ועדת החוקה, חוק ומשפט
אישרה אתמול את תקנות רשימת המגשרים שתעמוד לרשות בתי המשפט, הקובעות בין היתר את
תנאי הסף הנדרשים ממגשר, תנאים מחמירים יותר למגשרים בדיני משפחה וכן את שכר הטרחה
בעד שעת גישור המתקיימת לאחר ישיבת מהו"ת
ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה אתמול
(ד', 9.8) את תקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים), שנועדו להסדיר את רשימת המגשרים
שתעמוד לרשות בתי המשפט בבואם להפנות מתדיינים להליכי גישור במסגרת הליכים
משפטיים. התקנות קובעות מהם תפקידי הוועדה המייעצת לשר המשפטים בנוגע לרשימת
המגשרים ואת תנאי הסף הנדרשים ממגשר (כשירות, השכלה, כישורים וניסיון). בהתאם לכך,
ייערכו שלוש רשימות של מגשרים – מגשרים כללי, הכוללים את מגשרי מהו"ת, מגשרי
בית משפט לתביעות קטנות ומגשרי משפחה.
לקבלת
עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
על פי התקנות, מגשר ייכלל ברשימה לתקופה של חמש
שנים ויוכל לבקש לחדש את הרישום. בין היתר נקבעו תנאי הסף למגשר, בהם תואר אקדמי
בוגר או לימודים בהיקף מקביל, חמש שנות ניסיון, הכשרה כללית בגישור, השתתפות
בתכנית התנסות מודרכת בגישור, ניהול 18 הליכי גישור בחמש השנים האחרונות וחמישה
הסדרי גישור חתומים, עמידה בהערכה וראיון אישי. למגשר בענייני משפחה נוספו תנאי סף
מוגברים, הכוללים ניהול 20 הליכי גישור בחמש השנים האחרונות, מתוכם 10 בענייני משפחה
– חמישה מהם חתומים ושלושה לפחות קיבלו תוקף של פסק דין. תחילת התקנות – תשעה
חודשים מיום פרסומן.
חלק ניכר מהדיון בוועדה עסק בסעיף שכר הטרחה
למגשר. עו"ד ברק לייזר, היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט, ציין כי "השכר
הוא 400 שקל מכל צד מבלי שיש צורך להתערב אם השירות ניתן באופן פרונטלי. צריך
להשאיר את זה לכללי השוק ובעלי הדין יודעים להידבר עם המגשר. זה לא נעשה בהיחבא.
היבט נוסף – מבדיקתנו יש חשש שאם נקבע מתודה של כמה אפשר לגבות בגין הכנה ועריכת
הסכם, ייגבו עלויות שהיום לא נגבות. ברור שאם עלות הגישור תהווה חסם נמנע
זאת".
עו"ד נטלי לוי מהנהלת בתי המשפט הוסיפה כי
"כל מה שהוא מעשה גישור צריך להיעשות בתשלום, אך אסור להגיע לשעה וחצי גישור
פרונטלי ולאחריו שבע שעות של כתיבה".
לדברי עו"ד טלי ינקוביץ לחובר מארגון
המגשרים בישראל, "בגישורי משפחה ההסכמים מגובשים רק לאחר שמגיעים להסכמות
ראשוניות והסכם כזה לוקח שעות, הוא מורכב מפרקים של מזונות, ראייה, חלוקת רכוש,
צרכים מיוחדים של ילדים ועוד – דברים שנעשים כשהצדדים מחוץ לחדר. צריך לסמוך שלא
מחייבים סתם אחרת המגשר פשוט רמאי. המחיר צריך להישאר אותו דבר גם על הפרונטלי וגם
על עריכת ההסכם. אני מהניסיון גובה לפי היקף העבודה שלי, בין אם היא במשרד, בטלפון
או במחשב. אני לא צריכה לגבות סכום שונה אם הוא יושב איתי או לא".
עו"ד דנה דרזנין, יו"ר עמותת להתגרש
בשלום, טענה כי "אי אפשר לעשות את ההסכם מול הצדדים כי זו רשלנות בהסכם כה
מורכב. ככל שהמגשר יותר מקצועי ייקח לו פחות לייצר הסכם מורכב, לכן רובנו עובדים
גלובלי. אם אחרי ההסכם יש עוד משא ומתן – את זה מחייבים שעתית".
עו"ד לירון בנית ששון ממשרד המשפטים
הוסיפה כי "על המגשר לשאוף לכך שהעלאת ההסדר על הכתב תיעשה בנוכחות הצדדים,
ובמיעוט המקרים נמצא שכתיבת ההסדר לא נעשתה בנוכחותם. הסמכנו את הוועדה המייעצת
להמליץ לשרה לתקן את התקנות בנושא שכר הטרחה כדי לאפשר גמישות אם יימצא שהדרך לא
נכונה".
יו"ר הוועדה, ח"כ ניסן סלומינסקי,
סיכם: "נאמץ את עמדת משרד המשפטים לפיה עלות שעה היא 400 שקל לכל צד. נבקש
לבדוק, ואם יתברר שיש עלייה באחוזי השעות עליהן גובים נשנה את הכללים. אבקש
שהבדיקה תיערך על ידי הנהלת בתי המשפט בתוך שנה עם המלצה לוועדה".
חלק נוסף מהדיון עסק בהצגת שכר הטרחה שגובים
מגשרים שברשימה, שאינם מגשרי מהו"ת. לדברי עו"ד טלי ינקוביץ לחובר
מארגון המגשרים בישראל, "אין תקדים כזה בשום מקצוע – כשבית המשפט מפנה להערכת
שווי, לרואי חשבון או מהנדסים לא כותבים את העלות השעתית. מגשר מקצועי פרטי שייקח
700 במקום 400 ויעשה זאת בזמן קצר יותר, העלות הכוללת נמוכה יותר כך שזה לא מדיד.
אותו שופינג שניסתה המערכת המשפטית למנוע ייעשה בכל מקרה. זה יעלה את המחיר כי כל
מי שירצה למצב עצמו יקבע מחיר גבוה והמגושרים יצאו נפסדים".
עו"ד גלית סנה לוריה מלשכת עורכי הדין
אמרה כי "אסור לחייב מגשרים להצהיר על שכר טרחתם ברשימה, זו פגיעה בחופש
העיסוק. יש תיקים מורכבים יותר או פחות וההתחייבות צריכה להיות שהמגשר יאמר מראש
מה עלות שכר טרחתו אבל לא באמצעות רשימה שתפורסם, כדי שאפשר יהיה גם להתאים פר
מקרה. הצענו שלקהל תהיה אפשרות לבחור בין מגשרי מהו"ת לבין מגשר בשוק
הפרטי שהמחיר ייסגר מולו".
ח"כ סלומינסקי הבהיר כי "מצד אחד
חשוב שיפורסמו הסכומים ומצד שני צריך להיזהר מההשלכות, אך מאחר שנאמר שמנגנון דומה
כבר קיים – כל אחד יוכל לקבוע אם רוצה מגשר יותר יקר או פחות כחלק ממכלול
השיקולים. יש לנו שנה לבדוק את ההשלכות ונהיה פתוחים לשינויים".
