כי מהראיות שהובאו עולה כי מתקיים פרסום חלקי אודות תקן השירות. לדבריה, אכן קיים פרסום באתר האינטרנט של חברת הדואר והדברים מצויים אף ברישיונה, וגם בחלק מן הסניפים מפורט כיום תקן השירות בשלטים שהותקנו. עם זאת, גם כיום נעשה הפרסום בסניפים רק בחלק מהמקרים. אשר לטענת חברת הדואר כי מסרה בעבר ועודנה מוסרת מידע ללקוחות אודות תקן השירות באמצעות האשנבאים בסניפים, קבעה השופטת כי טענה זו איננה נתמכת ואף נסתרת מן הראיות שבתיק. נקבע, כי חברת הדואר לא הציגה ראיות באשר להנחיה שניתנה כנטען לעובדים ולא צירפה תצהירים של מנהלי סניפים או אשנבאים אודות הנחיה שניתנה כאמור אלא הסתפקה בדבריו הכלליים של סמנכ"ל התפעול כי אשנבאי החברה "הונחו ומונחים" למסור ללקוחות שקיים סיכוי שחלק מדברי הדואר לא יגיעו תוך 24 שעות.
עוד נקבע, כי נוכח החובה הברורה הקבועה ברישיון באשר לתקופה הרלוונטית לתביעה, נראה כי המסקנה היא שחברת הדואר חייבת הייתה לפרסם את תקן השירות בתקופת הרישיון בנוסחו כאמור לא רק באתר האינטרנט אלא גם ביחידות הדואר ובאשנבים. נקבע, כי חובה זו עולה גם מהצורך להימנע מהטעיה צרכנית כאמור בסעיף 2 לחוק הגנת הצרכן שכן תיאור תקן שירות הוא חלק מתיאור "טיב השירות" המהווה "מידע מהותי" לצורך סעיף זה. לפיכך, משהחברה מסרה את המידע ללקוחות במסגרת אתר האינטרנט אך לא בסניפים ובאשנבים, הפרה את חובתה למסירת מידע וכן הפרה את איסור ההטעיה האמור בסעיף 2 לחוק. בנוסף, נקבע כי מדובר בהטעיה חוזית כאמור בסעיף 15 לחוק החוזים.
בכל הנוגע לפיצוי, נקבע כי החל מיום 1.9.17 תגבה חברת הדואר מלקוחות הרוכשים בסניפים את שירות דואר 24 את התעריף הנגבה מלקוחות הרוכשים שירות זה באמצעות "מכונה מביילת" – תעריף המופחת ב-30% מהמחיר הרגיל. תעריף מופחת זה ייגבה מהלקוחות עד כיסוי סך הפיצוי בו מחויבת חברת הדואר.
עוד נקבע כי מתן ההנחה אמנם לא יפצה פרטנית את כל אחד מחברי הקבוצה על פי שיעור נזקו, אולם בשים לב לכך שמדובר בשירות נפוץ שניתן בלעדית בידי חברת הדואר, מטבע הדברים בפועל יהנה מן ההנחה חלק גדול מחברי הקבוצה בעת שימוש חוזר בשירות. משנתקבלה התביעה, תשלם חברת הדואר לתובע גמול בסך 50,000 ₪, תוך 30 יום.
לקריאה נוספת ראו:
ייצוגית: הדואר לא מיידע לקוחות כי שיעור המסירה בדואר 24 הוא 87% בלבד
